ונהר יצא מעדן להשקות את הגן - הנהר שלמטה יוצא מעדן סוד עליון שלא נמסר לדעת
ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 17 · דף רי ע"ב
לשון הזוהר
(ויקרא י"א ע"א) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ', הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל בְּהַאי גִּנְתָּא דִּלְתַתָּא, נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וַדַּאי׳ (בראשית ב, י). וְאִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע, הַאי נָהָר דְּנָפִיק בְּגִנְתָּא דִּלְתַתָּא, בְּאָן אֲתָר עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִּילֵיהּ. בְּאָן אֲתָר, בְּעֵדֶן. עֵדֶן דָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עֵינָא דְּסֻכְלְתָנוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה אִלְמָלֵי אֲתָר דָּא אִתְמְסַר לְתַתָּא לְאִתְגַלָאָה, אֲתָר דְּעֵדֶן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, אִתְמְסַר אוּף הָכִי לְמִנְדַּע. אֶלָּא (נ"א אבל) בְּגִין טְמִירוּ דִּיְקָרָא דְּעֵדֶן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, אִתְטָמַר וְאִתְגְּנִיז עֵדֶן תַּתָּאָה, דְּהַהוּא נָהָר נָגִיד וְנָפִיק מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא לָא אִתְמְסַר לְאִתְגַּלָּאָה, אֲפִילּוּ לְאִינּוּן נִשְׁמָתִין דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
תרגום
׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י), ׳הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל בַּגָּן הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וַדַּאי׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת, הַנָּהָר הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא בַּגָּן שֶׁלְּמַטָּה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא עִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בְּעֵדֶן. הָעֵדֶן הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, וְלֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְעֵין הַשֵּׂכֶל לִשְׁלֹט בּוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר - אִלְמָלֵא הַמָּקוֹם הַזֶה נִמְסָר לְמַטָּה לְהִתְגַּלּוֹת, הַמָּקוֹם שֶׁל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ נִמְסָר גַּם כֵּן לָדַעַת. אֶלָּא (אֲבָל) מִשּׁוּם הַהַסְתָּרָה שֶׁל כְּבוֹד הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, נִטְמָן וְנִגְנָז הָעֵדֶן הַתַּחְתּוֹן שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן לֹא נִמְסָר לְהִתְגַּלּוֹת אֲפִלּוּ לְאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (ויקרא י"א ע"א) ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו', הא אוקמוה, אבל בהאי גנתא דלתתא, נהר יוצא מעדן ודאי׳ (בראשית ב, י). ואצטריך למנדע, האי נהר דנפיק בגנתא דלתתא, באן אתר עקרא ושרשא דיליה. באן אתר, בעדן. עדן דא רזא עלאה איהו, ולא אתייהיב רשו לשלטאה ביה עינא דסכלתנו. ורזא דמלה אלמלי אתר דא אתמסר לתתא לאתגלאה, אתר דעדן עלאה קדישא, אתמסר אוף הכי למנדע. אלא (נ"א אבל) בגין טמירו דיקרא דעדן עלאה קדישא, אתטמר ואתגניז עדן תתאה, דההוא נהר נגיד ונפיק מניה. ועל דא לא אתמסר לאתגלאה, אפילו לאינון נשמתין דבגנתא דעדן.
התרגום: ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וגו'׳ (בראשית ב, י), ׳הרי פרשוה, אבל בגן הזה שלמטה, נהר יצא מעדן ודאי׳. וצריך לדעת, הנהר הזה שיוצא בגן שלמטה, באיזה מקום הוא עקרו ושרשו. באיזה מקום? בעדן. העדן הזה הוא סוד עליון, ולא נתנה רשות לעין השכל לשלט בו. וסוד הדבר - אלמלא המקום הזה נמסר למטה להתגלות, המקום של העדן העליון הקדוש נמסר גם כן לדעת. אלא (אבל) משום ההסתרה של כבוד העדן העליון הקדוש, נטמן ונגנז העדן התחתון שאותו נהר שופע ויוצא ממנו, ולכן לא נמסר להתגלות אפלו לאותן הנשמות שבגן עדן.
מן המפרשים
מקדש מלך: להשקות את הגן ואוקמוה פי' שהנהר הוא יסוד דאימא מעדן הוא אבא להשקות את הגן שהוא זעיר. ועוד יש בו כמה פירושים עז"הד אבל בהאי וכו' ר"ל עתה אנו מפרשים הכתוב ונהר שהוא יסוד שבגן יוצא מעדן מחכמה שבגן. להשקות את הגן היינו קרקע הגן…
אור החמה: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגומר ואוקמוהו ענין גן תתא' וגן עילאה ועדן תתא' ועדן עילא' נתב' ג"כ פ' חוקת דקפ"ב: והענין כי כמו שיש נהר יוצא מעדן העליון ג"כ יש נהר בג"ע התחתון והוא כי הנה הגן הוא בארץ כמ"ש והעדן שלו הוא מלכות…
אור יקר: יוצא מעדן להשקות את הגן כדמסיק לקמיה, האחד הוא גשמי והוא בגן עדן אשר בעולם הגשמי, השנית רוחני והוא בגן עדן העליון, וכמו שהפירושים ישתנו מגן אל גן, כך ראוי שיהיה ענין המצות, מגשמיותם יתלבשו בגן עדן של מטה, ומרו-חניותם יתלבשו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: