ודאי ארונה היה מלך ואותו מקום היה ברשותו ולא יצא מתחת ידו אלא בדם רב
ויקהל · ויעש בצלאל את הארון - סוד ארון הברית הגוף הקדוש וארון הסטרא אחרא · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף ריד ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי אֲרַוְנָה מַלְכָּא הֲוָה, וְהַהוּא אֲתָר בִּרְשׁוּתֵיהּ הֲוָה, וַהֲוָה שַׁלִּיט עֲלוֹי, וְכַד מָטָא זִמְנָא לְנָפְקָא מִתְּחוֹת יְדֵיהּ, לָא נָפִיק אֶלָּא בִּסְגִיאוּת דָּמָא וְקָטוֹלָא בְּיִשְׂרָאֵל. לְבָתַר קָאִים הַהוּא מַלְאָכָא מְחַבְּלָא עַל הַהוּא אֲתָר, וְתַמָּן כַּד הֲוָה קָטִיל, וְקָאִים בְּהַהוּא אֲתָר, לָא הֲוָה יָכִיל, וְתָשַׁשׁ חֵילֵיהּ.
תרגום
אֶלָּא וַדַּאי אֲרַוְנָה הָיָה מֶלֶךְ, וְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ וְהָיָה שׁוֹלֵט עָלָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן לָצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ, לֹא יָצָא אֶלָּא בְּהַרְבֵּה דָם וְהָרַג בְּיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ עָמַד הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְשָׁם, כְּשֶׁהָיָה הוֹרֵג וְעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הָיָה יָכוֹל, וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא ודאי ארונה מלכא הוה, וההוא אתר ברשותיה הוה, והוה שליט עלוי, וכד מטא זמנא לנפקא מתחות ידיה, לא נפיק אלא בסגיאות דמא וקטולא בישראל. לבתר קאים ההוא מלאכא מחבלא על ההוא אתר, ותמן כד הוה קטיל, וקאים בההוא אתר, לא הוה יכיל, ותשש חיליה.
התרגום: אלא ודאי ארונה היה מלך, ואותו מקום היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע זמן לצאת מתחת ידו, לא יצא אלא בהרבה דם והרג בישראל, ואחר כך עמד המלאך המשחית על אותו מקום, ושם, כשהיה הורג ועומד באותו מקום, לא היה יכול, ותשש כחו.
מן המפרשים
הסולם: אלא ודאי ארונה וכו': ומשיב. אלא ודאי ארונה היה מלך, ומקום ההוא היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, דהיינו ע"י מלחמה ואח"כ עמד מלאך המחבל ההוא על מקום ההוא, ושם, כשהיה הורג…
אור יקר: וההוא אתר ברשותיה הוה, כשנתיישב גר תושב הגיחו לו שדה וגורן ובית כדי מחייתו, כדרך המלכים שעושים כשנכבשים מלכים תחת ידם, ולזה הוה שליט עלוי החצוני ממש, ארץ ישראל יצא מתחת הקליפות, ומקום המקדש עיקר מרכזה של ארץ ישראל והצואר שבו…