ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 1: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - סוד הערב רב ועמלק הנחש הרע › פיסקה 7 (קצה ע"א)

מאת כל איש אשר ידבנו לבו - רצה הקב"ה שמעשה המשכן יהיה במח וקלפה

ויקהל · ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - סוד הערב רב ועמלק הנחש הרע · מאמר 1 · פיסקה 7 · דף קצה ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי מָה כְּתִיב (קצ"ז, רכ"ד ע"א) בְּקַדְמִיתָא, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ (שמות כה, ב), לְאַכְלְלָא כֹּלָּא, בְּגִין דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא מִכָּל סִטְרִין, בְּמוֹחָא וּקְלִיפָה. וּבְגִין דַּהֲווֹ אִינּוּן עֵרֶב רַב בְּגַּוַּויְיהוּ, אִתְּמַר ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳, לְאַכְלְלָא לוֹן בֵּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מוֹחָא. וְכֻלְּהוּ אִתְפְּקָדוּ.

תרגום

וּבֹא רְאֵה מַה כָּתוּב בָּרִאשׁוֹנָה, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ (שמות כה, ב) - לְהַכְלִיל אֶת כֻּלָּם, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן מִכָּל הַצְּדָדִים, בְּמֹחַ וּקְלִפָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב עִמָּהֶם, נֶאֱמַר ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ - לְהַכְלִילָם בֵּין יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מֹחַ, וְכֻלָּם הִצְטַוּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי מה כתיב (קצ"ז, רכ"ד ע"א) בקדמיתא, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ (שמות כה, ב), לאכללא כלא, בגין דבעא קודשא בריך הוא למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין, במוחא וקליפה. ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו, אתמר ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳, לאכללא לון בינייהו דישראל, דאינון מוחא. וכלהו אתפקדו.

התרגום: ובא ראה מה כתוב בראשונה, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ (שמות כה, ב) - להכליל את כלם, משום שרצה הקב"ה לעשות את מעשה המשכן מכל הצדדים, במח וקלפה. ומשום שהיו אותם ערב רב עמהם, נאמר ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳ - להכלילם בין ישראל, שהם מח, וכלם הצטוו.

מן המפרשים

אור החמה: בעא קב"ה למעבד עובדא דמשכנא וגומר הענין כי גלוי לפניו בתחלת המחשבה סוף המעשה אלא ששפט אותם באשר הוא שם ובעא למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין במוחא ישראל פנימיות הקדש וקליפ' היינו חלק ערב רב סוד ע' אומות בענין שאלמלא לא חטאו בעגל…

הסולם: ות"ח מה כתיב וכו': ובוא וראה מה כתוב מקודם, מאת כל איש אשר ידבנו לבו , שכולל הכל, ואפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, נאמר, מאת כל איש אשר ידבנו לבו .…

אור יקר: מאת כל איש בלי קפידה כלל, ולזה כולהו אתפקדו, ’כתר כטא זינא לזיניה וכו/ דהיינו שגרמו שיחזור העולם אל קליפותיו וקודמין, ירדו ישראל, ירדו ערב רב אל טומאתן הקדומה, ואין ענין :י אז אהפוך אל עמים וכו׳ מתקיים, אם כן אין ענין ושיעשע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: