עולה בוקעת רקיעים עד לרקיע הראשון לצד מערב תשעה פתחים וממנה זבוליאל
ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 15 · דף רב ע"א
לשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ דְּבָעֵי לְשַׁמְּשָׁא בְּהַאי רְקִיעָא בִּימָמָא, וְלָא אִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, עַד דְּסָלִיק נְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא, וּכְדֵין אַפִּיק כָּל אִינּוּן חֵילִין, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן. וְכַד נָהִיר יְמָמָא, עָאלִין כֻּלְּהוּ בְּפִתְחָא חֲדָא, דְּאִינּוּן ט' פִּתְחִין, דְּאִיהוּ פִּתְחָא עִלָּאָה עַל כֻּלְּהוּ. וְכַד צְלוֹתָא סַלְּקָא, עָאלַת בְּהַהוּא פִּתְחָא, וְכֻלְּהוּ סַרְכִין, וְכֻלְּהוּ מְמָנָן, נָפְקִין מֵהַהוּא פִּתְחָא. וַעֲלֵיהוֹן זְבוּלִיאֵ"ל, הַהוּא רַב מְמָנָא, וְנַפְקֵי כֻּלְּהוּ וְנַשְּׁקֵי לָהּ, וּמָטָאן עִמָּהּ עַד רְקִיעָא תִּנְיָינָא.
תרגום
וְזְהִוּ שֶׁרוֹצֶה לְשַׁמֵּשׁ בָּרָקִיעַ הַזֶּה בַּיּוֹם, וְלֹא נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת, עַד שֶׁעוֹלֶה אוֹר הַלְּבָנָה, וְאָז הוּא מוֹצִיא כָּל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת וְכָל אוֹתָם מְמֻנִּים. וּכְשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, נִכְנָסִים כֻּלָּם לְפֶתַח אֶחָד, שֶׁהֵם תִּשְׁעָה פְתָחִים, שֶׁהוּא פֶּתַח עֶלְיוֹן עַל כֻּלָּם. וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה עוֹלָה, הִיא נִכְנֶסֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח, וְכָל הַשָּׂרִים וְכָל הַמְמֻנִּים יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ פֶתַח. וַעֲלֵיהֶם זְבוּלִיאֵ"ל, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה גָּדוֹל, וְיוֹצְאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִים אוֹתוֹ, וּמַגִּיעִים עִמּוֹ עַד לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא איהו דבעי לשמשא בהאי רקיעא ביממא, ולא אתיהיב ליה רשו, עד דסליק נהורא דסיהרא, וכדין אפיק כל אינון חילין, וכל אינון ממנן. וכד נהיר יממא, עאלין כלהו בפתחא חדא, דאינון ט' פתחין, דאיהו פתחא עלאה על כלהו. וכד צלותא סלקא, עאלת בההוא פתחא, וכלהו סרכין, וכלהו ממנן, נפקין מההוא פתחא. ועליהון זבוליא"ל, ההוא רב ממנא, ונפקי כלהו ונשקי לה, ומטאן עמה עד רקיעא תניינא.
התרגום: וזהו שרוצה לשמש ברקיע הזה ביום, ולא נתנת לו רשות, עד שעולה אור הלבנה, ואז הוא מוציא כל אותם החילות וכל אותם ממנים. וכשמאיר היום, נכנסים כלם לפתח אחד, שהם תשעה פתחים, שהוא פתח עליון על כלם. וכשהתפלה עולה, היא נכנסת באותו פתח, וכל השרים וכל הממנים יוצאים מאותו פתח. ועליהם זבוליא"ל, אותו ממנה גדול, ויוצאים כלם ונושקים אותו, ומגיעים עמו עד לרקיע השני.
מן המפרשים
הסולם: ודא איהו דבעי וכו': וזה רוצה לשמש ברקיע הזה ביום, ולא ניתנה לו רשות עד שעולה האור של הלבנה, דהיינו בלילה. ואז הוא מוציא כל אלו הצבאות וכל אלו הממונים. וכשהאיר היום עולים כולם בפתח אחד מאלו ט' פתחים, שהוא פתח העליון על כולם,…
אור יקר: וכדין אפיק כל אמון חילין לשלוט באורה של דאמרן לעיל הם מעלים אותה עד לרקיע׳! אמנם עביו של רקיע צריך שאלו יצאו לקראתה בעלותם למעלה, וזהו שאמר עאלה כההוא, מזהוא ירצה שם ליכנס ואלו יוצאים לקראתה להקביל פניה, וזהו.