לא תאכלו על הדם לא תנחשו - האוכל בלי תפלה על דמו שקול כמנחש ומעונן
ויקהל · לא תאכלו על הדם - סוד תפלה טרם האכילה ומי שאינו מתפלל כמנחש ומעונן · מאמר 30 · פיסקה 1 · דף רטו ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב ׳לא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ׳ (ויקרא יט, כו). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, וְרָזָא דְּמִלָּה, הַאי מַאן דְּאָכִיל בְּלָא צְלוֹתָא, דִּיצָלֵי (ד"א קדם דאכיל) עַל דָּמֵיהּ, שָׁקִיל אִיהוּ כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, כָּתוּב ׳לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ׳ (ויקרא יט, כו) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, וְסוֹד הַדָּבָר - זֶה מִי שֶׁאוֹכֵל בְּלִי תְפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל (קדם שאוכל) עַל דָּמוֹ, שָׁקוּל הוּא כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, כתיב ׳לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׳ (ויקרא יט, כו). האי קרא אוקמוה, ורזא דמלה, האי מאן דאכיל בלא צלותא, דיצלי (ד"א קדם דאכיל) על דמיה, שקיל איהו כמנחש ומעונן.
התרגום: פתח ואמר, כתוב ׳לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׳ (ויקרא יט, כו) - פסוק זה פרשוהו, וסוד הדבר - זה מי שאוכל בלי תפלה, שיתפלל (קדם שאוכל) על דמו, שקול הוא כמנחש ומעונן.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר כתיב וכו': פו"א כתוב, לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו , מקרא זה העמידוהו, וסוד הדבר כך הוא. מי שאוכל בלי תפלה שיתפלל על דמו הוא שקול כמנחש ומעונן.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: