ויחלם והנה סלם מצב ארצה
מה בין נבואה לחלום - נבואה בעולם הזכר, וחלום שש דרגות למטה בעולם הנוקבא
וְאָמַר, מַה בֵּין נְבוּאָה לַחֲלוֹם? נְבוּאָה בְּעוֹלַם הַזָּכָר הִיא, וְהַחֲלוֹם בְּעוֹלַם הַנּוּקְבָּא, וּמִזֶּה לָזֶה כְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת יוֹרֵד. הַנְּבוּאָה בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, וְהַחֲלוֹם בִּשְׂמֹאל. וְהַחֲלוֹם נִפְרָד לְכַמָּה דְרָגוֹת לְמַטָּה, מִשּׁוּם כָּךְ הַחֲלוֹם הוּא בְּכָל הָעוֹלָם. אֲבָל כְּפִי דַרְגָּתוֹ, כָּךְ רוֹאֶה, כְּפִי הָאָדָם, כָּךְ דַּרְגָּתוֹ, שֶׁהַנְּבוּאָה אֵינָהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת אֶלָּא בִּמְקוֹמָהּ.
בלשון הזוהר
וְאָמַר מַה בֵּין נְבוּאָה לְחֶלְמָא. נְבוּאָה בְּעַלְמָא דִּדְכוּרָא אִיהוּ, וְחֶלְמָא בְּעַלְמָא דְנוּקְבָא, וּמֵהַאי לְהַאי, כְּשִׁיתָּא דַרְגִּין נַחֲתָא. נְבוּאָה בִּימִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וְחֶלְמָא בִּשְׂמָאלָא. וְחֶלְמָא מִתְפַּרְשָׁא לְכַמָּה דַרְגִּין לְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ חֶלְמָא אִיהוּ בְּכָל עַלְמָא. אֲבָל כְּפוּם דַּרְגֵּיהּ, הָכִי חָמֵי, כְּפוּם בַּר נָשׁ, הָכִי דַּרְגֵּיהּ, דִּנְבוּאָה לָא אִתְפַּשְּׁטָא אֶלָּא בְּאַתְרֵיהּ.
׳היה היה׳ - נבואת יחזקאל לשעה בגלות, היה למעלה והיה למטה, כסולם
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב). פָּתַח וְאָמַר, הָיֹה הָיָה דְבַר יהו"ה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה (יחזקאל א, ג). הָיֹה הָיָה - נְבוּאָה לְשָׁעָה הָיְתָה, שֶׁהִצְטָרְכָה עַל הַגָּלוּת מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה יָרְדָה עִם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, וְרָאָה יְחֶזְקֵאל מַה שֶּׁרָאָה לְפִי שָׁעָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לֹא רָאוּי לָזֶה, מִשּׁוּם כָּךְ הָיֹה הָיָה. מַה זֶּה הָיֹה הָיָה? אֶלָּא הָיֹה לְמַעְלָה, הָיָה לְמַטָּה. שֶׁכָּתוּב סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה - נוֹטֵל (אוֹתוֹ) לְמַעְלָה וְנוֹטֵל (אוֹתוֹ) לְמַטָּה. הָיֹה הָיָה - אֶחָד לְמַעְלָה, וְאֶחָד לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב). פָּתַח וְאָמַר, ׳הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'׳ (יחזקאל א, ג). ׳הָיֹה הָיָה׳, נְבוּאָה לְשַׁעֲתָא הָיְתָה (ס"א: הֲוַת), דְּאִצְטְרִיךְ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא נְחָתַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְחָמָא יְחֶזְקֵאל מַה דְּחָמָא לְפוּם שַׁעְתָּא. וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְחֲזֵי הַהוּא אֲתַר לְהַאי, בְּגִינֵי כָךְ ׳הָיֹה הָיָה׳. מַאי ׳הָיֹה הָיָה׳. אֶלָּא ׳הָיֹה׳ לְעֵילָא, ׳הָיָה׳ לְתַתָּא. דִּכְתִיב ׳סֻלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳, נָטִיל (לֵיהּ) לְעֵילָא וְנָטִיל (לֵיהּ) לְתַתָּא. ׳הָיֹה הָיָה׳, חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא.
׳נהר כבר׳ - שכינה ששרתה עליו מקדם ונתגלתה ליחזקאל
בֹּא רְאֵה, הַסֻּלָּם הַזֶּה מַחֲזִיק בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בְּמַעְלָה וּמַטָּה. בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר. בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים - בְּמָקוֹם שֶׁהַגָּלוּת שׁוֹרָה בּוֹ, וְעִם כָּל זֶה, עַל נְהַר כְּבָר. מַה זֶּה נְהַר כְּבָר? אֶלָּא שֶׁהָיָה כְּבָר, מִקֹּדֶם לָכֵן, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, שֶׁכָּתוּב וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וגו' (בראשית ב, י). וְזֶה הוּא נָהָר אֶחָד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה הַנְּהָרוֹת. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁרָה עָלָיו מִקֹּדֶם לָכֵן, וְהָיָה עָלָיו כְּבָר, שׁוֹרֶה בּוֹ עַכְשָׁו, וְהִתְגַּלָּה לִיחֶזְקֵאל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי סֻלָּם בִּתְרֵי עַלְמִין אִתְתַּקַּף, בְּעֵילָא וְתַתָּא. ׳בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר׳. ׳בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׳, בַּאֲתַר דְּגָלוּתָא שַׁרְיָא בֵּיהּ, וְעִם כָּל דָּא ׳עַל נְהַר כְּבָר׳. מַאי ׳נְהַר כְּבָר׳. אֶלָּא דַּהֲוָה כְּבָר, מִקַּדְמַת דְּנָא, דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלוֹי, דִּכְתִיב ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגו'׳ (בראשית ב, י). וְדָא הוּא נַהֲרָא חַד מֵאִינוּן אַרְבַּע נַהֲרִין. וּבְגִין דְּשַׁרְיָא עֲלוֹי מִקַּדְמַת דְּנָא, וַהֲוָה עֲלוֹי כְּבָר, שַׁרְיָא בֵּיהּ הַשְׁתָּא, וְאִתְגְּלִי לֵיהּ לִיחֶזְקֵאל.
׳ויחלם׳ - יעקב ראה בחלום משום שלא נשא אשה ויצחק היה קיים
לה] וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶֽל־יַעֲקֹב עוֹד. אחר שביאר ההבדל שיש בין מדרגת הנבואה למדרגת החלום [שהנבואה היא במעלה גבוהה יותר, הן מצד שצריכה הכנה הן מצד הזוכה לה והן מצד המקום] ולפ"ז ישאל בענין חלומו של יעקב ע"ה, למה היתה נבואתו במדרגת 'החלום' בהיותו השלם שבאבות. ואם תאמר שלא סייעו המקום הנה המקום הזה בית אל ומקום מוכן אל הנבואה. בֹּא רְאֵה, וַיַּחֲלֹם, וְכִי יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא הַשָּׁלֵם שֶׁל הָאָבוֹת, והוא האחוז בדעת, ששם מקור המוחין שהם סוד הקדושה 'קדוש יעקב' הוא השלם שבאבות שלא יצא ממנו שום פסול רא"ג הִתְגַּלָּה עָלָיו בַּחֲלוֹם, וּבַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לֹא רָאָה (לוֹ) אֶלָּא בַּחֲלוֹם?(וראה בזוה''ק קסה.) אֶלָּאא. יַעֲקֹב בַּזְּמַן הַהוּא לֹא הָיָה נָשׂוּי,א. ואינו אדם שלם שהוא כ'פלג גופא'- (זוה"ק ויקרא). [ב. כדי שיהיה דוגמא שלימה לשתהיה המשכת הנבואה ממדרגת הנבואה מעולם הזכר] ב. וְיִצְחָק הָיָה קַיָּם. ועליו היתה עיקר השראת שכינה ולא היתה הנבואה מתפשטת ממנו וְאִם תֹּאמַרלהקשות שֶׁהִנֵּה אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִּשָּׂא,עדיין כָּתוּב וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם ולא במראה, הרי שאין הדבר תלוי בדבר היותו בלתי נשוי, ולזה משיב כי (בראשית לא, י)? שָׁםלא היה במראה משום ש הַמָּקוֹם גָּרַם, שאין נבואה בחו"ל וְיִצְחָק הָיָה קַיָּם, ואין ראוי שתהיה מדרגתו כמדרגת אביו אבל למטה ממנה עד שיסתלק אביו ויעלה שלא יורה בפני רבו וְעַל כֵּן כָּתוּב בּוֹ חֲלוֹם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי וַיַּחֲלוֹם, וְכִי יַעֲקֹב קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ שְׁלֵימָא דַּאֲבָהָן, בְּחֶלְמָא אִתְגְּלִי עֲלוֹי, וּבַאֲתַר דָּא קַדִּישָׁא לָא חָמָא (לֵיהּ) אֶלָּא בְּחֶלְמָא. אֶלָּא יַעֲקֹב בְּהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה נָסִיב, וְיִצְחָק הֲוָה קַיָּים. וְאִי תֵימָא וְהָא לְבָתַר דְּאִתְנָסִיב כְּתִיב ׳וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם׳ (בראשית לא, י). תַּמָּן אֲתַר גָּרִים, וְיִצְחָק הֲוָה קַיָּים, וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ חֲלוֹם.
׳במראת הלילה׳ - משבא לארץ עם השבטים לא כתוב בו חלום, דרגה עליונה
ואכן וְאַחַר שֶׁבָּא לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה עִם הַשְּׁבָטִים, וְנִשְׁלְמָה (בָּהֶם) לָהֶםקומת והארת עֲקֶרֶת הַבַּיִתשעי"כ וְאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, מצד השגת השלמות עם עקרת הבית אכן אז כתוב כָּתוּב וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וגו'במראה ולא בחלום כן (בראשית לה, ט). וְכָתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה היינו מראה ולא בחלום (בראשית מו, ב) - כָּאן לֹא כָתוּב בּוֹ חֲלוֹם, שֶׁהֲרֵי הָיָה מִדַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. נבואה מהארת המלכות הנקראת לילה, ומש''כ נקרא 'מראות הלילה' ואף שהיה יצחק קיים, - כיון שמצא דירה נאה ומרכבה שלימה בבית יעקב בי"ב שבטים וגו' לכך נעשה יעקב מרכבה להארת השכינה אף בקומת מראה ולמעלה ממדרגת חלום.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר דַּאֲתָא לְאַרְעָא קַדִּישָׁא עִם שִׁבְטִין, וְאִשְׁתְּלִים (בְּהוֹן) לְהוֹן עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, כְּתִיב, ׳וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וְגו'׳ (בראשית לה, ט). וּכְתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה׳ (בראשית מו, ב), הָכָא לָא כְּתִיב בֵּיהּ חֲלוֹם דְּהָא מִדַּרְגָּא אָחֳרָא עִלָּאָה הֲוָה.
׳גבריאל הבן להלז את המראה׳ - החלום על ידי גבריאל, ומפרש את סתומות המראה
בֹּא רְאֵה, הַחֲלוֹם הוּא עַל יְדֵי גַבְרִיאֵל, שֶׁהוּא לְמַטָּה, בַּדַּרְגָּה הַשִּׁשִּׁית מִנְּבוּאָה. מַרְאֶה, עַל יְדֵי הַדַּרְגָּה הַהִיא שֶׁל הַחַיָּה הַהִיא שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה. וְאִם תֹּאמַר, הִנֵּה כָּתוּב גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה (דניאל ח, טז)? כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁמַּרְאֶה דְּבָרָיו יוֹתֵר סְתוּמִים, וּבַחֲלוֹם מְפֹרָשׁ יוֹתֵר, וּמְפָרֵשׁ אֶת הַסְּתוּמִים שֶׁל הַמַּרְאֶה. וְעַל כֵּן הֻפְקַד גַּבְרִיאֵל, שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הַמַּרְאֶה, שֶׁהוּא יוֹתֵר סָתוּם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, חֶלְמָא אִיהוּ עַל יְדֵי דְּגַבְרִיאֵל דְּאִיהוּ לְתַתָּא, בְּדַרְגָּא שְׁתִיתָאָה מִנְּבוּאָה. מַרְאֶה, עַל יְדָא דְּהַהוּא דַרְגָּא דְּהַהִיא חַיָּה דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא. וְאִי תֵימָא, הָא כְּתִיב ׳גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה׳ (דניאל ח, טז). הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּמַרְאֶה מִלּוֹי סְתִימִין יַתִּיר, וּבְחֶלְמָא פָּרִישׁ יַתִּיר, וּפָרִישׁ סְתִימִין דְּמַרְאֶה, וְעַל דָּא אִתְפַּקַּד גַּבְרִיאֵל, דִּיְפָרֵשׁ מִלּוֹי דְמַרְאֶה דְּאִיהוּ סָתִים יַתִּיר.
׳וארא באל שדי׳ - אל שדי הוא המראה שכל הדמויות העליונות נראות בו
וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּמַרְאֶה, וַיֵּרָא, וָאֵרָא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַרְאֶה, כְּמוֹ הַמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁנִּרְאִים בְּתוֹכוֹ כָּל הַדְּמֻיּוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ וָאֵרָא, הֶרְאֵיתִי דְמוּתוֹ, בְּאֵל שַׁדָּי (שמות ו, ג), שֶׁהוּא הַמַּרְאֶה, שֶׁנִּרְאֵית בְּתוֹכוֹ דְּיוֹקָן אַחֶרֶת, וְכָל הַדְּמֻיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִרְאוֹת בּוֹ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב בְּמַרְאֶה, וַיֵּרָא, וָאֵרָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמַרְאֶה אִיהוּ, כְּהַאי מַרְאֶה דְּאִתְחֲזֵי כָּל דִּיוּקְנִין בְּגַוֵּיהּ, בְּגִינֵי כָךְ ׳וָאֵרָא׳, אַחְמִית דִּיוּקְנֵיהּ, ׳בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג), דְּאִיהוּ מַרְאֶה, דְּאִתְחֲמֵי דִּיוּקְנָא אָחֳרָא בְּגַוֵּיהּ, וְכָל דִּיוּקְנִין עִלָּאִין בֵּיהּ אִתְחֲזוּן.
׳סלם מצב ארצה׳ - יסוד העולם, וראשו סיום הגוף העומד בין עליון לתחתון כברית
מִשּׁוּם כָּךְ, יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, כָּתוּב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה (וְרֹאשׁוֹ) (בראשית כח, יב). מַה זֶּה סֻלָּם? הַדַּרְגָּה שֶׁשְּׁאָר הַדְּרָגוֹת תְּלוּיוֹת בָּהּ, וְהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה - כָּךְ הוּא לְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה - מִי רֹאשׁוֹ? רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סֻלָּם. וּמִי הוּא? זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ רֹאשׁ הַמִּטָּה (בראשית מז, לא) - מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֹאשׁ לַמִּטָּה הַזּוֹ וּמִמֶּנָּה מֵאִיר. מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה - מִשּׁוּם שֶׁהוּא סִיּוּם הַגּוּף, וְעוֹמֵד בֵּין עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, כְּמוֹ שֶׁהַבְּרִית הוּא סִיּוּם הַגּוּף, וְעוֹמֵד בֵּין הַיְרֵכַיִם וְהַגּוּף, וְעַל זֶה מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.
בלשון הזוהר
בְּגִינֵי כָךְ, יַעֲקֹב בְּהַהוּא זִמְנָא, כְּתִיב, ׳וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה (וְרֹאשׁוֹ)׳ (בראשית כח, יב). מַהוּ ׳סֻלָּם׳. דַּרְגָּא דִּשְׁאָר דַּרְגִּין בֵּיהּ תַּלְיָין וְהוּא יְסוֹד דְּעָלְמָא. ׳וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳, הָכִי הוּא לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדֵיהּ. ׳וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳, מַאן רֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ דְּהַהוּא סֻלָּם. וּמַאן אִיהוּ, דָּא דִכְתִיב בֵּיהּ ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא), בְּגִין דְּאִיהוּ רֹאשׁ לְהַאי מִטָּה וּמִנָּהּ נָהִיר. ׳מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳, בְּגִין דְּאִיהוּ סִיּוּמָא דְגוּפָא, וְקָאִים בֵּין עִלָּאָה וְתַתָּאָה, כְּמָה דִּבְרִית אִיהוּ סִיּוּמָא דְגוּפָא, וְקָאִים בֵּין יַרְיכִין וְגוּפָא, וְעַל דָּא ׳מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה׳.
׳מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳ - ממוני העמים, עולים בחטא ישראל ויורדים בזכותם
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב) - אֵלּוּ הַמְמֻנִּים שֶׁל כָּל הָעַמִּים, שֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּסֻּלָּם הַזֶּה. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, נִשְׁפָּל הַסֻּלָּם הַזֶּה וְעוֹלִים אוֹתָם הַמְמֻנִּים, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכְשִׁירִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, מִתְעַלֶּה הַסֻּלָּם הַזֶּה וְכָל הַמְמֻנִּים יוֹרְדִים לְמַטָּה, וְעוֹבֵר שִׁלְטוֹנָם. הַכֹּל עוֹמֵד בַּסֻּלָּם הַזֶּה. כָּאן רָאָה יַעֲקֹב בַּחֲלוֹמוֹ אֶת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְאֶת שִׁלְטוֹן שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב), אִלֵּין מְמַנָּן דְּכָל עַמִּין, דְּאִינוּן סָלְקִין וְנָחֲתִין בְּהַאי סֻלָּם. כַּד יִשְׂרָאֵל חָטָאן, מָאִיךְ הַאי סֻלָּם וְסָלְקִין אִינְהוּ מְמַנָּן, וְכַד יִשְׂרָאֵל מִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדַיְיהוּ, אִסְתַּלַּק הַאי סֻלָּם וְכֻלְּהוּ מְמַנֵּי נָחֲתֵי לְתַתָּא, וְאִתְעֲבַר שׁוּלְטָנוּתָא דִלְהוֹן. כֻּלָּא בְּהַאי סֻלָּם קָיְימָא. הָכָא חָמָא יַעֲקֹב בְּחֶלְמֵיהּ שָׁלְטָנוּתָא דְעֵשָׂו וְשָׁלְטָנוּתָא דִּשְׁאָר עַמִּין.
׳עלים וירדים בו׳ - בראש הסולם, כשמסתלק עולים הממונים וכשמתחבר יורדים
דָּבָר אַחֵר וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב) - בְּמִי? בְּאוֹתוֹ רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סֻלָּם. שֶׁכְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק רֹאשׁוֹ מִמֶּנּוּ, הַסֻּלָּם נִכְנָע וְעוֹלִים כָּל הַמְמֻנִּים. וּכְשֶׁמִּתְחַבֵּר רֹאשׁוֹ בְּאוֹתוֹ סֻלָּם, מִתְעַלֶּה, וְכָל הַמְמֻנִּים יוֹרְדִים. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב), בְּמַאן. בְּהַהוּא רֹאשׁוֹ דְּהַהוּא סֻלָּם. דְּכַד אִסְתַּלַּק רֹאשׁוֹ מִנֵּיהּ, סֻלָּם אִתְכַּפְיָא וְסָלְקִין כֻּלְּהוּ מְמַנָּן. וְכַד אִתְחַבַּר רֹאשׁוֹ בְּהַהוּא סֻלָּם, אִסְתַּלַּק, וְכֻלְּהוּ מְמַנָּן נָחֲתִין. וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
׳נראה ה' אל שלמה בחלום׳ - עד שלא נשלם, ומשנשלם ראה את החכמה עין בעין
כָּתוּב נִרְאָה יהו"ה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ (מלכים א ג, ה). וְאִם תֹּאמַר, כָּאן בַּחֲלוֹם, וְכִי אֵיזוֹ רְשׁוּת יֵשׁ לַחֲלוֹם בָּזֶה? אֶלָּא כָּאן נִכְלֶלֶת דַּרְגָּה בְּדַרְגָּה, הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה עִם הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה. מִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה שָׁלֵם. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁלַם, כָּתוּב וַיהו"ה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה (מלכים א ה, כו). וְכָתוּב וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה (מלכים א ה, י). שֶׁעָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה. וְאָז הָיָה רוֹאֶה שְׁלֹמֹה אֶת הַחָכְמָה עַיִן בְּעַיִן, וְלֹא הִצְטָרֵךְ לַחֲלוֹם.
בלשון הזוהר
כְּתִיב, ׳נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ׳ (מלכים א ג, ה). וְאִי תֵימָא הָכָא בַּחֲלוֹם, וְכִי מָה רְשׁוּ אִית לֵיהּ לַחֲלוֹם בְּהַאי. אֶלָּא הָכָא אִתְכְּלִיל דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא, דַּרְגָּא עִלָּאָה בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה. בְּגִין דְּעַד כְּעָן, שְׁלֹמֹה לָא הֲוָה שְׁלִים. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים, כְּתִיב, ׳וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, כו). וּכְתִיב, ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, י). דְּקָיְימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, וּבֵי מַקְדְּשָׁא אִתְבְּנֵי. וּכְדֵין הֲוָה חָמֵי שְׁלֹמֹה עֵינָא בְּעֵינָא חָכְמָתָא, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְחֶלְמָא.
׳הנראה אליו פעמיים׳ - רק צד החלום, החכמה תמידית
אַחַר שֶׁחָטָא, הִצְטָרֵךְ לַחֲלוֹם כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם (מלכים א יא, ט) - וְכִי פַּעֲמַיִם הָיָה וְלֹא יוֹתֵר? אֶלָּא צַד הַחֲלוֹם הָיָה לוֹ פַּעֲמַיִם, וְצַד הַחָכְמָה הָיָה בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
לְבָתַר דְּחָטָא, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְחֶלְמָא כְּקַדְמִיתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם׳ (מלכים א יא, ט), וְכִי פַּעֲמַיִם הֲוָה וְלָא יַתִּיר. אֶלָּא סִטְרָא דְחֶלְמָא הֲוָה לֵיהּ פַּעֲמַיִם, סִטְרָא דְחָכְמָתָא כָּל יוֹמָא הֲוָה.
׳אם ישמרו בניך בריתי׳ - שלמה לא שמר הברית בנשים נכריות, והלבנה עמדה להיפגם
וְעִם כָּל זֶה, הַצַּד שֶׁל הַחֲלוֹם הָיָה יוֹתֵר עַל כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁנִּכְלְלָה דַּרְגָּה עִם דַּרְגָּה, מַרְאֶ"ה בְּמַרְאֶ"ה. וְהִנֵּה כָּעֵת בְּסוֹף יָמָיו יוֹתֵר חָשׁוּךְ, וְזֶה מִשּׁוּם שֶׁחָטָא, וְהַלְּבָנָה עָמְדָה לְהִפָּגֵם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא שָׁמַר אֶת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, בְּהִתְעַסְּקוּתוֹ עִם נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. וְזֶה הַתְּנַאי שהקב"ה עָשָׂה עִם דָּוִד, שֶׁכָּתוּב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וגו' (תהלים קלב, יב), גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, סִטְרָא דְחֶלְמָא הֲוָה יַתִּיר עַל כָּל שְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא, בְּגִין דְּאִתְכְּלִיל דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא, מַרְאֶ"ה בְּמַרְאֶ"ה. וְהָא הַשְׁתָּא בְּסוֹף יוֹמוֹי חָשִׁיךְ יַתִּיר, וְדָא בְּגִין דְּחָטָא, וְסִיהֲרָא קָיְימָא לְאִתְפָּגְמָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא נָטִיר בְּרִית קַדִּישָׁא, בְּאִשְׁתַּדְלוּתֵיהּ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת. וְדָא הוּא תְּנַאי דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם דָּוִד, דִּכְתִיב, ׳אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וגו'׳ (תהלים קלב, יב), ׳גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׳.
׳עדי עד׳ כימי השמים על הארץ - ומשנפגמה הלבנה הוצרך שלמה לחלום, כיעקב
מַה זֶּה עֲדֵי עַד? הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ (דברים יא, כא). וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹמֹה לֹא שָׁמַר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הִתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהִפָּגֵם. וְעַל כֵּן בַּסּוֹף הִצְטָרֵךְ לַחֲלוֹם, וְכֵן יַעֲקֹב הִצְטָרֵךְ לַחֲלוֹם, כְּמוֹ שֶׁבִּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
מַאי ׳עֲדֵי עַד׳. הַיְינוּ דִּכְתִיב ׳כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׳ (דברים יא, כא). וּבְגִין דִּשְׁלֹמֹה לָא נָטַר הַאי בְּרִית כִּדְקָא יְאוּת, שַׁרְיָא סִיהֲרָא לְאִתְפָּגְמָא. וְעַל דָּא, בְּסוֹפָא אִצְטְרִיךְ חֶלְמָא, וְכֵן יַעֲקֹב אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְחֶלְמָא כִּדְאֲמָרָן.
והנה ה' נצב עליו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.