וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור - הדרך שהצדיקים הלכו בה היא הדרך שהקב"ה רוצה בה
ויקהל · וארח צדיקים כאור נגה - סוד הדרך החדשה שהצדיקים פותחים לשכינה · מאמר 28 · פיסקה 1 · דף רטו ע"א
לשון הזוהר
כַּד מָטוּ לְגַבֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְסַדְּרוּ מִלִּין אִלֵּין קַמֵּיהּ, כָּל מַה דְּאִתְּמַר בְּהַהוּא אוֹרְחָא. פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאוֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח). הַאי קְרָא אִתְּמַר. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, ׳וְאוֹרַח צַדִּיקִים׳, הַהוּא אוֹרְחָא דְּצַדִּיקַיָּיא אָזְלוּ בֵּיהּ, אִיהוּ אֹרַח קְשׁוֹט. אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ. אוֹרְחָא דְּאִיהוּ אָזִיל קָמַיְיהוּ, וְכָל אִינּוּן רְתִיכִין, אַתְיָין לְמִשְׁמַע מִלִּין דְּאִינּוּן מְמַלְּלָן וְאָמְרֵי בְּפוּמַיְיהוּ. ׳כְּאוֹר נֹגַהּ׳: דְּנָהִיר וְאָזִיל, וְלָא אִתְחֲשָׁךְ (ס"א כלל), כְּאוֹרַח דְּאִינּוּן חַיָּיבַיָּא, דְּאוֹרַח דִּילְהוֹן אִתְחֲשָׁךְ תָּדִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה וְגוֹ'׳ (משלי ד, יט).
תרגום
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְסִדְּרוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְפָנָיו, כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ, פָּתַח׳ וְאָמַר, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח) - הַפָּסוּק הַזֶּה נִתְבָּאֵר. אֲבָל בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים׳, אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁהַצַּדִּיקִים הָלְכוּ בָהּ, הִיא דֶּרֶךְ אֲמִתִּית, דֶּרֶךְ שהקב"ה רוֹצֶה בָּהּ, הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְכָל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים וְאוֹמְרִים בְּפִיהֶם. ׳כְּאוֹר נֹגַהּ׳, שֶׁמֵּאִיר וְהוֹלֵךְ, וְלֹא נֶחְשָׁךְ (כְּלָל), כְּדֶרֶךְ אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁדַּרְכָּם תָּמִיד חֲשׁוּכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה וְגוֹ'׳ (משלי ד, יט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטו לגבי דרבי שמעון, וסדרו מלין אלין קמיה, כל מה דאתמר בההוא אורחא. פתח ואמר, ׳ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח). האי קרא אתמר. אבל האי קרא אית לאסתכלא ביה, ׳ואורח צדיקים׳, ההוא אורחא דצדיקייא אזלו ביה, איהו ארח קשוט. אורחא דקודשא בריך הוא אתרעי ביה. אורחא דאיהו אזיל קמייהו, וכל אינון רתיכין, אתיין למשמע מלין דאינון ממללן ואמרי בפומייהו. ׳כאור נגה׳: דנהיר ואזיל, ולא אתחשך (ס"א כלל), כאורח דאינון חייביא, דאורח דילהון אתחשך תדיר, כמה דאת אמר ׳דרך רשעים כאפלה וגו'׳ (משלי ד, יט).
התרגום: כשהגיעו לרבי שמעון וסדרו הדברים הללו לפניו, כל מה שנאמר ׳באותה דרך, פתח׳ ואמר, ׳וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח) - הפסוק הזה נתבאר. אבל בפסוק הזה יש להתבונן, ׳וארח צדיקים׳, אותה דרך שהצדיקים הלכו בה, היא דרך אמתית, דרך שהקב"ה רוצה בה, הדרך שהוא הולך לפניהם, וכל אותן מרכבות באות לשמע דברים שהם מדברים ואומרים בפיהם. ׳כאור נגה׳, שמאיר והולך, ולא נחשך (כלל), כדרך אותם הרשעים שדרכם תמיד חשוכה, כמו שנאמר, ׳דרך רשעים כאפלה וגו'׳ (משלי ד, יט).
מן המפרשים
הסולם: כד מטו לגבי וכו': כשהגיעו לר' שמעון וסדרו דברים אלו לפניו כל מה שנאמר בדרך ההוא, פתח ואמר, וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. מקרא זה נתבאר. אבל במקרא הזה יש להסתכל בו. וארח צדיקים, היינו, הארח שצדיקים הולכים בו הוא…
אור יקר: אורחא דאיהו אזיל קמייהו השכינה, והרי כל קו האמצעי אורח צדיקים מהיסוד כנודע, והיינו כתר תפארת יסוד מלכות,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: