ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 17: סוד ספר תורה בשבת - הכסא המתעטר ומרכבות הפרשיות המשמשות כל אחת במשמרתה › פיסקה 12 (רו ע"ב)

כשמפסיקים הפרשיות כל אחת מתעטרת לפני הקב"ה ואומרת אני משבת פלוני

ויקהל · סוד ספר תורה בשבת - הכסא המתעטר ומרכבות הפרשיות המשמשות כל אחת במשמרתה · מאמר 17 · פיסקה 12 · דף רו ע"ב

לשון הזוהר

רָזָא דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיפְסִיקוּ פַּרְשִׁיָין, כָּל חַד וְחַד אִתְעַטְּרָא וְקַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כֵּיוָן דְּאַשְׁלִימוּ לְמִפְסַק הָנִי פַּרְשִׁיָין דְּכָל שַׁתָּא, אִתְעַטָּרוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַמְרֵי אֲנָא מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי, (ס"א מצבורא פלוני) וַאֲנָא מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי. (מצבורא פלוני) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, קְרָא לְיוּפִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, וּלְחַמְשִׁין וּתְלַת רְתִיכִין קַדִּישִׁין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, דְּאִתְמָנוּן בְּשִׁמוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל רְתִיכָא וּרְתִיכָא מָנִי לֵיהּ, לְהַאי רְתִיכָא עַל פַּרְשְׁתָּא פְּלַנְיָא, דִּבְשַׁבָּת פְּלוֹנִי. וּרְתִיכָא פְּלוֹנִי, עַל פַּרְשְׁתָּא פְּלַנְיָא, דְּשַׁבָּת פְּלוֹנִי. וְכָל חַד וְחַד, מְשַׁמְּשָׁא לְאוֹרַיְיתָא, דְּהַהוּא שַׁבָּת דִּילֵיהּ. וְאָסִיר לָן לְעָרְבָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְלָא לְאַעֲלָא רְתִיכָא בִּרְתִּיכָא דְּחַבְרֵיהּ, אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא. וַאֲפִילּוּ בְּחַד תֵּיבָה, אוֹ אֲפִילּוּ בְּאָת חַד, אֶלָּא כָּל חַד וְחַד, כְּמָּה דְּפָסִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְמָּה דְּמָנֵי לוֹן בְּאִינּוּן פַּרְשְׁיָין, כָּל חַד וְחַד עַל מַטְרֵיהּ.

תרגום

הַסּוֹד הַזֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁהִפְסִיקוּ פָרָשִׁיּוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת מִתְעַטֶּרֶת וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הקב"ה. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ לְהַפְסִיק לְכָל הַשָּׁנָה אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, הִתְעַטְּרוּ לִפְנֵי הקב"ה וְאוֹמְרוֹת: אֲנִי מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי (מצבור פְּלוֹנִי), וַאֲנִי מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי (מצבור פְּלוֹנִי). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא לְיוּפִיאֵ"ל מְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, וְלַחֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ שֶׁהִתְמַנּוּ לְשִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכָל מֶרְכָּבָה וּמֶרְכָּבָה מִנָּה אוֹתָהּ אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַזּוֹ עַל פָּרָשָׁה פְּלוֹנִית שֶׁבְּשַׁבָּת פְּלוֹנִית, וּמֶרְכָּבָה פְּלוֹנִית עַל פָּרָשָׁה פְּלוֹנִית שֶׁל שַׁבָּת פְּלוֹנִית. וְכָל אַחַת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַתּוֹרָה שֶׁל אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁלָּהּ, וְאָסוּר לָנוּ לְעָרֵב אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְלֹא לְהַכְנִיס מֶרְכָּבָה לְמֶרְכֶּבֶת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה, וַאֲפִלּוּ בְּתֵבָה אַחַת אוֹ אֲפִלּוּ בְּאוֹת אַחַת. אֶלָּא כָּל אַחַת וְאַחַת כְּפִי שֶׁפָּסַק לָהֶן הקב"ה, וּכְמוֹ שֶׁמִּנָּה אוֹתָן בְּאוֹתָן פָּרָשִׁיּוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת עַל מִשְׁמַרְתָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רזא דא, בשעתא דאיפסיקו פרשיין, כל חד וחד אתעטרא וקיימא קמי קודשא בריך הוא. כיון דאשלימו למפסק הני פרשיין דכל שתא, אתעטרו קמיה קודשא בריך הוא, ואמרי אנא משבת פלוני, (ס"א מצבורא פלוני) ואנא משבת פלוני. (מצבורא פלוני) בההיא שעתא, קרא ליופיא"ל רב ממנא, ולחמשין ותלת רתיכין קדישין דתחות ידיה, דאתמנון בשמושא דאורייתא, וכל רתיכא ורתיכא מני ליה, להאי רתיכא על פרשתא פלניא, דבשבת פלוני. ורתיכא פלוני, על פרשתא פלניא, דשבת פלוני. וכל חד וחד, משמשא לאורייתא, דההוא שבת דיליה. ואסיר לן לערבא אלין באלין, ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה, אפילו כמלא נימא. ואפילו בחד תיבה, או אפילו באת חד, אלא כל חד וחד, כמה דפסיק לון קודשא בריך הוא, וכמה דמני לון באינון פרשיין, כל חד וחד על מטריה.

התרגום: הסוד הזה, בשעה שהפסיקו פרשיות, כל אחת ואחת מתעטרת ועומדת לפני הקב"ה. כיון שהשלימו להפסיק לכל השנה את הפרשיות הללו, התעטרו לפני הקב"ה ואומרות: אני משבת פלוני (מצבור פלוני), ואני משבת פלוני (מצבור פלוני). באותה שעה קורא ליופיא"ל ממנה הגדול, ולחמשים ושלש מרכבות קדושות שתחת ידו שהתמנו לשמושה של תורה, וכל מרכבה ומרכבה מנה אותה את המרכבה הזו על פרשה פלונית שבשבת פלונית, ומרכבה פלונית על פרשה פלונית של שבת פלונית. וכל אחת ואחת משמשת את התורה של אותה שבת שלה, ואסור לנו לערב אלה באלה, ולא להכניס מרכבה למרכבת חברתה אפלו כמלא נימה, ואפלו בתבה אחת או אפלו באות אחת. אלא כל אחת ואחת כפי שפסק להן הקב"ה, וכמו שמנה אותן באותן פרשיות, כל אחת ואחת על משמרתה.

מן המפרשים

מקדש מלך: כיון דאשלימו הני למפסק פי' כיון שנשלמו הפרשיות של כל השנה ונפסקו לפני הקב"ה בשמים אז בההיא שעתא קרא ליופיא"ל וכו' ולנ"ג רתיכין וכו'. צ"ע שחשבון זה של ג"ן אינו לא בשנה פשוטה ולא במעוברת כמ"ש בעל ש"י בחריזו היה שובת בג"ן ז"ה נ"א…

הסולם: רזא דא בשעתא וכו': הסוד הוא, כי בשעה שהפסיקו הפרשיות, כל אחת ואחת התעטרה ועמדה לפני הקב"ה. כיון שהשלימו להפסיק הפרשיות של כל השנה, התעטרו לפני הקב"ה ואמרו, אני משבת פלוני, אני משבת פלוני.

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ואפילו בחד תיבה נראה דערבוב תיבה הוא כגון מלה שהיא בפ' אחת מלעיל ובאחרת מלרע. כגון מן הבתים שהיא בפרשת וארא מלרע. ובפ' בא מלעיל: ובאת חד כגון לחטאת שהוא בא' בכ"מ. ובפרשת שלח לחטת חסרה וכיוצא בזה שצריך להעמיד כל רתיכא באורותיו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר