ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 24: בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה › פיסקה 38 (ריא ע"ב)

הנשמה שבורה משבר האש התחתונה והקב"ה מוציא שמש המאירה מארבעה פתחי הרקיע לרפאתה

ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 38 · דף ריא ע"ב

לשון הזוהר

וְכַמָּה אִיהִי תְּבִירָא מִגּוֹ הַהוּא תְּבִירוּ דְּאִתְלַבְּנוּתָא דְּגֵיהִנָּם. (ס"א דהוא) דְּהַהִיא תְּבִירוּ דְּאֶשָּׁא תַּתָּאָה. וְאַף עַל גַּב דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, (אבל) כֵּיוָן דְּמָטָא לְאַרְעָא לְתַתָּא, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּלָא דָּקִיק, וְנִשְׁמְתָא אִתְעַנְשָׁא בֵּיהּ, וְאִתְבָּרַת. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר מֵאִינּוּן אַרְבַּע פִּתְחִין דְּנָהֲרִין בִּרְקִיעָא דְּעַל גִּנְתָּא, וּמָטָא לְהַהִיא נִשְׁמְתָא וְאִתְּסִיאַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).

תרגום

וְכַמָּה הִיא שְׁבוּרָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ שֶׁבֶר שֶׁל הַהִתְלַבְּנוּת שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם (שֶׁל אוֹתוֹ) שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁבֶר שֶׁל הָאֵשׁ הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁיּוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה, (אֲבָל) כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעָה לָאָרֶץ לְמַטָּה, הִיא אֵשׁ שֶׁאֵינֶנָּה דַקִּיקָה, וְהַנְּשָׁמָה נֶעֱנֶשֶׁת בָּהּ וְנִשְׁבֶּרֶת. וְאָז הקב"ה מוֹצִיא שֶׁמֶשׁ שֶׁמְּאִירָה מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁמְּאִירִים בָּרָקִיעַ שֶׁמֵּעַל הַגָּן, וּמַגִּיעַ לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה וְנִרְפֵּאת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכמה איהי תבירא מגו ההוא תבירו דאתלבנותא דגיהנם. (ס"א דהוא) דההיא תבירו דאשא תתאה. ואף על גב דנחית מלעילא, (אבל) כיון דמטא לארעא לתתא, איהו אשא דלא דקיק, ונשמתא אתענשא ביה, ואתברת. כדין קודשא בריך הוא אפיק שמשא דנהיר מאינון ארבע פתחין דנהרין ברקיעא דעל גנתא, ומטא לההיא נשמתא ואתסיאת. הדא הוא דכתיב, ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳ (מלאכי ג, כ).

התרגום: וכמה היא שבורה מתוך אותו שבר של ההתלבנות של הגיהנם (של אותו) של אותו שבר של האש התחתונה. ואף על גב שיורדת מלמעלה, (אבל) כיון שמגיעה לארץ למטה, היא אש שאיננה דקיקה, והנשמה נענשת בה ונשברת. ואז הקב"ה מוציא שמש שמאירה מאותם ארבעה פתחים שמאירים ברקיע שמעל הגן, ומגיע לאותה נשמה ונרפאת. זהו שכתוב ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳ (מלאכי ג, כ).

מן המפרשים

אור החמה: כדין קב"ה אפיק שמשא וגו' הוא אור הת"ת העליון שאורו מהכתר א"א דמתמן אתמר וארוכתך מהרה תצמח ומאיר לנשמה מארבע פתחין שהם ד' אותיות אדנ"י שהם ד' חיות השואבות השפע והאור העליון אל הגן ותתרפא הנשמה המורכבת מד' אותיות כדפי' פ' יתרו:

אור יקר: לתתא איהו אשא דלא דקיק וכו׳ ועתה חלקי הענין הזה הם ארבעה. האחת מה שבירה זו אשר לנשמה, השנית היאך תשבר על ידי האש הגס הזה, השלישית מה הוא השמש הזה המרפא אותה, הרביעית היאך שמש מרפאה, ולענין מה שבירה זו אומר שאין ספק שזוהמת…

הסולם: וכמה איהי תבירא וכו': וכמה הנשמה שבורה, משבירה ההוא של התלבנות בגיהנם, כי היא שבירה מאש תחתונה. ואע"פ שיורדת מלמעלה מנהר דינור, אבל כיון שמגיעה לארץ למטה. נעשית אש שאינה דקה, והנשמה נענשה בה ונשברת. אז הקב"ה מוציא השמש, דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: