וארח צדיקים כאור נגה
סוד הדרך החדשה שהצדיקים פותחים לשכינה
וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור - הדרך שהצדיקים הלכו בה היא הדרך שהקב"ה רוצה בה
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְסִדְּרוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְפָנָיו, כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ, פָּתַח וְאָמַר,׳ (משלי ד) ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם (משלי ד, יח)׳ - הַפָּסוּק הַזֶּה נִתְבָּאֵר. אֲבָל בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וְאֹרַח צַדִּיקִים, אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁהַצַּדִּיקִים הָלְכוּ בָהּ, הִיא דֶּרֶךְ אֲמִתִּית, דֶּרֶךְ שהקב"ה רוֹצֶה בָּהּ, הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְכָל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים וְאוֹמְרִים בְּפִיהֶם. כְּאוֹר נֹגַהּ, שֶׁמֵּאִיר וְהוֹלֵךְ, וְלֹא נֶחְשָׁךְ (כְּלָל), כְּדֶרֶךְ אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁדַּרְכָּם תָּמִיד חֲשׁוּכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה וְגוֹ (משלי ד, יט)'׳.
בלשון הזוהר
כַּד מָטוּ לְגַבֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְסַדְּרוּ מִלִּין אִלֵּין קַמֵּיהּ, כָּל מַה דְּאִתְּמַר בְּהַהוּא אוֹרְחָא. פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאוֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח). הַאי קְרָא אִתְּמַר. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, ׳וְאוֹרַח צַדִּיקִים׳, הַהוּא אוֹרְחָא דְּצַדִּיקַיָּיא אָזְלוּ בֵּיהּ, אִיהוּ אֹרַח קְשׁוֹט. אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ. אוֹרְחָא דְּאִיהוּ אָזִיל קָמַיְיהוּ, וְכָל אִינּוּן רְתִיכִין, אַתְיָין לְמִשְׁמַע מִלִּין דְּאִינּוּן מְמַלְּלָן וְאָמְרֵי בְּפוּמַיְיהוּ. ׳כְּאוֹר נֹגַהּ׳: דְּנָהִיר וְאָזִיל, וְלָא אִתְחֲשָׁךְ (ס"א כלל), כְּאוֹרַח דְּאִינּוּן חַיָּיבַיָּא, דְּאוֹרַח דִּילְהוֹן אִתְחֲשָׁךְ תָּדִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה וְגוֹ'׳ (משלי ד, יט).
מה בין ארח לדרך - דרך נפתחת עכשו במקום שלא כתשו בו רגלים מקדם
דָּבָר אַחֵר וְאֹרַח צַדִּיקִים - מַה בֵּין אֹרַח לְדֶרֶךְ? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל דֶּרֶךְ הִיא שֶׁעַכְשָׁו נִפְתְּחָה וְנִגְלְתָה, וְנַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא כָתְשׁוּ בָהּ רַגְלַיִם מִקֹּדֶם לָכֵן. דֶּרֶךְ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳כְּדֹרֵךְ בְּגַת׳ (ישעיה סג, ב), שֶׁכּוֹתְשִׁים בּוֹ רַגְלַיִם כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר וְאוֹרַח צַדִּיקִים. מַה בֵּין אוֹרַח לְדֶרֶךְ, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל (קל"ז ע"א ויקרא פ"ח ע"א) ׳אוֹרַח הוּא, דְּהַשְׁתָּא אִתְפְּתַח וְאִתְגַּלְיָיא, וְאִתְעָבִיד בְּהַהוּא אֲתָר אוֹרַח, דְּלָא כְּתִישׁוּ בֵּיהּ רַגְלִין מִקַּדְמַת דְּנָא׳. דֶּרֶךְ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כְּדוֹרֵךְ בְּגַת׳ (ישעיה סג, ב), דְּכַתְשִׁין בֵּיהּ רַגְלִין כָּל מַאן דְּבָעֵי.
לצדיקים קורא ארח שהיו ראשונים לפתח אותו מקום ועושים בו חדוש בדברים עליונים
וְעַל זֶה לַצַּדִּיקִים קוֹרֵא אֹרַח, שֶׁהֵם הָיוּ רִאשׁוֹנִים לִפְתֹּחַ אוֹתוֹ מָקוֹם, וְלֹא כָּל הַמָּקוֹם הַהוּא. אֶלָּא אַף עַל גַּב שֶׁאֲחֵרִים בְּנֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם - עַכְשָׁו שֶׁהוֹלְכִים בָּהּ צַדִּיקִים, הוּא מָקוֹם חָדָשׁ, שֶׁעַכְשָׁו אוֹתוֹ מָקוֹם הוּא חָדָשׁ כְּמוֹ מִי שֶׁלֹּא הָלַךְ בּוֹ אָדָם אַחֵר לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁצַּדִּיקִים עוֹשִׂים חִדּוּשׁ לְכָל אוֹתוֹ מָקוֹם בְּכַמָּה דְבָרִים עֶלְיוֹנִים שהקב"ה מִתְרַצֶּה בָהֶם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא לְצַדִּיקַיָּיא קָארֵי אֹרַח, דְּאִינּוּן הֲווֹ קַדְמָאֵי לְמִפְתַּח הַהוּא אֲתָר. וְלָא עַל אֲתָר אִיהוּ אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּאַחֲרָנִין בְּנֵי עָלְמָא אָזְלֵי בְּהַהוּא אֲתָר, הַשְׁתָּא דְּאַזְלִין בֵּיהּ צַדִּיקַיָּיא, אִיהוּ אֲתָר חַדְתָּא, דְּהַשְׁתָּא חַדְתָּא אִיהוּ הַהוּא אֲתָר כְּמָה דְּלָא אָזִיל בֵּיהּ בַּר נָשׁ אַחֲרָא לְעָלְמִין. בְּגִין דְּצַדִּיקַיָּיא עַבְדִּין חַדְתָּא לְכָל הַהוּא אֲתָר, בְּכַמָּה מִלִּין עִלָּאִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוֹן.
שכינה הולכת באותו מקום מה שלא היה מקדם ולכן נקרא ארח צדיקים שהתארח בו אורח עליון
וְעוֹד, שֶׁשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא אֹרַח צַדִּיקִים, מִשּׁוּם שֶׁהִתְאָרַח בּוֹ אוֹרֵחַ עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ. דֶּרֶךְ הִיא פְּתוּחָה לַכֹּל, וְכוֹתְשִׁים בָּהּ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, אֲפִלּוּ אוֹתָם הָרְשָׁעִים. דֶּרֶךְ, סוֹד זֶה - ׳הַנֹּתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (שם מג, טז) - מִשּׁוּם שֶׁדּוֹרֵךְ בּוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא צָרִיךְ, וְשׁוֹלֵט לְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְעַל זֶה צַדִּיקִים לְבַדָּם עוֹמְדִים וְשׁוֹלְטִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֹרַח. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, דֶּרֶךְ פְּתוּחָה לַכֹּל, לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה. וְאַתֶּם, קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, דֶּרֶךְ קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה הִזְדַּמְּנָה לָכֶם וְהִתְאָרַחְתֶּם בָּהּ, וּדְבָרִים מְעֻלִּים עֶלְיוֹנִים (אֵלּוּ) הִסְתַּדְּרוּ לִפְנֵי עַתִּיק יוֹמִין. אַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם.
בלשון הזוהר
וְתוּ, דִּשְׁכִינְתָּא אַזְלָא בְּהַהוּא אֲתָר, מַה דְּלָא הֲוַות מִקַּדְמַת דְּנָא. וּבְּגִין כָּךְ אֹרַח צַדִּיקִים אִקְרֵי, בְּגִין דְּאִתְאָרַח בֵּיהּ אוּשְׁפִּיזָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. דֶּרֶךְ: אִיהוּ פָּתוּחַ לְכֹלָּא, וְכַתְשִׁין בֵּיהּ כָּל מַאן דְּבָעֵי, אֲפִילּוּ אִינּוּן חַיָּיבִין. דֶּרְךְ, רָזָא דָּא, ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (ישעיהו מג, טז), בְּגִין דְּדָרִיךְ בֵּיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְשָׁלִיט לְסַאֲבָא מַשְׁכְּנָא. וְעַל דָּא, צַדִּיקַיָּיא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, קַיְימֵי וְשַׁלְטֵי בְּהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי אוֹרַח. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דֶּרֶךְ פָּתוּחַ לְכֹלָּא, לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא. וְאַתּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, אוֹרַח קַדִּישָׁא עִלָּאָה אִזְדָּמַן לְגַבַּיְיכוּ, וְאָרַחְתּוּן בֵּיהּ וּמִלִּין מְעַלְּיָין עִלָּאִין (נ"א אלין) אִתְסָדָּרוּ קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן.
פני משה כפני החמה ופני יהושע כפני הלבנה
סוד השלמת הלבנה ומלא רוח חכמה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.