ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 8: ויחלם והנה סלם מצב ארצה › פיסקה 2 (קמט ע"א)

׳היה היה׳ - נבואת יחזקאל לשעה בגלות, היה למעלה והיה למטה, כסולם

ויצא · ויחלם והנה סלם מצב ארצה · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קמט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב). פָּתַח וְאָמַר, ׳הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'׳ (יחזקאל א, ג). ׳הָיֹה הָיָה׳, נְבוּאָה לְשַׁעֲתָא הָיְתָה (ס"א: הֲוַת), דְּאִצְטְרִיךְ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא נְחָתַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְחָמָא יְחֶזְקֵאל מַה דְּחָמָא לְפוּם שַׁעְתָּא. וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְחֲזֵי הַהוּא אֲתַר לְהַאי, בְּגִינֵי כָךְ ׳הָיֹה הָיָה׳. מַאי ׳הָיֹה הָיָה׳. אֶלָּא ׳הָיֹה׳ לְעֵילָא, ׳הָיָה׳ לְתַתָּא. דִּכְתִיב ׳סֻלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳, נָטִיל (לֵיהּ) לְעֵילָא וְנָטִיל (לֵיהּ) לְתַתָּא. ׳הָיֹה הָיָה׳, חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא. (עיין בסוף הספר מה שחסר כאן סימן נ', (והוא ג"כלקמודף ק"וע"א קחחו משם))

תרגום

בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב). פָּתַח וְאָמַר, ׳הָיֹה הָיָה דְבַר יהו"ה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג). ׳הָיֹה הָיָה׳ - נְבוּאָה לְשָׁעָה הָיְתָה, שֶׁהִצְטָרְכָה עַל הַגָּלוּת מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה יָרְדָה עִם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, וְרָאָה יְחֶזְקֵאל מַה שֶּׁרָאָה לְפִי שָׁעָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לֹא רָאוּי לָזֶה, מִשּׁוּם כָּךְ ׳הָיֹה הָיָה׳. מַה זֶּה ׳הָיֹה הָיָה׳? אֶלָּא ׳הָיֹה׳ לְמַעְלָה, ׳הָיָה׳ לְמַטָּה. שֶׁכָּתוּב ׳סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳ - נוֹטֵל (אוֹתוֹ) לְמַעְלָה וְנוֹטֵל (אוֹתוֹ) לְמַטָּה. ׳הָיֹה הָיָה׳ - אֶחָד לְמַעְלָה, וְאֶחָד לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי מה כתיב, ׳ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳ (בראשית כח, יב). פתח ואמר, ׳היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה'׳ (יחזקאל א, ג). ׳היה היה׳, נבואה לשעתא היתה (ס"א: הות), דאצטריך על גלותא בגין דשכינתא נחתת בהו בישראל בגלותא, וחמא יחזקאל מה דחמא לפום שעתא. ואף על גב דלא אתחזי ההוא אתר להאי, בגיני כך ׳היה היה׳. מאי ׳היה היה׳. אלא ׳היה׳ לעילא, ׳היה׳ לתתא. דכתיב ׳סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה׳, נטיל (ליה) לעילא ונטיל (ליה) לתתא. ׳היה היה׳, חד לעילא, וחד לתתא. (עיין בסוף הספר מה שחסר כאן סימן נ', (והוא ג"כלקמודף ק"וע"א קחחו משם))

התרגום: בא ראה מה כתוב, ׳ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳ (בראשית כח, יב). פתח ואמר, ׳היה היה דבר יהו"ה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג). ׳היה היה׳ - נבואה לשעה היתה, שהצטרכה על הגלות משום שהשכינה ירדה עם ישראל לגלות, וראה יחזקאל מה שראה לפי שעה. ואף על גב שאותו המקום לא ראוי לזה, משום כך ׳היה היה׳. מה זה ׳היה היה׳? אלא ׳היה׳ למעלה, ׳היה׳ למטה. שכתוב ׳סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה׳ - נוטל (אותו) למעלה ונוטל (אותו) למטה. ׳היה היה׳ - אחד למעלה, ואחד למטה.

מן המפרשים

כתם פז: פתח ואמר היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי וכו' היה היה נבואה לשעתא יבאר כי זאת הנבואה היתה לשעה שהשעה צריכה לכך לפי שהיו ישראל בגלות וכדי שלא יתיאשו מהגאולה באת הנבואה הזאת ליחזקאל הנביא בחוצה לארץ אשר לא כדת וחוק הנבואה וכדי…

מקדש מלך: מאי היה היה לפי הפשט נבואה לשעתא הות וכפי הסוד מאי היה היה ותירץ אלא היה לעילא פי' שהמ' מקבלת שפע מלמעלה וזה היה לעילא. ומ"ש היה לתתא ר"ל שגם יש לה שפע ממעשה התחתונים שעולים בה בסוד מ"ן. האי סולם פי' מלכות: בתרין עלמין אתתקף…

אור החמה: ת"ח מה כתיב ויחלום וגו' בא להכריח מה שאמר כי החלום מתפשט לכמה דרגין לתתא עד הארץ וזהו ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו אחוז ומגיע השמימה ואף שאין ראי' לדבר זכר לדבר. דאצטריך על גלותא לפי שהיו אומרים יש' אבדה תקותנו נגזרנו לנו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: