ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 13: כשנכנסת שבת נטמנת מדורת האש - סוד הרחיצה ונקדת הקדש שכל הימים אחוזים בה › פיסקה 8 (רד ע"א)

שבת הגדול למעלה - בכל מקום הנקדה עקר העין נקראת בת כאישון בת עין

ויקהל · כשנכנסת שבת נטמנת מדורת האש - סוד הרחיצה ונקדת הקדש שכל הימים אחוזים בה · מאמר 13 · פיסקה 8 · דף רד ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְאִיהוּ לְעֵילָּא, אֲמַאי אִקְרֵי שַׁבָּת. אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, בְּכָל אֲתָר נְקוּדָה דְּאִיהִי עִקָּרָא דְּכָל עֵינָא, אִקְרֵי בַּת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהילים יז, ח), בְּגִין דְּאִיהִי (נקודה) עִקָּרָא דְּכָל עֵינָא, אִקְרֵי בַּת.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְהוּא לְמַעְלָה, לָמָּה נִקְרָא שַׁבָּת? אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא. וְסוֹד הַדָּבָר - בְּכָל מָקוֹם הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא עִקָּר שֶׁל כָּל הָעַיִן, נִקְרֵאת בַּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), מִשּׁוּם שֶׁהִיא (נְקֻדָּה) הָעִקָּר שֶׁל כָּל הָעַיִן, וְהִיא נִקְרֵאת בַּת (תהלים יז, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, שבת הגדול, ואיהו לעילא, אמאי אקרי שבת. אלא ודאי הכי הוא. ורזא דמלה, בכל אתר נקודה דאיהי עקרא דכל עינא, אקרי בת. כמה דאת אמר, ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהילים יז, ח), בגין דאיהי (נקודה) עקרא דכל עינא, אקרי בת.

התרגום: ואם תאמר, שבת הגדול, והוא למעלה, למה נקרא שבת? אלא ודאי כך הוא. וסוד הדבר - בכל מקום הנקדה, שהיא עקר של כל העין, נקראת בת, כמו שנאמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח), משום שהיא (נקדה) העקר של כל העין, והיא נקראת בת (תהלים יז, ח).

מן המפרשים

הסולם: ואי תימא שבת וכו': ואם תאמר, שבת הגדול, שהוא בינה הנקראת ג"כ שבת, והיא למעלה, ששם החכמה נסתרת ואינה מגולה, למה נקראת היא שבת. ומשיב, אלא ודאי כך הוא, שנקראת שבת, וסוד הדבר, כי נקודה, בכל מקום שהיא היא עיקר העין, כלומר, שיש בה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: