ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 11: פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות › פיסקה 21 (רב ע"א)

עזריאל הסבא ומחנותיו נושקים דבור התפלה העולה בלחש עיני ה' אל צדיקים

ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 21 · דף רב ע"א

לשון הזוהר

רְקִיעָא תְּלִיתָאָה, הַהִיא צְלוֹתָא סַלְּקָא וּמָטֵי לְהַהוּא רְקִיעָא, וְתַמָּן הַהוּא מְמָנָא דְּאִקְרֵי גְּדַרְיָ"ה, וְעִמֵּיהּ כַּמָה סַרְכִין וְכַמָּה מְמָנָן. וְאִיהוּ מְשַׁמֵשׁ ג' זִמְנִין בְּיוֹמָא, לָקֳבֵל חַד שַׁרְבִיטָא דְּזִיהֲרָא דְּנָפִיק, סָלִיק וְנָחִית וְלָא קַיְּימָא בַּאֲתָר חַד, וְהַאי אִיהוּ שַׁרְבִיטָא דְּנָטִיל ג' זִמְנִין וְאִתְגְּנִיז. וְכַד צְלוֹתָא סַלְּקָא, נָחִית הַהוּא שַׁרְבִיטָא, וְסָגִיד קַמֵּי הַהוּא צְלוֹתָא, וְאִקְרֵי הַאי רְקִיעָא, רְקִיעָא דְּשַׁרְבִיטָא.

תרגום

הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי, אוֹתָהּ תְּפִלָּה עוֹלָה וּמַגִּיעָה לְאוֹתוֹ רָקִיעַ, וְשָׁם אוֹתוֹ אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא גְּדַרְיָ"ה, וְעִמּוֹ כַּמָּה שָׂרִים וְכַמָּה מְמֻנִּים, וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם כְּנֶגֶד שַׁרְבִיט אֶחָד שֶׁל זֹהַר שֶׁיּוֹצֵא, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְלֹא עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד, וְזֶהוּ שַׁרְבִיט שֶׁנּוֹסֵעַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְנִגְנָז. וּכְשֶׁתְּפִלָּה עוֹלָה, יוֹרֵד אוֹתוֹ שַׁרְבִיט וּמִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי אוֹתָהּ תְּפִלָּה, וְהָרָקִיעַ הַזֶּה נִקְרָא רְקִיעַ הַשַּׁרְבִיט.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רקיעא תליתאה, ההיא צלותא סלקא ומטי לההוא רקיעא, ותמן ההוא ממנא דאקרי גדרי"ה, ועמיה כמה סרכין וכמה ממנן. ואיהו משמש ג' זמנין ביומא, לקבל חד שרביטא דזיהרא דנפיק, סליק ונחית ולא קיימא באתר חד, והאי איהו שרביטא דנטיל ג' זמנין ואתגניז. וכד צלותא סלקא, נחית ההוא שרביטא, וסגיד קמי ההוא צלותא, ואקרי האי רקיעא, רקיעא דשרביטא.

התרגום: הרקיע השלישי, אותה תפלה עולה ומגיעה לאותו רקיע, ושם אותו אותו שנקרא גדרי"ה, ועמו כמה שרים וכמה ממנים, והוא משמש שלש פעמים ביום כנגד שרביט אחד של זהר שיוצא, עולה ויורד, ולא עומד במקום אחד, וזהו שרביט שנוסע שלש פעמים ונגנז. וכשתפלה עולה, יורד אותו שרביט ומשתחוה לפני אותה תפלה, והרקיע הזה נקרא רקיע השרביט.

מן המפרשים

הסולם: טעם ב' הוא, כי דבור התפלה היא בחינת מלכות והמתפלל צריך להיות מרכבה לבחינת מלכות, וע"כ התפלה צריכה לעלות ולהכלל במלכות העליונה הנקראת דבור, ואז המלכות מתייחדת עם ז"א הנקרא קול, והתפלה מתקבלת, דהיינו שמקבלת השפע מז"א. ולפיכך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר