ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 11: פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות › פיסקה 14 (רא ע"ב)

מתעוררת רוח מהתהום שבצפון קוראת באוירים ונושקים התפלה רבונך יפיל שונאך לפניך

ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 14 · דף רא ע"ב

לשון הזוהר

וְאָזְלָא וְסַלְּקָא וּבַקְעָא רְקִיעִין (ס"א אוירין) עַד דְּסַלְּקִין עִמָּהּ לְגַבֵּי רְקִיעָא קַדְמָאָה סַלְּקָא צְלוֹתָא, וּמָטָאת לְגַבֵּי חַד מְמָנָא, דְּאִתְמָנָא לִסְטַר מַעֲרָב, וְתַמָּן קַיָּימִין תִּשְׁעָה פִּתְחִין, וּבְהוּ קַיְימִין כַּמָה סַרְכִין, וְכַמָּה מְמָנָן, וְעָלַיְיהוּ מְמָנָא חַד דִּי שְׁמֵיהּ זְבוּלִי"אֵל.

תרגום

וְהוֹלֵךָ וְעוֹלֶה וּבוֹקֵעַ רְקִיעִים (אֲוִירִים). עַד שֶׁעוֹלִים עִמּוֹ לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, עוֹלָה הַתְּפִלָּה וּמַגִּיעָה לִמְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁהִתְמַנָּה לְצַד מַעֲרָב, וְשָׁם עוֹמְדִים תִּשְׁעָה פְתָחִים, שֶׁבָּהֶם עוֹמְדִים כַּמָּה שָׂרִים וְכַמָּה מְמֻנִּים, וַעֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ זְבוּלִיאֵ"ל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואזלא וסלקא ובקעא רקיעין (ס"א אוירין) עד דסלקין עמה לגבי רקיעא קדמאה סלקא צלותא, ומטאת לגבי חד ממנא, דאתמנא לסטר מערב, ותמן קיימין תשעה פתחין, ובהו קיימין כמה סרכין, וכמה ממנן, ועלייהו ממנא חד די שמיה זבולי"אל.

התרגום: והולך ועולה ובוקע רקיעים (אוירים). עד שעולים עמו לרקיע הראשון, עולה התפלה ומגיעה לממנה אחד שהתמנה לצד מערב, ושם עומדים תשעה פתחים, שבהם עומדים כמה שרים וכמה ממנים, ועליהם ממנה אחד ששמו זבוליא"ל.

מן המפרשים

מקדש מלך: פתחי"ה שמיה נ"ב עם האותיות והמלה והכולל גי' תק"י אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם וכולל של ב' אלה"ים והיינו חותם צפון. וז"ש מצפון תפתח הרעה פת"חיה. ונטלי כולהו האי מלה בכאן לא הזכיר הזוהר שם המעלה אותה. רקיעא…

הסולם: ואזלא וסלקא ובקעא וכו': ומכאן מתחיל סדר עלית התפלה. (כמ"ש לעיל באות ק"ל) , והולכת התפלה ועולית ובוקעת אוירין, היינו האויר שנפל ממלכות דעשיה לבחינת עוה"ז, עד שעולים עמה לרקיע הראשון, שהוא רקיע דמלכות דעשיה, עולית התפלה ומגעת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר