כשנכנסת שבת נטמנת מדורת האש
סוד הרחיצה ונקדת הקדש שכל הימים אחוזים בה
כיון שנכנסת שבת נטמנת המדורה וכל האשים הקשות נכנעות אפלו אש הגיהנם
בֹּא וּרְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת וְנִטְמֶנֶת אוֹתָהּ מְדוּרָה, כָּל הָאִשִּׁים שֶׁל הָאֵשׁ הַקָּשָׁה נִטְמָנוֹת וְנִכְנָעוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם וְהָרְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם יֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה, וְכֻלָּם מַעְלָה וּמַטָּה יֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה. כְּשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל מְבָרְכִים עַל הָאֵשׁ, אָז יוֹצְאִים כָּל הָאִשִּׁים שֶׁטְּמוּנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְקוֹמוֹ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר אֵשׁ אַחֶרֶת, כָּתוּב ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שמות לה, ג) - וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ לָמָּה?
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּעָאל שַׁבְּתָא, וְאִתְטָמַּר הַהוּא מָדּוּרָא, כָּל אֶשִּׁין דְּאֶשָּׁא קַשְׁיָא אִתְטְמָרוּ וְאִתְכַּפְיָין, וַאֲפִילּוּ אֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם, וְחַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם, אִית לוֹן נַיְיחָא. וְכֹלָּא תַּתָּא וְעֵילָּא אִית לְהוּ נַיְיחָא. כַּד נָפַק שַׁבְּתָא, וּמְבָרְכִין יִשְׂרָאֵל עַל נוּרָא, כְּדֵין נָפְקִין כָּל אֶשִּׁין דְּמִתְטַמְּרָן, כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ. וּבְגִין דְּלָא לְאִתְּעָרָא אֶשָּׁא אַחֲרָא, כְּתִיב ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שמות לה, ג), וְהָא אוּקְמוּהָ, אֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא אֲמַאי.
התתקנו מרכבות כנגד רבונכם - רוח מדרום מתלבשת בחילות הימין נקראת לבוש כבוד שבת
הִתְתַּקְּנוּ מֶרְכָּבוֹת, הִתְתַּקְּנוּ מַחֲנוֹת כְּנֶגֶד רִבּוֹנְכֶם. אָז יוֹצֵאת רוּחַ אַחַת מִצַּד הַדָּרוֹם, וְאוֹתָהּ רוּחַ נִפְרֶשֶׁת עַל כָּל אוֹתָם חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל צַד יָמִין, וּמִתְלַבְּשׁוֹת בּוֹ, וְאוֹתָהּ רוּחַ נִקְרֵאת לְבוּשׁ כָּבוֹד שֶׁל שַׁבָּת. אָז הַשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מְתֻקָּנוֹת בְּהֵיכָל אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁסִּדּוּר שֻׁלְחָנוֹ נִרְאֶה שָׁם כָּרָאוּי, וְהַכֹּל עוֹמֵד מְתֻקָּן בְּלִי בוּשָׁה, אִישׁ כְּפִי כֹחוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא כַּד עָאל שַׁבְּתָא, כָּרוֹזָא קָרֵי בְּכוּלְּהוּ רְקִיעִין, אִתְתְּקָנוּ רְתִיכִין, אִתְתְּקָנוּ מַשִׁרְיָין, לְקַדְמוּת מָארֵיכוֹן. כְּדֵין נָפִיק חַד רוּחָא מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, וְהַהוּא רוּחָא אִתְפְּרַשׁ עַל כָּל אִינּוּן חֵילִין וּמַשִׁרְיָין דְּלִסְטַר יְמִינָא, וְאִתְלַבְּשָׁן בֵּיהּ, וְהַהוּא רוּחָא אִקְרֵי לְבוּשָׁא דִּיקָר דְּשַׁבְּתָא. כְּדֵין פָּתוֹרֵי דְּהַאי עָלְמָא, מִתְתַּקְּנָן בְּחַד הֵיכָלָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּסִדּוּרָא דְּפָתוֹרֵיהּ אִתְחָזֵי תַּמָּן כְּדְקָא יָאוּת, וְקַיְּימָא כֹּלָּא מִתְתַּקְּנָא, בְּלָא כִּסּוּפָא, אִינִשׁ כְּפוּם חֵילֵיהּ.
כשנכנסת שבת צריכים לרחץ מתשמיש החל כדי להשרות רוח קדושה עליונה
כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, צְרִיכִים אוֹתוֹ עַם קָדוֹשׁ לִרְחֹץ עַצְמָם מִשִּׁמּוּשׁ הַחֹל. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבַּחֹל רוּחַ אַחֶרֶת הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְשׁוֹרָה עַל הָעָם, וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לָצֵאת מֵאוֹתָהּ רוּחַ וּלְהִכָּנֵס בְּרוּחַ אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, צָרִיךְ לִרְחֹץ עַצְמוֹ כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת עָלָיו אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
כַּד עָאל שַׁבְּתָא, אִצְטְרִיכוּ אִינּוּן עַמָּא קַדִּישָׁא לְאַסְחָאָה גַּרְמַיְיהוּ מִשִּׁמוּשָׁא דְּחוֹל, מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּבְחוֹל, רוּחָא אַחֲרָא אַזְלָא וְשַׁטְיָא וְשָׁרָא עַל עַמָּא. וְכַד בָּעֵי בַּר נָשׁ לְנָפְקָא מִן הַהוּא רוּחָא, וּלְאַעֲלָא בְּרוּחָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, בָּעֵי לְאַסְחָאָה גַּרְמֵיהּ, לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.
כל ששת הימים נאחזים בנקדה קדושה אחת ויש ימים אחרים אחוזים בסטרא אחרא
בֹּא וּרְאֵה הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדָּבָר. כָּל אוֹתָם שִׁשָּׁה יָמִים (עוֹמֵד הַדָּבָר שֶׁל הַכֹּל) נֶאֱחָזִים בְּסוֹד שֶׁל נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה אַחַת, וְכָל הַיָּמִים אֲחוּזִים בּוֹ. וְיֵשׁ יָמִים אֲחֵרִים שֶׁעוֹמְדִים מִבַּחוּץ בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, וְיֵשׁ יָמִים אֲחֵרִים שֶׁעוֹמְדִים בִּפְנִים מֵעִגּוּל קָדוֹשׁ, וַאֲחוּזִים בִּנְקֻדָּה קְדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי רָזָא עִלָּאָה דְּמִלָּה, כָּל אִינּוּן שִׁית יוֹמִין, (קימא מלה דכלא) אִתְאַחֲדָן בְּרָזָא דְּחָד נְקוּדָה קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ יוֹמִין אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ. וְאִית יוֹמִין אַחֲרָנִין, דְּקַיְימִין לְבַר בְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִית יוֹמִין אַחֲרָנִין, דְּקַיְימִין לְגוֹ (הקדמה ה' ע"ב) מֵעִגּוּלָא קַדִּישָׁא, וְאִתְאַחֲדָן בִּנְקוּדָה קַדִּישָׁא.
ישראל נאחזים בששת הימים הפנימיים בנקדה הנסתרת וכשנכנסת שבת עולה הנקדה ומתעטרת
וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, וְכָל אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּקְּדֻשָּׁה, כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, נֶאֱחָזִים כָּל אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה יָמִים, בְּאֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה יָמִים שֶׁבִּפְנִים שֶׁמְּאֻחָדִים בַּנְּקֻדָּה הַהִיא, נֶאֱחָזִים בָּזוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָם, וְכָל אוֹתָם שֵׁשֶׁת יְמֵי (וְאוֹתָם שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁבִּפְנִים) הַשַּׁבָּת אוֹתָהּ נְקֻדָּה הִיא נִסְתֶּרֶת. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, אָז עוֹלָה אוֹתָהּ נְקֻדָּה וּמִתְעַטֶּרֶת וְנֶאֱחֶזֶת לְמַעְלָה, וְכֻלָּם טְמוּנִים בְּתוֹכָהּ.
בלשון הזוהר
וְיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, וְכָל אִינּוּן דְּמִתְעַסְּקִין בִּקְדוּשָּׁה, כָּל יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, אִתְאַחֲדָן כָּל אִינּוּן שִׁית יוֹמִין, בְּאִינּוּן שִׁית יוֹמִין דִּלְגוֹ דְּאִתְאַחֲדָן בְּהַהִיא נְקוּדָה, אִתְאַחֲדָן בְּהַאי, בְּגִין לְנַטְרָא לוֹן. וְכָל אִינּוּן שִׁית יוֹמִין (ד"א ואינון שית יומין דלגו) דְּשַׁבְּתָא, הַהִיא נְקוּדָה טְמִירָא אִיהִי. כֵּיוָן דְּעָאל שַׁבְּתָא, כְּדֵין סַלְּקָא הַהִיא נְקוּדָה, וְאִתְעַטְּרָא וְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָּא, וְכֻלְּהוּ טְמִירִין בְּגַוָּהּ.
יש ימי חל ויש ימי השבוע העומדים לישראל וכשעולה הנקדה נקראת שבת
בֹּא וּרְאֵה, יֵשׁ יָמִים וְיֵשׁ יָמִים. יְמֵי חֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וְאֵלֶּה עוֹמְדִים מִחוּץ לָעַמִּים׳. יְמֵי הַשַּׁבָּת, שֶׁהֵם יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, עוֹמְדִים לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁעוֹלָה הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, הַכֹּל נִגְנָז, וְהִיא עוֹלָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא עוֹלָה, אָז נִקְרֵאת שַׁבָּת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אִית יָמִים וְאִית יָמִים. יְמֵי חוֹל, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְאִלֵּין קַיְּימִין לְבַר לְעַמִּין. יְמֵי הַשַּׁבָּת, דְּאִינּוּן יְמֵי הַשָׁבוּעַ, קַיְּימִין לְיִשְׂרָאֵל. וְכַד סַלְּקָא הַאי נְקוּדָה, כֹּלָּא אִתְגְּנִיז, וְאִיהִי סַלְּקָא, כֵּיוָן דְּאִיהִי סַלְּקָא, אִקְרֵי שַׁבָּת.
מה זה שבת - ש' בת סוד שלשה אבות הנאחזים בבת יחידה להיות הכל אחד
מַה זֶּה שַׁבָּת? אִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל שְׁבִיתָה, שֶׁכָּתוּב כִּי בוֹ שָׁבַת - יָפֶה הוּא. אֲבָל סוֹד הַדָּבָר - כֵּיוָן שֶׁעוֹלָה הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ וְהָאוֹר מֵאִיר, אָז הִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּאָבוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּאָבוֹת, אָז מִתְחַבֶּרֶת וְנֶאֱחֶזֶת בָּהֶם לִהְיוֹת אֶחָד, וְהַכֹּל נִקְרָא שַׁבָּת. שַׁבָּת - ש' בַּת. ש' הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, הַסּוֹד שֶׁל שְׁלֹשָׁה אָבוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִים בְּבַת יְחִידָה, וְהִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּהֶם, וְהֵם בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַכֹּל אֶחָד הוּא. וְזֶהוּ ש' בַּת, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
מַהוּ שַׁבָּת. אִי תֵּימָא בְּגִין שְׁבִיתָה, דִּכְתִּיב ׳כִּי בוֹ שָׁבַת, יָאוּת הוּא׳. אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה, כֵּיוָן דְּסַלְּקָא הַאי נְקוּדָה, וּנְהוֹרָא נָהִיר, כְּדֵין מִתְעַטְּרָא אִיהִי בַּאֲבָהָן, כֵּיוָן דְּמִתְעַטְּרָא אִיהִי בַּאֲבָהָן, כְּדֵין אִתְחַבְּרַת וְאִתְאַחֲדַת בְּהוּ, לְמֶהוֵי חַד, וְאִקְרֵי כֹּלָּא שַׁבָּת. שַׁבָּת: ש' בַּת. ש' הָא אוּקְמוּהָ, רָזָא דִּתְלַת אֲבָהָן, דְּמִתְאַחֲדָן בְּבַת יְחִידָה, וְאִיהִי מִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וְאִינּוּן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְכֹלָּא אִיהוּ חַד. וְדָא אִיהוּ ש' בַּת, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד.
שבת הגדול למעלה - בכל מקום הנקדה עקר העין נקראת בת כאישון בת עין
וְאִם תֹּאמַר, שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְהוּא לְמַעְלָה, לָמָּה נִקְרָא שַׁבָּת? אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא. וְסוֹד הַדָּבָר - בְּכָל מָקוֹם הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא עִקָּר שֶׁל כָּל הָעַיִן, נִקְרֵאת בַּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), מִשּׁוּם שֶׁהִיא (נְקֻדָּה) הָעִקָּר שֶׁל כָּל הָעַיִן, וְהִיא נִקְרֵאת בַּת (תהלים יז, ח).
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְאִיהוּ לְעֵילָּא, אֲמַאי אִקְרֵי שַׁבָּת. אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, בְּכָל אֲתָר נְקוּדָה דְּאִיהִי עִקָּרָא דְּכָל עֵינָא, אִקְרֵי בַּת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהילים יז, ח), בְּגִין דְּאִיהִי (נקודה) עִקָּרָא דְּכָל עֵינָא, אִקְרֵי בַּת.
העולם הבא היכל לנקדה העליונה הנוטלת האבות בכנפיה להתעטר למעלה נקרא שבת
הָעוֹלָם הַבָּא הוּא הֵיכָל לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה, וּכְשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת וְנוֹטֶלֶת בִּכְנָפֶיהָ אֶת הָאָבוֹת לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, הַכֹּל נִקְרָא שַׁבָּת. וּכְשֶׁהָאָבוֹת מִתְעַטְּרִים לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, נִקְרָא שַׁבָּת. וּכְשֶׁנְּקֻדָּה תַּחְתּוֹנָה מִתְעַטֶּרֵת בָּאָבוֹת, נִקְרָא שַׁבָּת.
בלשון הזוהר
עָלְמָא דְּאָתֵי, אִיהוּ הֵיכָלָא לְהַהִיא נְקוּדָה עִלָּאָה, וְכַד אִיהִי קַיְּימָא, וְנַטְלָא בְּגַדְפָּהָא לַאֲבָהָן, לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא אִקְרֵי כֹּלָּא שַׁבָּת. וְכַד אֲבָהָן מִתְעַטְּרָן לְעֵילָּא, בְּגוֹ נְקוּדָה עִלָּאָה, אִקְרֵי שַׁבָּת. נְקוּדָה תַּתָּאָה (ע' ע"ב) כַּד מִתְעַטְּרָא בַּאֲבָהָן אִקְרֵי שַׁבָּת.
נוספת רוח נשמה בשבת
סוד הזווג בלילה ועטור הנקדה מלמעלה ומלמטה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.