אחר כך סטה כל מין למינו ועשו הערב רב את העגל - מכאן ואילך רק ישראל
ויקהל · ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - סוד הערב רב ועמלק הנחש הרע · מאמר 1 · פיסקה 8 · דף קצה ע"א
לשון הזוהר
לְבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ"ז.) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳. וּכְתִיב ׳בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהו"ה׳. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאָן אֲתָר כָּנִישׁ לוֹן. אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ אִינּוּן עֵרֶב רַב בֵּינַיְיהוּ, אִצְטְרִיךְ מֹשֶׁה לְאַכְנָשָׁא לוֹן, וּלְיַחֲדָא לוֹן מִבֵּינַיְיהוּ.
תרגום
אַחַר כָּךְ סָטָה כָּל מִין לְמִינוֹ, וּבָאוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְסָטוּ אַחֲרֵיהֶם אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ וְגָרְמוּ לְיִשְׂרָאֵל מָוֶת וְהֶרֶג. אָמַר הקב"ה, מִכָּאן וָהָלְאָה מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן לֹא יִהְיֶה אֶלָּא רַק מִצִּדָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם. מִיָּד - ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת׳ (שמות לה, א) - יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכָתוּב אַחֲרָיו, ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה׳ '. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלֹא כָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכָּתוּב ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ (שמות כה, ב) - וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאֵיזֶה מָקוֹם הִקְהִיל אוֹתָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם, הִצְטָרֵךְ מֹשֶׁה לְכַנְּסָם וּלְיַחֲדָם מִבֵּינֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא, וסטו אבתרייהו אינון דמיתו, וגרמו לון לישראל מותא וקטולא. אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא, אלא (קצ"ז.) מסטרא דישראל בלחודייהו. מיד ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'׳. וכתיב ׳בתריה קחו מאתכם תרומה ליהו"ה׳. מאתכם ודאי, ולא כקדמיתא דכתיב, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳. ויקהל משה וגו', מאן אתר כניש לון. אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו, אצטריך משה לאכנשא לון, וליחדא לון מבינייהו.
התרגום: אחר כך סטה כל מין למינו, ובאו אותם ערב רב ועשו את העגל, וסטו אחריהם אותם שמתו וגרמו לישראל מות והרג. אמר הקב"ה, מכאן והלאה מעשה המשכן לא יהיה אלא רק מצדם של ישראל לבדם. מיד - ׳ויקהל משה את כל עדת׳ (שמות לה, א) - ישראל וגו'. וכתוב אחריו, ׳קחו מאתכם תרומה לה׳ '. מאתכם ודאי, ולא כראשונה שכתוב ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ (שמות כה, ב) - ויקהל משה וגו', מאיזה מקום הקהיל אותם? אלא משום שהיו אותם ערב רב ביניהם, הצטרך משה לכנסם וליחדם מביניהם.
מן המפרשים
אור החמה: לבתר סטא זינא לזיניה וגומר דהיינו שגרמו שיחזור העולם אל קליפותיו הקודמין ירדו ישראל וערב רב אל טומאתן הקדומ' וראוי להבדיל בין הטמא לטהור ואם יהיה לערב רב חלק ונחל' במשכן יפגלו המשכן מפני שלא נטהר' הקליפה כמו שפגלו וקלקלו בימי…
הסולם: לבתר סטא זינא וכו': אח"כ נטה מין למינו, ובאו הערב רב ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו. וגרמו לישראל מות והריגה. אמר הקב"ה מכאן ולהלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'.…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: לבתר סטא זינא לזיניה פירש צד הרע גבר בהם כמ"ש הרב ז"ל כי מאותם הר"פח ניצוצין נכללו ר"ב בחינות מהם והיו קרובים להתמתק ונשארו פ"ו השרשיות והחזקות. ואלמלא כוונה רעה של ע"ר בשעת מתן תורה היה הכל מתוקן: אבל הם גנבו שור מהמרכבה דתמן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: