כשם שהנהר יוצא מעדן להשקות הגן שלמעלה כך יוצא אור נפרד לארבעה פתחים
ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 18 · דף רי ע"ב
לשון הזוהר
כְּמָה דְּהַאי נָהָר אִתְפְּרַשׁ וְנָפִיק מִגּוֹ עֵדֶן, לְאַשְׁקָאָה לְגִנְתָּא דִּלְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי מִגּוֹ הַהוּא פִּתְחָא דְּאֶמְצָעִיתָא נָפִיק חַד נְהוֹרָא, דְּאִתְפְּרַשׁ לְד' סִטְרִין, בְּד' פִּתְחִין דְּקָאָמַרָן. אֲתָר דְּקַיְימִין אִינּוּן אַתְוָון רְשִׁימָן. וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּאִתְפְּרַשׁ לְאַרְבַּע נְהוֹרִין, בְּד' אַתְוָון דְּנִיצוֹצִין, (נ"א ונפקין) נָפִיק מֵעֵדֶן, אֲתָר דְּזָהֲרָא נְקוּדָה לְעֵילָּא.
תרגום
כְּמוֹ שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה נִפְרָד וְיוֹצֵא מִתּוֹךְ עֵדֶן ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ גַּם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַפֶּתַח שֶׁל הָאֶמְצַע יוֹצֵא אוֹר אֶחָד שֶׁנִּפְרָד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, בְּאַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁאָמַרְנוּ. הַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדוֹת אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמוֹת. וְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁנִּפְרָד לְאַרְבָּעָה אוֹרוֹת, בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁנּוֹצְצוֹת (וְיוֹצְאוֹת) יוֹצֵא מֵעֵדֶן, מָקוֹם שֶׁזּוֹהֶרֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כמה דהאי נהר אתפרש ונפיק מגו עדן, לאשקאה לגנתא דלעילא, הכי נמי מגו ההוא פתחא דאמצעיתא נפיק חד נהורא, דאתפרש לד' סטרין, בד' פתחין דקאמרן. אתר דקיימין אינון אתוון רשימן. וההוא נהורא דאתפרש לארבע נהורין, בד' אתוון דניצוצין, (נ"א ונפקין) נפיק מעדן, אתר דזהרא נקודה לעילא.
התרגום: כמו שהנהר הזה נפרד ויוצא מתוך עדן ׳להשקות את הגן׳ שלמעלה, כך גם מתוך אותו הפתח של האמצע יוצא אור אחד שנפרד לארבעה צדדים, בארבעה פתחים שאמרנו. המקום שעומדות אותן האותיות הרשומות. ואותו האור שנפרד לארבעה אורות, בארבע אותיות שנוצצות (ויוצאות) יוצא מעדן, מקום שזוהרת הנקדה שלמעלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: כמה דהאי נהר איתפרש ונפק מגו עדן לאשקאה לגנתא כתב הרב בדרוש הנ"זל ר"ל כמו שהנהר שהוא יסוד תחתון הוא כולל כל הד' בחי' ולכן מתפשט לד' נהרין בגנתא כן האי פתחא דאמצעיתא שהוא יסוד דדעת שהוא הרקיע גם הוא חד נהורא שם באמצעו ומשם יפרד…
אור יקר: מגו ההוא פתחא שהוא ברקיע שפי׳ דאמצעיתא דגנתא שהיא הנקודה האמצעית ששם העדן נעלם,
הסולם: כמה דהאי נהר וכו': כמו שנהר הזה שהוא בינה ותו"מ, נפרד ויצא מעדן, שהוא חכמה שבראש דא"א, כדי להשקות הגן שלמעלה, שהוא מלכות דאצילות, יוצא גם כן מפתח ההוא שבאמצע הרקיעים שבגן, אור אחד שנחלק לד' צדדים בד' פתחים שאמרנו (באות רצ"ג)…