הרים רבי אבא קולו ואמר אוי רשבי בוכה על החברים ועל העולם כמנורה
ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד תקוני התפלה ומסירת הנפש למלך ולמטרוניתא · מאמר 10 · פיסקה 12 · דף רא ע"א
לשון הזוהר
אָרִים רִבִּי אַבָּא קָלֵיהּ, וְאָמַר, וַוי רִבִּי שִׁמְעוֹן, אַנְתְּ בַּחַיִּין, וַאֲנָא בָּכֵינָא עֲלָךְ. לָא עֲלָךְ בָּכֵינָא, אֶלָּא בָּכֵינָא עַל חַבְרַיָּיא, וּבָכֵינָא עַל עָלְמָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּבוּצִינָא דִּשְׁרָגָּא, דְּאַדְלִיק לְעֵילָּא וְאַדְלִיק לְתַתָּא. וּבִנְהוֹרָא דְּאַדְלִיק לְתַתָּא, נְהִירִין כָּל בְּנֵי עָלְמָא, (נ"א נהיר לעילא) וַוי לְעָלְמָא, כַּד יִסְתָּלַק נְהוֹרָא דִּלְתַתָּא בִּנְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא. מַאן יַנְהִיר נְהוֹרָא דְּאוֹרַיְיתָא לְעָלְמָא. קָם רִבִּי אַבָּא וְנָשִׁיק לְרִבִּי חִיָּיא. אֲמַר לֵיהּ מִלִּין אִלֵּין הֲווֹ תְּחוֹת יְדָךְ, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁדַרְנִי עַד הָכָא, לְאִתְחַבְּרָא עִמְּכוֹן זַכָּאָה חוּלָקִי.
תרגום
הֵרִים רַבִּי אַבָּא אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר, אוֹי, רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַתָּה בַּחַיִּים, וַאֲנִי בּוֹכֶה עָלֶיךְ. לֹא עָלֶיךְ אֲנִי בּוֹכֶה, אֶלָּא אֲנִי בּוֹכֶה עַל הַחֲבֵרִים וּבוֹכֶה עַל הָעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא כְּמוֹ מְנוֹרָה שֶׁל נֵר שֶׁדּוֹלֵק לְמַעְלָה וְדוֹלֵק לְמַטָּה, וּבָאוֹר שֶׁדּוֹלֵק לְמַטָּה מְאִירִים לְכָל הָעוֹלָם. (מֵאִיר לְמַעְלָה) אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה לָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה, מִי יָאִיר לָנוּ אֶת אוֹר הַתּוֹרָה לָעוֹלָם? קָם רַבִּי אַבָּא וְנָשַׁק אֶת רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ תַחַת יָדְךְ, וְעַל כָּךְ הקב"ה שְׁלָחַנִי עַד לְכָאן לְהִתְחַבֵּר עִמָּכֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ארים רבי אבא קליה, ואמר, ווי רבי שמעון, אנת בחיין, ואנא בכינא עלך. לא עלך בכינא, אלא בכינא על חברייא, ובכינא על עלמא. רבי שמעון כבוצינא דשרגא, דאדליק לעילא ואדליק לתתא. ובנהורא דאדליק לתתא, נהירין כל בני עלמא, (נ"א נהיר לעילא) ווי לעלמא, כד יסתלק נהורא דלתתא בנהורא דלעילא. מאן ינהיר נהורא דאורייתא לעלמא. קם רבי אבא ונשיק לרבי חייא. אמר ליה מלין אלין הוו תחות ידך, ועל דא קודשא בריך הוא שדרני עד הכא, לאתחברא עמכון זכאה חולקי.
התרגום: הרים רבי אבא את קולו ואמר, אוי, רבי שמעון, אתה בחיים, ואני בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים ובוכה על העולם. רבי שמעון הוא כמו מנורה של נר שדולק למעלה ודולק למטה, ובאור שדולק למטה מאירים לכל העולם. (מאיר למעלה) אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה לאור שלמעלה, מי יאיר לנו את אור התורה לעולם? קם רבי אבא ונשק את רבי חייא. אמר לו, הדברים הללו היו תחת ידך, ועל כך הקב"ה שלחני עד לכאן להתחבר עמכם. אשרי חלקי.
מן המפרשים
הסולם: ארים ר' אבא וכו': הרים ר"א קולו ואמר, אוי ר' שמעון, אתה בחיים, ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם. שישארו יתומים ממך אחר פטירתך מן העולם. ר' שמעון הוא כאור הנר הדולק למעלה ודולק…