ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 7: ויפגע במקום וילן שם › פיסקה 1 (קמח ע"ב)

׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ - רמז לדבקות איש ולגלות ישראל

ויצא · ויפגע במקום וילן שם · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף קמח ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח חַד בְּרֵיהּ וְאָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י), הַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד). דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, רָמַז כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִבֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְגָּלוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיֵּצֵא מִן בַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ׳ (איכה א, ו), וּכְתִיב ׳גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעוֹנִי וגו'׳ (איכה א, ג).

תרגום

פָּתַח בֵּן אֶחָד שֶׁלּוֹ וְאָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י) - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד). דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ - רֶמֶז כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֻגְלוּ בֵּין הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ׳ (איכה א, ו), וְכָתוּב ׳גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וגו'׳ (איכה א, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח חד בריה ואמר, ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳ (בראשית כח, י), היינו דכתיב, ׳על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׳ (בראשית ב, כד). דבר אחר ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳, רמז כד נפקו ישראל מבי מקדשא, ואתגלו ביני עממיא, כמה דאת אמר, ׳ויצא מן בת ציון כל הדרה׳ (איכה א, ו), וכתיב ׳גלתה יהודה מעוני וגו'׳ (איכה א, ג).

התרגום: פתח בן אחד שלו ואמר, ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳ (בראשית כח, י) - הינו שכתוב ׳על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׳ (בראשית ב, כד). דבר אחר ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳ - רמז כשיצאו ישראל מבית המקדש והגלו בין העמים, כמו שנאמר ׳ויצא מבת ציון כל הדרה׳ (איכה א, ו), וכתוב ׳גלתה יהודה מעני וגו'׳ (איכה א, ג).

מן המפרשים

כתם פז: פתח חד בריה ואמר ויצא יעקב היינו דכתיב על כן יעזוב איש וכו' לפנים יביא כי היו הולכים האב והבנים להלולא דהאי ברא והוא היה הגדול שבשניהם והלך לישא אשה ופתח מעין המאורע ולא בוש כי כל מעשיהם היו לשם שמים ולכן פתח על כן יעזוב איש…

מהרח"ו: ד"א ויצא יעקב וגו' היינו דכתיב על כן יעזב איש וגו'. ע"ד הפשט הוא כי הוקשה לו מה כוונת הפסוק לחזור ולכתוב ' ויצא יעקב ' אחר שכבר הוזכרה יציאתו לעיל. ולזה תריץ כי הוא להוכיח ענין פסוק 'על כן יעזב איש' וגו', וכן יעקב קיים מצוה…

רמ"א: על כן יעזב איש. עיין לעיל דף פ"ו ע"ג (קמז.) +נראה מדבריו שהוא הענין שכתב למעלה (ד"ה ויצא יעקב) , שיצא מבאר שבע היא הבינה, ואזיל למערב עט' היא חרנה היא צלעתו=]:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: