סוד ספר תורה בשבת
הכסא המתעטר ומרכבות הפרשיות המשמשות כל אחת במשמרתה
סוד ספר התורה ביום זה - אם כל הדיוקים נמסרו למשה למה חסר ספר התורה מהם
סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה בַּיּוֹם הַזֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁשָּׁנִינוּ כָּתוּב ׳וַיִּקְרְאוּ בַסֵפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא׳, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַסּוֹד, שֶׁהֵם פִּסּוּקִים, טְעָמִים וּמָסֹרֶת, וְכָל אוֹתָם דִּיּוּקִים (תִּקּוּנִים) וְסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, הַכֹּל נִמְסַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (נחמיה ח, ח) - אִם בְּכָל הַדִּיּוּקִים הַלָּלוּ נִמְסְרָה תוֹרָה לְמֹשֶׁה, אָז סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּכָל אוֹתָן קְדֻשּׁוֹת, לָמָּה הוּא חָסֵר מִכָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ וְהַסּוֹדוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בַּתּוֹרָה?
בלשון הזוהר
רָזָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּיוֹמָא דָּא, הָא אוּקְמוּהָ תָּנֵינָן כְּתִיב, ׳וְיִקְרְאוּ בְּסֵפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלהִים מְפוֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַמִּקְרָא׳ (נחמיה ח, ח) וְהָא אוּקְמוּהָ רָזָא, דְּאִינּוּן פִּסּוּקֵי טַעֲמֵי, וּמַסּוֹרֶת, וְכָל אִינּוּן דִּיוּקִין, (נ"א תקונין) וְרָזִין עִלָּאִין, כֹּלָּא אִתְמְסָר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (נחמיה ח, ח). אִי בְכָל הָנֵי דִּיוּקִין אִתְמְסָר אוֹרַיְיתָא לְמֹשֶׁה, סֵפֶר תּוֹרָה דְּאִיהוּ בְכָל אִינּוּן קְדוּשָׁאן, אֲמַאי אִיהוּ חָסֵר מִכָּל הָנֵי תִּקּוּנִין וְרָזִין דְּאִתְמְסָרוּ לֵיהּ לְמֹשֶׁה בְּאוֹרַיְיתָא.
כשהכסא הקדוש מתעטר נכללים כל הדמיות והטעמים בגניזה ונשארות האותיות לבדן להראות
אֶלָּא סוֹד זֶה, כְּשֶׁהַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ מִתְעַטֵּר, וְנִכְלֶלֶת בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּל אוֹתָן דְּמֻיּוֹת, וְכָל אוֹתָם טְעָמִים וּמָסוֹרוֹת, כֻּלָּם נִכְנָסִים בִּגְנִיזָה וְנִרְשְׁמוּ בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתָן דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁהִכְנִיסָה תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבָהֶם הִתְעַבְּרָה כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁהִתְעַבְּרָה מֵהַזָּכָר, וְנִשְׁאֲרוּ הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לְבַדָּן בִּקְדֻשָּׁתָן כָּרָאוּי. וּלְהֵרָאוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהֲרֵי מִתְבָּרֶכֶת וּמִתְעַטֶּרֶת הַכִּסֵּא מִסּוֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְשָׁם מַכְנִיסָה כָּל אוֹתָן דְּמֻיּוֹת וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בָּאוֹתִיּוֹת לְבַדָּן כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
אֶלָּא רָזָא דָּא, כַּד כּוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא מִתְעַטְּרָא, וְאִתְכְּלִילַת בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, כָּל אִינּוּן דִּיוּקְנִין, וְכָל אִינּוּן טַעֲמִין וּמַסּוֹרוֹת, כֻּלְּהוּ עָאלִין בִּגְנִיזוּ, וְאִתְרְשִׁימוּ בְּגוֹ כּוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן דִּיוּקְנִין, דְּאָעִיל אוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב, בְּאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, וּבְהוּ אִתְעַבְּרַת, כְּאִתְּתָא דְּאִתְעַבְּרָת מִן דְּכוּרָא, וְאִשְׁתָּאָרוּ אַתְוָון עִלָּאִין לְחוֹדַיְיהוּ בִּקְדוּשָׁיְיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. וּלְאִתְחֲזָאָה בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, דְּהָא אִתְבָּרְכַת וְאִתְעַטְּרַת כּוּרְסְיָּיא מֵרָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְתַמָּן אָעִיל כָּל אִינּוּן דִּיוּקְנִין, וְאִיהִי אִתְקַדְשַׁת מִנֵּיהּ, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בְּאַתְוָון לְחוֹדַיְיהוּ כַּדְקָא יֵאוֹת.
ביום הזה צריך להעלות שבעה אנשים כנגד שבעה קולות סוד התורה ובמועדים חמשה
וְאָז הַכֹּל מִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּיּוֹם הַזֶּה. בַּיּוֹם הַזֶּה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת שִׁבְעָה אֲנָשִׁים כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם סוֹד הַתּוֹרָה, וּבִזְמַנִּים וּבְמוֹעֲדִים חָמֵשׁ תּוֹךְ סוֹד זֶה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁשׁ תּוֹךְ הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין, כֹּלָּא אִתְקַדָּשׁ בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה כַּדְקָא חֲזֵי, כָּל שֶׁכֵּן וְכָּל שֶׁכֵּן בְּהַאי יוֹמָא. בְּהַאי יוֹמָא בָּעֵי לְסַלְּקָא שִׁבְעָה גּוּבְרִין, לָקֳבֵל שִׁבְעָה קָלִין, דְּאִינּוּן רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבִזְמָנִין וּבְמוֹעֲדִין חָמֵשׁ, גּוֹ רָזָא דָּא. בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי שִׁית. גּוֹ רָזָא עִלָּאָה דָּא.
חמשה שש ושבע כלם סוד אחד - דרגות למטה מהאור הראשון וששה צדדים וקולות
וְהַסֹל סוֹד אֶחָד. חָמֵשׁ, שֶׁהֵם חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְמַטָּה מִדַּרְגַּת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן לְמַטָּה, וְהֵם סוֹד הַתּוֹרָה. שֵׁשׁ, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה צְדָדִים, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. שֶׁבַע הֵם שִׁבְעָה קוֹלוֹת, וְכֻלָּם סוֹד אֶחָד אֵלֶּה וְאֵלֶּה. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נוֹסָף אֶחָד עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁבִיל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּאוֹתוֹ זְמַן לַלְּבָנָה, וְנוֹסָף אוֹר עַל הַלְּבָנָה, וְזֶהוּ סוֹד מוּסָף. בְּסֵפֶר תּוֹרָה צָרִיךְ לְהִשָּׁמַע קוֹל אֶחָד וְדִבּוּר.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא. חָמֵשׁ, דְּאִינּוּן חָמֵשׁ דַּרְגִּין לְתַתָּא, מִדַּרְגָּא דְּאוֹר קַדְמָאָה לְתַתָּא, וְאִינּוּן רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא. שִׁית, דְּאִינּוּן שִׁית סִטְרִין וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא. שֶׁבַע אִינּוּן שֶׁבַע קַלִין. וְכֻלְּהוּ רָזָא חֲדָא, אִלֵּין וְאִלֵּין. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִתּוֹסָף חַד עַל תְּלָתָא, בְּגִין שִׁמְשָׁא, דְּנָהִיר בְּהַהוּא זִמְנָא, לְסִיהֲרָא, וְאִתּוֹסַף נְהוֹרָא עַל סִיהֲרָא, וְהַיְינוּ רָזָא (בראשית י"ז ע"א) דְּמוּסָף. בְּסֵפֶר תּוֹרָה, בָּעֵי לִשְׁתְּמַע חַד קָלָא וְדִבּוּר.
צריך לתקן כסא הנקרא תבה בשש דרגות ודרגה עליונה לשים עליה ספר תורה
הַסִּדּוּר לְסַדֵּר הָעָם הַקָּדוֹשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה וּבִשְׁאָר הַיָּמִים שֶׁלַּסֵּפֶר תּוֹרָה צָרִיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן תִּקּוּן בְּכִסֵּא אֶחָד שֶׁנִּקְרָא תֵּבָה, וְאוֹתוֹ כִּסֵּא שֶׁיִּהְיֶה בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת לַעֲלוֹת בָּהֶם, וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב ׳וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (דברי הימים ב ט, יח) - וְדַרְגָּה אַחַת לְמַעְלָה לָשִׂים עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה וּלְהַרְאוֹתוֹ לַכֹּל.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא לְסַדְּרָא עַמָּא קַדִּישָׁא בְּיוֹמָא דָּא, וּבִשְׁאַר יוֹמִין דְּסֵפֶר תּוֹרָה בָּעֵי לְסַדְּרָא וּלְתַקְּנָא תִּקּוּנָא, בְּחַד כֻּרְסְיָּיא דְּאִקְרֵי תֵּיבָה, וְהַהוּא כֻּרְסְיָּיא דְּלִהֱוֵי בְּשִׁית (י"ד ע"ב, מ"ג ע"א, שלח קס"ד ע"ב) דַּרְגִּין, לְסַלְּקָא בְּהוּ וְלָא יַתִּיר, דִּכְתִּיב, ׳וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (דברי הימים ב ט, יח). וְדַרְגָּא חַד לְעֵילָּא, לְשַׁוָּאָה עָלֵיהּ סֵפֶר תּוֹרָה, וּלְאַחֲזָאָה לֵיהּ לְכֹלָּא.
כשעולה ספר תורה צריכים העם לסדר עצמם באימה כאלו עומדים על הר סיני
כְּשֶׁעוֹלֶה לְשָׁם סֵפֶר תּוֹרָה, אָז צְרִיכִים כָּל הָעָם לְסַדֵּר עַצְמָם לְמַטָּה בְּאֵימָה וָפַחַד, בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ וּלְכַוֵּן לִבָּם, כְּאִלּוּ שֶׁכָּעֵת עוֹמְדִים עַל הַר סִינַי לְקַבֵּל תּוֹרָה, וְיִהְיוּ מַקְשִׁיבִים וּמַטִּים אָזְנֵיהֶם. וְאֵין רְשׁוּת לָעָם לִפְתֹּחַ פִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר אַחֵר, אֶלָּא כֻּלָּם בְּאֵימָה, כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם׳ (נחמיה ח) - (שם) ׳וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה׳.
בלשון הזוהר
כַּד סָלִיק סֵפֶר תּוֹרָה לְתַמָּן, כְּדֵין בָּעָאן כָּל עַמָּא לְסַדְּרָא גַּרְמַיְיהוּ לְתַתָּא, בְּאֵימָתָא בִּדְחִילוּ בְּרֶתֶת בְּזִיעַ, וּלְכַוְונָא לִבַּיְיהוּ, כְּמָּה דְּהַשְׁתָּא קַיָּימִין עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא, וְיֵהוֹן צַיְיתִין וְיִרְכוּן אוּדְנַיְיהוּ. וְלֵית רְשׁוּ לְעַמָּא לְמִפְתַּח פּוּמֵיהוֹן, אֲפִילּוּ בְּמִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִלָּה אַחֲרָא, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בְּאֵימָתָא, כְּמַאן דְּלֵית לֵיהּ פּוּמָא וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם׳ (נחמיה ח, ה). ׳וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה׳.
כשמוציאים ספר תורה בצבור נפתחים שערי רחמים בשמים ומעוררים אהבה למעלה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּשֶׁמּוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר לִקְרֹא בוֹ, נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי רַחֲמִים בַּשָּׁמַיִם, וּמְעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה לְמַעְלָה, וְצָרִיךְ אָדָם לוֹמַר כָּךְ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּד מַפְקִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּרָא, לְמִקְרֵא בֵּיהּ, מִתְפַּתְּחָן תַּרְעֵי שְׁמַיָיא דְּרַחֲמִין, וּמְעוֹרְרִין אֶת הָאַהֲבָה לְעֵילָּא, וְאִבְעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵימַר הָכִי.
ברוך שמו של רבון העולם - תפלה שאומרים לפני קריאת התורה על שמירה ופרנסה
בָּרוּךָ שְׁמוֹ שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם, בָּרוּךְ כִּתְרְךְ וּמְקוֹמְךְ, יִהְיֶה רְצוֹנְךְ עִם עַמְּךְ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וּפְדוּת יְמִינְךְ הַרְאֵה לְעַמְּךְ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךְ, וּלְהַגִּיעַ לָנוּ מִטּוּב אוֹרְךְ וּלְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ, שֶׁתַּאֲרִיךְ לָנוּ חַיִּים בְּטוֹב, וְלִהְיוֹתִי נִפְקָד בֵּין הַצַּדִּיקִים לְרַחֵם עָלַי וְלִשְׁמֹר אוֹתִי, וְאֶת כָּל שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל עַמְּךְ יִשְׂרָאֵל. אַתָּה הוּא הַזָּן אֶת הַכֹּל, אַתָּה הוּא הַשּׁוֹלֵט עַל הַמְּלָכִים וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל. אַתָּה הוּא הַשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וְהַמַּלְכוּת שֶׁלְּךְ הִיא. אֲנִי עַבְדּוֹ שֶׁל הקב"ה שֶׁמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו וּמִלִּפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתֵנוּ בְּכָל זְמַן וּזְמַן. לֹא עַל אִישׁ אֲנִי בּוֹטֵחַ וְלֹא עַל בְּנֵי אֱלֹהִים אֲנִי סוֹמֵךְ, אֶלָּא בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וּנְבִיאָיו אֱמֶת, וּמַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת וֶאֱמֶת. בּוֹ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְלִשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּכְבָּד אֲנִי אוֹמֵר תִּשְׁבָּחוֹת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ, שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בְּתוֹרָתְךְ, וְתִתֵּן לִי בָּנִים זְכָרִים שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנְךְ, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי וְלֵב כָּל עַמְּךְ יִשְׂרָאֵל לְטוֹב וּלְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, אָמֵן.
בלשון הזוהר
בְּרִיךָ שְׁמֵיהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ, יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפוּרְקַן יְמִינָךְ, אַחְזֵי לְעַמְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ, וּלְאַמְטוֹיי לָנָא מִטּוֹב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ, דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּים בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי, וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כָּל דִּילִי, וְדִי לְעַמָּךָ יִשְׂרָאֵל. אַתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא, וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הוּא. אֲנָא עַבְדָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִידְנָא קַמֵּיהּ, וּמִקַּמֵּי דִּיקָר אוֹרַיְיתֵיהּ, בְכָל עִידָּן וְעִידָּן. לָא עַל אֱינַשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְיתֵיהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָון וּקְשׁוֹט. בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵימַר תּוּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ, דְּתִפְתַּח לִבָּאי בְּאוֹרַיְיתָךְ וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִין רְעוּתָךְ. וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי, וְלִבָּא דְּכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטָב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן.
אסור לקרא בספר תורה רק אחד לבדו וכלם מקשיבים ושותקים כאלו קבלוה מסיני
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.וְאָסוּר לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה, כמה ביחד אלא רַק אֶחָדקורא לְבַדּוֹ, וְכֻלָּם מַקְשִׁיבִים וְשׁוֹתְקִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו כְּאִלּוּ קִבְּלוּ אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵהַר סִינַי. וּמִי שֶׁקּוֹרֵא בַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹתֵק, שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע - רַק דִּבּוּר אֶחָד לְבַדּוֹ וְלֹא שְׁנֵי דִבּוּרִים. לְשׁוֹן קֹדֶשׁ אַחַת, וְאֶחָד הוּא, וְלֹא שְׁנֵי דִבּוּרִים. וְאִם נִמְצָאִים שְׁנַיִם בַּסֵּפֶר תּוֹרָה,וקורין יחד זֶהוּ חִסָּרוֹן שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וְחֶסְרוֹן כְּבוֹד הַתּוֹרָה נִמְצָא בַּסֵּפֶר תּוֹרָה. וְצָרִיךְ קוֹל אֶחָד,ו מְתַרְגֵּם אֶחָד, וְסוֹד זֶה - קְלִפָּה וּמֹחַ.כהיחס שבין (סוֹד הָעוֹלָם הוא התרגום וְסוֹד הָעוֹלָם הַבָּא). תורה כי היחס בין התרגום ללשון הקודש כמו היחס בין הקליפה למוח כֹּלָּא שַׁתְקִין, וְחַד קָארֵי, דִּכְתִּיב, אִיהוּ לְעֵילָּא, וְכָל עַמָּא לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, וּכְתִיב
בלשון הזוהר
וְאָסִיר לְמִקְרֵי בְּסִפְרָא דְּאוֹרַיְיתָא, בַּר חַד בִּלְחוֹדוֹי, וְכֹלָּא צַיְיתִין וְשַׁתְקִין, בְּגִין דְּיִשְׁמְעוּן מִלִּין מִפּוּמֵיהּ, כְּאִילּוּ קַבִּילוּ לָהּ הַהִיא שַׁעֲתָא מִטּוּרָא דְּסִינַי. וּמַאן דְּקָרֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לֶהוֵי חַד קָאִים עָלֵיהּ, וְשָׁתִיק. דְּלָא יִשְׁתַּמָע בַּר דִּבּוּר חַד בִּלְחוֹדוֹי, לָא תְּרֵין דִּבּוּרִין, לְשׁוֹן קֹדֶשׁ חַד, וְחַד הוּא, וְלָא תְּרֵין דִּבּוּרִין, וְאִי תְּרֵין מִשְׁתַּכְּחִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה, גְּרִיעוּתָא דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא אִיהוּ וּגְרִיעוּתָא דִּיְקָרָא דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וּבָעֵי חַד קָלָא. מְתַרְגֵם חַד. וְרָזָא דָּא קְלִיפָה וּמוֹחָא. (רזא דעלמא דא ורזא דעלמא דאתי).
כלם שותקים ואחד קורא - הוא למעלה והעם למטה כבמעמד הר סיני ומשה עלה
כֻּלָּם שׁוֹתְקִים וְאֶחָד קוֹרֵא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א) - הוּא לְמַעְלָה,בראש ההר ׳וְכָל הָעָם׳ לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָרהרי שהיה קורא אחד, ועולה לתורה אחד, למעלה בראש ההר, וכל העם בתחתית ההר מקשיבים ושותקים. וכן צריך להיות בס"ת.׳ (שמות יט, יז) - וְכָתוּב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות יט, ג).
בלשון הזוהר
כֹּלָּא שַׁתְקִין, וְחַד קָארֵי, דִּכְתִּיב, ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א) אִיהוּ לְעֵילָּא, וְכָל עַמָּא לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳ (שמות יט, יז). וּכְתִיב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים׳ (שמות יט, ג).
הקורא בתורה שליח רבונו יסדר הדברים בביתו תחלה ואם לא לא יקרא בתורה
וְאוֹתוֹ שֶׁקּוֹרֵא בַתּוֹרָה, יָשִׂים לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְאוֹתָם דְּבָרִים, וְכִי הוּא שְׁלִיחַ רִבּוֹנוֹ בְּסִדּוּרָם שֶׁל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְהַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה. מִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁעוֹלֶה לִקְרֹא בַתּוֹרָה, יְסַדֵּר אוֹתָם דְּבָרִים בָּרִאשׁוֹנָה בְּבֵיתוֹ, וְאִם לֹא, לֹא יִקְרָא בַתּוֹרָה. מִנַּיִן לָנוּ? מֵאוֹתוֹ דִּבּוּר, שֶׁטֶּרֶם יַשְׁמִיעַ תּוֹרָה לָעָם הַקָּדוֹשׁ, מַה כָּתוּב? ׳אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ׳ (איוב כח, כז) - וְאַחַר כָּךְ, ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְגוֹ'׳. אָסוּר לוֹ לְמִי שֶׁקּוֹרֵא בַתּוֹרָה לְהַפְסִיק בַּפָּרָשָׁה אוֹ אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד, אֶלָּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהִפְסִיק מֹשֶׁה אֶת הַפָּרָשָׁה לָעָם הַקָּדוֹשׁ - יַפְסִיק, וְלֹא יַפְסִיק דִּבְרֵי פָּרָשַׁת שַׁבָּת זוֹ בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא דְּקָארֵי בְּאוֹרַיְיתָא, יְשַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְאִינּוּן מִלִּין, וְכִי אִיהוּ שְׁלִיחָא דְּמָארֵיהּ, בְּסִדוּרָא דְּהָנִי מִלִּין, לְמִשְׁמַע לְכָל עַמָּא, דְּהָא אִיהוּ קָאִים כְּדוּגְמָא עִלָּאָה. בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּסָלִיק לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא, יְסַדֵר אִינּוּן מִלִּין בְּקַדְמִיתָא בְּבֵיתֵיהּ, וְאִי לָאו, לָא יִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא, מְנָלָן מֵהַהוּא דִּבּוּר, עַד לָא יָשְׁמַע אוֹרַיְיתָא לְעַמָּא קַדִּישָׁא מַה כְּתִיב, ׳אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ הכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ׳ (איוב כח, כז-כח), וּלְבָתַר, ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת יהו"ה הִיא חָכְמָה וְגוֹ'׳. אָסִיר לֵיהּ לְמַאן דְּקָארֵי בְּאוֹרַיְיתָא לְמִפְסַק פַּרְשְׁתָּא, אוֹ אֲפִילּוּ מִלָּה חֲדָא, אֶלָּא בַּאֲתָר דְּפָסַק מֹשֶׁה פַּרְשְׁתָּא לְעַמָּא קַדִּישָׁא, יַפְסִיק. וְלָא יַפְסִיק מִלִּין דְּפַרְשְׁתָּא דְּשַׁבְּתָא דָּא, בְּפַרְשְׁתָּא דְּשַׁבְּתָא אַחֲרָא.
כשמפסיקים הפרשיות כל אחת מתעטרת לפני הקב"ה ואומרת אני משבת פלוני
הַסּוֹד הַזֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁהִפְסִיקוּ פָרָשִׁיּוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת מִתְעַטֶּרֶת וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הקב"ה. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ לְהַפְסִיק לְכָל הַשָּׁנָה אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, הִתְעַטְּרוּ לִפְנֵי הקב"ה וְאוֹמְרוֹת: אֲנִי מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי (מצבור פְּלוֹנִי), וַאֲנִי מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי (מצבור פְּלוֹנִי). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא לְיוּפִיאֵ"ל מְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, וְלַחֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ שֶׁהִתְמַנּוּ לְשִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכָל מֶרְכָּבָה וּמֶרְכָּבָה מִנָּה אוֹתָהּ אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַזּוֹ עַל פָּרָשָׁה פְּלוֹנִית שֶׁבְּשַׁבָּת פְּלוֹנִית, וּמֶרְכָּבָה פְּלוֹנִית עַל פָּרָשָׁה פְּלוֹנִית שֶׁל שַׁבָּת פְּלוֹנִית. וְכָל אַחַת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַתּוֹרָה שֶׁל אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁלָּהּ, וְאָסוּר לָנוּ לְעָרֵב אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְלֹא לְהַכְנִיס מֶרְכָּבָה לְמֶרְכֶּבֶת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה, וַאֲפִלּוּ בְּתֵבָה אַחַת אוֹ אֲפִלּוּ בְּאוֹת אַחַת. אֶלָּא כָּל אַחַת וְאַחַת כְּפִי שֶׁפָּסַק לָהֶן הקב"ה, וּכְמוֹ שֶׁמִּנָּה אוֹתָן בְּאוֹתָן פָּרָשִׁיּוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת עַל מִשְׁמַרְתָּהּ.
בלשון הזוהר
רָזָא דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיפְסִיקוּ פַּרְשִׁיָין, כָּל חַד וְחַד אִתְעַטְּרָא וְקַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כֵּיוָן דְּאַשְׁלִימוּ לְמִפְסַק הָנִי פַּרְשִׁיָין דְּכָל שַׁתָּא, אִתְעַטָּרוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַמְרֵי אֲנָא מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי, (ס"א מצבורא פלוני) וַאֲנָא מִשַּׁבָּת פְּלוֹנִי. (מצבורא פלוני) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, קְרָא לְיוּפִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, וּלְחַמְשִׁין וּתְלַת רְתִיכִין קַדִּישִׁין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, דְּאִתְמָנוּן בְּשִׁמוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל רְתִיכָא וּרְתִיכָא מָנִי לֵיהּ, לְהַאי רְתִיכָא עַל פַּרְשְׁתָּא פְּלַנְיָא, דִּבְשַׁבָּת פְּלוֹנִי. וּרְתִיכָא פְּלוֹנִי, עַל פַּרְשְׁתָּא פְּלַנְיָא, דְּשַׁבָּת פְּלוֹנִי. וְכָל חַד וְחַד, מְשַׁמְּשָׁא לְאוֹרַיְיתָא, דְּהַהוּא שַׁבָּת דִּילֵיהּ. וְאָסִיר לָן לְעָרְבָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְלָא לְאַעֲלָא רְתִיכָא בִּרְתִּיכָא דְּחַבְרֵיהּ, אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא. וַאֲפִילּוּ בְּחַד תֵּיבָה, אוֹ אֲפִילּוּ בְּאָת חַד, אֶלָּא כָּל חַד וְחַד, כְּמָּה דְּפָסִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְמָּה דְּמָנֵי לוֹן בְּאִינּוּן פַּרְשְׁיָין, כָּל חַד וְחַד עַל מַטְרֵיהּ.
כשמתעטרת פרשה עולות מלותיה שנשלמו בצבור והמרכבה נושאת אותן לפני הקב"ה
וְלָכֵן כְּשֶׁמִּתְעַטֶּרֶת פָּרָשָׁה זוֹ, עוֹלוֹת אוֹתָן הַמִּלִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה שֶׁנִּשְׁלְמָה בַּצִּבּוּר, וְאוֹתָהּ מֶרְכָּבָה לוֹקַחַת אוֹתָם, זוֹ שֶׁמְּמֻנָּה עַל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה, וּמַעֲלָה אוֹתָם לִפְנֵי הקב"ה, וְאוֹתָם מִלִּים מַמָּשׁ עוֹמְדוֹת לְפָנָיו וְאוֹמְרוֹת: אֲנִי פָּרָשָׁה פְּלוֹנִית שֶׁהִשְׁלִימוּנִי צִבּוּר פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, כַּד מִתְעַטְּרָא פַּרְשְׁתָּא דָּא, סַלְקָן אִינּוּן מִלִּין דְּהַהִיא פַּרְשְׁתָּא, דְּאִשְׁתְּלִים בְּצִבּוּרָא, וְנָטִיל לוֹן הַהוּא רְתִיכָא, דִּמְמָנָא בְּהַהִיא פַּרְשְׁתָּא, וְסָלִיק לוֹן קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִלֵּין מִלִּין מַמָּשׁ, קַיְימִין קַמֵּיהּ וְאָמְרִין, אֲנָא פַּרְשְׁתָּא פְּלַנְיָא, דְּאַשְׁלִימוּ לִי צִבּוּרָא פְּלוֹנִי, הָכִי וְהָכִי.
אם השתלמה כראוי מתעטרות המלים על הכסא הקדוש אשרי המשלים פרשת שבת כראוי
אִם הִשְׁתַּלְּמָה כָּרָאוּי לָהּ, מַעֲלִים אֶת אוֹתָן מִלִּים, וּמִתְעַטְּרוֹת עַל הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ מֶרְכָּבָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְפָנָיו, כָּל מֶרְכָּבָה וּמֶרְכָּבָה, הַפָּרָשָׁה שֶׁל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְכֻלָּן מִתְעַטְּרוֹת בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וּבָהֶן הִיא עוֹלָה לְהִתְיַחֵד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה כְּלָל אֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁמַּשְׁלִים פָּרָשַׁת כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת כָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁפִּסְּקוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
אִי אִשְׁתְּלִים כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, סַלְּקִין אִינּוּן מִלִּין, וּמִתְעַטְּרָן עַל כּוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, וְהַהוּא רְתִיכָא מְשַׁמְּשָׁא קַמֵּיהּ, כָּל רְתִיכָא וּרְתִיכָא, פַּרְשְׁתָּא דְּכָל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, וְכֻלְּהוּ מִתְעַטְּרָן בְּגוֹ כּוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא, וּבְהוּ אִיהִי סַלְּקָא לְאִתְיַחֲדָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא. בְּגִין כַּךְ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאַשְׁלִים פַּרְשְׁתָּא דְּכָל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, כַּדְקָא יָאוּת, כְּמָה דְּאַפְסִיקוּ לְעֵילָּא.
פעמים קוראים בספר תורה בשבת - במנחה די בעשרה פסוקים כי הימין תלוי עד אז
פַּעָמַיִם קוֹרְאִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בַּמִּנְחָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי לְעֵת עֶרֶב, צְרִיכִים לְהַכְלִיל שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁהֲרֵי תּוֹרָה נִתְּנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִים, שֶׁכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), מִיָּמִין וּשְׂמֹאל. מִשּׁוּם כָּךְ לְסֵפֶר הַתּוֹרָה בְּמִנְחָה דַּי בַּעֲשָׂרָה פְסוּקִים אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל לֹא שְׁלֵמוּת הַפָּרָשָׁה, שֶׁהֲרֵי שְׁלֵמוּת הַפָּרָשָׁה אֵינָהּ אֶלָּא בְּיָמִין, וְהַיָּמִין תָּלוּי עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
תְּרֵי זִמְנֵי, קָרֵינָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבְּתָא, בַּמִּנְחָה, בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא, לְעִידַן עֶרֶב. צְרִיכִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא, דְּהָא אוֹרַיְיתָא מִתְּרִין סִטְרִין אִתְיְיהִיבַת, דִּכְתִּיב, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה בַּמִּנְחָה דַּי בַּעֲשָׂרָה פְּסוּקִין, אוֹ יַתִּיר, אֲבָל לָא שְׁלִימוּ דְּפַרְשְׁתָּא, דְּהָא שְׁלִימוּ דְּפַרְשְׁתָּא לָא הֱוֵי, אֶלָּא בִּימִינָא, וִימִינָא תַּלְיָיא עַד שַׁעֲתָא דְּמִנְחָה, וְהָא אוּקְמוּהָ.
בשני ובחמישי בשבת יורדות הדרגות למטה כלל התורה וכל אחד כולל את חברו
בַּשֵּׁנִי בְּשַׁבָּת וּבַחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרְדוֹת הַדְּרָגוֹת לְמַטָּה, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי נְבִיאִים הִתְפָּרְשׁוּ לְמַטָּה - אֶלָּא כָּךְ זֶה וַדַּאי. אֲבָל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, כֻּלָּם כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹלֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
בלשון הזוהר
בַּשֵּׁנִי בְּשַׁבְּתָא, וּבַחֲמִישִׁי בְּשַׁבְּתָא, בְּגִין דְּקָא נַחְתִּין דַּרְגִּין לְתַתָּא, דְּאִינּוּן כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא, הָא נְבִיאִין מִתְפָּרְשָׁן לְתַתָּא. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָנֵי דִּלְתַתָּא, כֻּלְּהוּ כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל חַד וְחַד כָּלִיל לְכָל חַד וְחַד.
סוד הדבר - מהדרגות העליונות יוצאות תשע דרגות ומשום כך תשעה אנשים קוראים בכלל
וְסוֹד הַדָּבָר - הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵן נִקְרָאוֹת פָּרָשָׁה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאוֹת מֵהֶן תֵּשַׁע דְּרָגוֹת שֶׁנֶּאֱחָזוֹת כְּאחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים, שְׁלֹשָׁה בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת, וּשְׁלֹשָׁה בְּיוֹם שֵׁנִי, וּשְׁלֹשָׁה בְּיוֹם חֲמִישִׁי. הֲרֵי תִּשְׁעָה.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה, אִלֵּין דַּרְגִּין עִלָּאִין, אִינּוּן אִקְרוּן פַּרְשְׁתָּא חֲדָא, וּלְבָתַר נָפְקִין מִנַּיְיהוּ תְּשַׁע דַּרְגִּין, דְּאִתְאַחֲדָן כַּחֲדָא, וּבְגִין כַּךְ תִּשְׁעָה גּוּבְרִין, תְּלַת בְּשַׁבְּתָא בַּמִּנְחָה, וּתְלַת בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא, וּתְלַת בְּיוֹמָא חֲמִשָׁאָה, הָא תִּשְׁעָה.
אל יצא איש ממקמו
סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.