ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 24: בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה › פיסקה 16 (רי ע"ב)

כשעולה הנשמה מזדמנים לה לבושים אחרים מרצון וכונת הלב בתורה ובתפלה

ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 16 · דף רי ע"ב

לשון הזוהר

כַּד (רכ"ט:) סַלְּקָא נִשְׁמְתָא בְּהַהוּא פִּתְחָא דִּרְקִיעָא לְעֵילָּא, אִזְדַּמְּנָן לָהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין יַקִּירִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן מֵרְעוּתָא וְכַוָּנָה דְּלִבָּא בְּאוֹרַיְיתָא וּבִצְלוֹתָא, דְּכַד סַלְּקָא הַהוּא רְעוּתָא לְעֵילָּא, מִתְעַטָּר בָּהּ מַאן דְּמִתְעַטְּרָא, וְאִשְׁתְּאַר חוּלָקָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְאִתְעָבֵד מִנֵּיהּ לְבוּשִׁין דִּנְהוֹרָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ נִשְׁמְתָא. לְסַלְּקָא לְעֵילָּא. וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ, דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין בְּעוֹבָדִין תַּלְיָין. אִלֵּין לָא תַּלְיָין אֶלָּא בִּרְעוּתָא דְּרוּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, לְקַיְּימָא גּוֹ מַלְאֲכִין רוּחִין קַדִּישִׁין וְדָא אִיהוּ בְּרִירוּ דְּמִלָּה. וּבוּצִינָא קַדִּישָׁא, אוֹלִיף הָכִי מֵאֵלִיָּהוּ, לְבוּשִׁין דִּלְתַתָּא בְּגִנְתָּא דְּאַרְעָא בְּעוֹבָדִין. לְבוּשִׁין דִּלְעֵילָּא, (ס"א ברוחא ברעותא וכוונא דלבא) בִּרְעוּתָא וְכַוָּונָא דְּרוּחָא בְּלִבָּא.

תרגום

כְּשֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח הָרָקִיעַ לְמַעְלָה, מִזְדַּמְּנִים לָהּ לְבוּשִׁים אֲחֵרִים נִכְבָּדִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם מֵרָצוֹן וְכַוָּנַת הַלֵּב בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁעוֹלֶה אוֹתוֹ רָצוֹן לְמַעְלָה, מִתְעַטֵּר בָּהּ מִי שֶׁמִּתְעַטֵּר, וְנִשְׁאָר חֵלֶק לְאוֹתוֹ אָדָם, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ לְבוּשִׁים שֶׁל אוֹר לְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַנְּשָׁמָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים תְּלוּיִים בַּמַּעֲשִׂים - אֵלֶּה לֹא תְלוּיִים אֶלָּא בִּרְצוֹן הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, לַעֲמֹד בְּתוֹךְ מַלְאָכִים וְרוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְזֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר. וְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא לָמַד כָּךְ מֵאֵלִיָּהוּ: הַלְּבוּשִׁים שֶׁלְּמַטָּה בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ בְּמַעֲשִׂים, וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה, (בְּרוּחַ ורצון וְכַוָּנַת הַלֵּב) בְּרָצוֹן וְכַוָּנַת הָרוּחַ בַּלֵּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד (רכ"ט:) סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא, אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא, דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא, לאתלבשא בהו נשמתא. לסלקא לעילא. ואף על גב דאוקמוה, דאינון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא, כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא, אוליף הכי מאליהו, לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין. לבושין דלעילא, (ס"א ברוחא ברעותא וכוונא דלבא) ברעותא וכוונא דרוחא בלבא.

התרגום: כשעולה הנשמה באותו פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים נכבדים עליונים, שהם מרצון וכונת הלב בתורה ובתפלה, שכשעולה אותו רצון למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, ונשאר חלק לאותו אדם, ונעשה ממנו לבושים של אור להלביש בהם הנשמה לעלות למעלה. ואף על גב שבארוה שאותם לבושים תלויים במעשים - אלה לא תלויים אלא ברצון הרוח, כמו שנתבאר, לעמד בתוך מלאכים ורוחות קדושות, וזהו ברור הדבר. ובוצינא קדישא למד כך מאליהו: הלבושים שלמטה בגן שבארץ במעשים, והלבושים שלמעלה, (ברוח ורצון וכונת הלב) ברצון וכונת הרוח בלב.

מן המפרשים

אור החמה: כד סלקא נשמתא בההוא פתחא וגומר לנוכח היכל לבנת הספיר להסתלק אל ג"ע עליון תחת כסא הכבוד. אזדמן לה לבושין אחרנין וגומר שהם דקים ולזה לא תתלבש אלא מרעותא וכוונה דלבא באורייתא בהיותה עוסקת בעולם הזה בסודות התורה תמשוך מלמעלה אור…

אור יקר: פתחא דרקיעא לעילא, לנוכח היכל לבנת הספיר להסתלק אל גן עדן עליון תחת כסא הכבוד כדפירשנו, ומהלכיו בין העומדים האלה, אין לבוש זה ממין העולם ההוא, אלא אזדמנן לת לבושין אחרנין יקירין עילאין שהם דקים מהוית דקה, ואז אין הנשמה עולה…

הסולם: כד סלקא נשמתא וכו': כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים יקרים עליונים שהם נעשים על ידי מצות התלויות ברצון וכוונת הלב בתורה ותפלה, כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר