ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 24: בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה › פיסקה 37 (ריא ע"ב)

שני מלאכים שלוחים צוחים הנם וכשמתלבנת מזמינים אותה לפתח גן עדן ומכניסים אותה

ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 37 · דף ריא ע"ב

לשון הזוהר

וְהַהִיא נִשְׁמְתָא עַד לָא אִתְלַבְּנַת בְּנוּרָא, אִינּוּן שְׁלִיחָן צַוְוחִין לְגַבַּיְיהוּ, וְאַמְרֵי הִנֹּם. וּבְזִמְנָא דְּהִיא אִתְלַבְּנַת, אִינּוּן מְמָנָן נָפְקִין עִמָּהּ מֵהַהוּא אֲתָר, וּזְמִינִי לָהּ לְגַבֵּי פִּתְחָא דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּתַמָּן אִינּוּן שְׁלִיחָן וְאַמְרֵי לוֹן הִנֹּם. הָא אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּהָא אִתְלַבְּנוּ, כְּדֵין אַעְלִין לְהַהִיא נִשְׁמְתָא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

תרגום

וְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, בְּטֶרֶם תִּתְלַבֵּן בָּאֵשׁ, אוֹתָם שְׁלוּחִים צוֹוְחִים אֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: הִנֹּם. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְלַבֶּנֶת, אוֹתָם מְמֻנִּים יוֹצְאִים עִמָּהּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמַזְמִינִים אוֹתָהּ לְפִתְחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁשָּׁם אוֹתָם שְׁלִיחִים, וְאוֹמְרִים לָהֶם: הִנֹּם. אֵלֶּה הֵם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהִתְלַבְּנוּ. וְאָז מַכְנִיסִים אוֹתָהּ נְשָׁמָה בְּגַן עֵדֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההיא נשמתא עד לא אתלבנת בנורא, אינון שליחן צווחין לגבייהו, ואמרי הנם. ובזמנא דהיא אתלבנת, אינון ממנן נפקין עמה מההוא אתר, וזמיני לה לגבי פתחא דגנתא דעדן, דתמן אינון שליחן ואמרי לון הנם. הא אינון נשמתין דהא אתלבנו, כדין אעלין לההיא נשמתא בגנתא דעדן.

התרגום: ואותה הנשמה, בטרם תתלבן באש, אותם שלוחים צווחים אליהם ואומרים: הנם. ובזמן שמתלבנת, אותם ממנים יוצאים עמה מאותו מקום, ומזמינים אותה לפתחו של גן עדן ששם אותם שליחים, ואומרים להם: הנם. אלה הם הנשמות שהתלבנו. ואז מכניסים אותה נשמה בגן עדן.

מן המפרשים

הסולם: וההיא נשמתא וכו': ונשמה ההיא, מטרם שנתלבנת באש השליחים צווחים אל הממונים ואומרים, הנם, ובזמן שנתלבנת, יוצאים הממונים עמה ממקום ההוא, ומעמידים אותה בפתח גן עדן, ששם עומדים אותם השליחים, והממונים אומרים לשליחים הנם, דהיינו, הנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר