הקורא בתורה שליח רבונו יסדר הדברים בביתו תחלה ואם לא לא יקרא בתורה
ויקהל · סוד ספר תורה בשבת - הכסא המתעטר ומרכבות הפרשיות המשמשות כל אחת במשמרתה · מאמר 17 · פיסקה 11 · דף רו ע"ב
לשון הזוהר
וְהַהוּא דְּקָארֵי בְּאוֹרַיְיתָא, יְשַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְאִינּוּן מִלִּין, וְכִי אִיהוּ שְׁלִיחָא דְּמָארֵיהּ, בְּסִדוּרָא דְּהָנִי מִלִּין, לְמִשְׁמַע לְכָל עַמָּא, דְּהָא אִיהוּ קָאִים כְּדוּגְמָא עִלָּאָה. בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּסָלִיק לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא, יְסַדֵר אִינּוּן מִלִּין בְּקַדְמִיתָא בְּבֵיתֵיהּ, וְאִי לָאו, לָא יִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא, מְנָלָן מֵהַהוּא דִּבּוּר, עַד לָא יָשְׁמַע אוֹרַיְיתָא לְעַמָּא קַדִּישָׁא מַה כְּתִיב, ׳אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ הכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ׳ (איוב כח, כז-כח), וּלְבָתַר, ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת יהו"ה הִיא חָכְמָה וְגוֹ'׳. אָסִיר לֵיהּ לְמַאן דְּקָארֵי בְּאוֹרַיְיתָא לְמִפְסַק פַּרְשְׁתָּא, אוֹ אֲפִילּוּ מִלָּה חֲדָא, אֶלָּא בַּאֲתָר דְּפָסַק מֹשֶׁה פַּרְשְׁתָּא לְעַמָּא קַדִּישָׁא, יַפְסִיק. וְלָא יַפְסִיק מִלִּין דְּפַרְשְׁתָּא דְּשַׁבְּתָא דָּא, בְּפַרְשְׁתָּא דְּשַׁבְּתָא אַחֲרָא.
תרגום
וְאוֹתוֹ שֶׁקּוֹרֵא בַתּוֹרָה, יָשִׂים לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְאוֹתָם דְּבָרִים, וְכִי הוּא שְׁלִיחַ רִבּוֹנוֹ בְּסִדּוּרָם שֶׁל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְהַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה. מִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁעוֹלֶה לִקְרֹא בַתּוֹרָה, יְסַדֵּר אוֹתָם דְּבָרִים בָּרִאשׁוֹנָה בְּבֵיתוֹ, וְאִם לֹא, לֹא יִקְרָא בַתּוֹרָה. מִנַּיִן לָנוּ? מֵאוֹתוֹ דִּבּוּר, שֶׁטֶּרֶם יַשְׁמִיעַ תּוֹרָה לָעָם הַקָּדוֹשׁ, מַה כָּתוּב? ׳אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ׳ (איוב כח, כז) - וְאַחַר כָּךְ, ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְגוֹ'׳. אָסוּר לוֹ לְמִי שֶׁקּוֹרֵא בַתּוֹרָה לְהַפְסִיק בַּפָּרָשָׁה אוֹ אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד, אֶלָּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהִפְסִיק מֹשֶׁה אֶת הַפָּרָשָׁה לָעָם הַקָּדוֹשׁ - יַפְסִיק, וְלֹא יַפְסִיק דִּבְרֵי פָּרָשַׁת שַׁבָּת זוֹ בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת אַחֶרֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא דקארי באורייתא, ישוי לביה ורעותיה לאינון מלין, וכי איהו שליחא דמאריה, בסדורא דהני מלין, למשמע לכל עמא, דהא איהו קאים כדוגמא עלאה. בגין כך, מאן דסליק למקרי באורייתא, יסדר אינון מלין בקדמיתא בביתיה, ואי לאו, לא יקרי באורייתא, מנלן מההוא דבור, עד לא ישמע אורייתא לעמא קדישא מה כתיב, ׳אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׳ (איוב כח, כז-כח), ולבתר, ׳ויאמר לאדם הן יראת יהו"ה היא חכמה וגו'׳. אסיר ליה למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא, או אפילו מלה חדא, אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא, יפסיק. ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא דא, בפרשתא דשבתא אחרא.
התרגום: ואותו שקורא בתורה, ישים לבו ורצונו לאותם דברים, וכי הוא שליח רבונו בסדורם של הדברים הללו להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדגמה עליונה. משום כך, מי שעולה לקרא בתורה, יסדר אותם דברים בראשונה בביתו, ואם לא, לא יקרא בתורה. מנין לנו? מאותו דבור, שטרם ישמיע תורה לעם הקדוש, מה כתוב? ׳אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׳ (איוב כח, כז) - ואחר כך, ׳ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו'׳. אסור לו למי שקורא בתורה להפסיק בפרשה או אפלו דבר אחד, אלא רק במקום שהפסיק משה את הפרשה לעם הקדוש - יפסיק, ולא יפסיק דברי פרשת שבת זו בפרשת שבת אחרת.
מן המפרשים
אור החמה: אר"ש כד מפיק ס"ת וגומר הענין כי בעת שפותחין שערי ההיכל ליקח ס"ת וגם למעלה אז נפתחים תרעי שמיא הם שערי היכל הששי אל ת"ת הנק' שמים לקחת תורה שבכתב היא בינה כנ"ל נקראים שערי הרחמים ואז מתעוררה אהבה למעלה ולכן היא עת רצון ולכן…
הסולם: וההוא דקארי באורייתא וכו': ואותו הקורא בתורה, צריך לשום לבו ורצונו, לאלו הדברים שקורא, וכי שהוא שליח אדונו בסדר דברים להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדמיון עליון, כמו הקב"ה במתן תורה. משום זה מי שעולה לקרות בתורה צריך לסדר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: