ויפגע במקום וילן שם
׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ - רמז לדבקות איש ולגלות ישראל
פָּתַח בֵּן אֶחָד שֶׁלּוֹ וְאָמַר, וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י) - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ (בראשית ב, כד). דָּבָר אַחֵר וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה - רֶמֶז כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֻגְלוּ בֵּין הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ (איכה א, ו), וְכָתוּב גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וגו' (איכה א, ג).
בלשון הזוהר
פָּתַח חַד בְּרֵיהּ וְאָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י), הַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד). דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, רָמַז כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִבֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְגָּלוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיֵּצֵא מִן בַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ׳ (איכה א, ו), וּכְתִיב ׳גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעוֹנִי וגו'׳ (איכה א, ג).
׳ויפגע במקום׳ - כמלך הלן על אבנים במיטה שתיקנה המטרוניתא, לתת לה נחת
פָּתַח הָאַחֵר הַקָּטָן וְאָמַר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וגו' (בראשית כח, יא). מַה זֶּה וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם? לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית הַמַּטְרוֹנִיתָא, צָרִיךְ לִפְגֹּשׁ אוֹתָהּ וּלְבַשֵּׂם אוֹתָהּ בִּדְבָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִמָּצֵא אֶצְלוֹ כְּהֶפְקֵר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִטָּה שֶׁל זָהָב וּכְסָתוֹת מְרֻקָּמוֹת מַעֲשֵׂה רוֹקֵם לִישֹׁן בָּהֶם, וְהִיא מְתַקֶּנֶת לוֹ מִטָּתוֹ מֵאֲבָנִים בָּאָרֶץ, וּבְחֶדֶר שֶׁל תֶּבֶן. יַעֲזֹב אֶת שֶׁלּוֹ וְיָלוּן בָּהֶם, לָתֵת לָהּ נַחַת, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם יַחַד בְּלִי אֹנֶס. כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ כָּאן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָלַךְ אֵלֶיהָ, מַה כָּתוּב? (וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ - לְהַרְאוֹת שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (בראשית כח, יא) - כְּדֵי לָתֵת לָהּ נַחַת שֶׁאֲפִלּוּ אַבְנֵי הַבַּיִת אֲהוּבִים לְפָנָיו לָלוּן בָּהֶם (ס"א: שֶׁכָּתוּב וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא).
בלשון הזוהר
פָּתַח אָחֳרָא זְעֵירָא וְאָמַר, ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וגו'׳ (בראשית כח, יא). מַאי ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳. לְמַלְכָּא דְּאָזִיל לְבֵי מַטְרוֹנִיתָא, בָּעֵי לְמִפְגַּע לָהּ וּלְבַסְּמָא לָהּ בְּמִלִּין, בְּגִין דְּלָא תִשְׁתַּכַּח גַּבֵּיהּ כְּהֶפְקֵירָא. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּאָפִילּוּ אִית לֵיהּ עַרְסָא דְדַהֲבָא, וּכְסוּתוּתֵי מְרַקְּמָאן בְּאַפְלַטְיָיא, לְמֵיבַת בְּהוּ, וְאִיהִי מְתַקְּנָא עַרְסֵיהּ בְּאַבְנִין בְּאַרְעָא, וּבְקִיסְטְרָא דְּתִיבְנָא. יִשְׁבּוֹק דִּידֵיהּ, וְיָבִית בְּהוּ לְמֵיהַב לָהּ נַיְיחָא, וּבְגִין דִּיהֵא רְעוּתָא דִלְהוֹן כַּחֲדָא, בִּדְלָא אֲנִיסוּ. כְּמָה דְאוֹלִיפְנָא הָכָא, דְּכֵיוָן דַּאֲזַל לְגַבָּהּ מַה כְּתִיב. (׳וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ לְאַחֲזָאָה דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְשַׁמְּשָׁא עַרְסֵיהּ בְּיוֹמָא) ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳ (בראשית כח, יא), בְּגִין לְמֵיהַב לָהּ נַיְיחָא, דְּאָפִילּוּ אַבְנֵי בֵיתָא, רְחִימִין קַמֵּיהּ, לְמֵיבַת בְּהוּ (ס"א: דִּכְתִיב ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳).
רבי צדוק החלש - ארבעים שנה התענה על ירושלים, ובני בניו אמרו הדברים
בָּכָה רַבִּי יִצְחָק וְשָׂמַח. אָמַר, אֵלּוּ הַמַּרְגָּלִיּוֹת תַּחַת יְדֵיכֶם, וְלֹא אֵלֵךְ אַחֲרֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ, אַתָּה תֵּלֵךְ לְדַרְכְּךְ, וְאָנוּ נִכָּנֵס לָעִיר לַחֲתֻנָּה שֶׁל בְּנִי זֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַכְשָׁו יֵשׁ לִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי. הָלַךְ לוֹ וְסִדֵּר אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי יָפֶה אָמְרוּ, וְהַכֹּל נֶאֱמַר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר, הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק הַחַלָּשׁ הֵם. מָה הַטַּעַם נִקְרָא חַלָּשׁ? מִשּׁוּם שֶׁאַרְבָּעִים שָׁנָה הִתְעַנָּה עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא תֵחָרֵב בְּיָמָיו, וְהָיָה מְפָרֵשׁ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַתּוֹרָה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְנוֹתֵן בָּהֶם דֶּרֶךְ לִבְנֵי הָעוֹלָם לְהִתְנַהֵג בָּהֶם.
בלשון הזוהר
בָּכָה רַבִּי יִצְחָק וְחָדֵי, אָמַר מַרְגְּלָאן אִלֵּין תְּחוֹת יְדַיְיכוּ, וְלָא אֵזִיל בַּתְרַיְיכוּ. אָמְרוּ לֵיהּ אַתְּ תֵּזִיל לְאוֹרְחָךְ, וַאֲנַן נֵיעוּל לְמָתָא לְהִלּוּלָא דְהַאי בְּרִי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַשְׁתָּא אִית לִי לְמֵהַךְ לְאָרְחִי. אָזִיל לֵיהּ, וְסִדֵּר מִלִּין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וַדַּאי שַׁפִּיר קָאַמְרוּ, וְכֹלָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמָר. אָמַר, מִלִּין אִלֵּין, מִבְּנֵי בְּנוֹי דְּרַבִּי צָדוֹק חֲלָשָׁא נִינְהוּ. מַאי טַעְמָא אִקְּרֵי חֲלָשָׁא. בְּגִין דְּאַרְבָּעִין שְׁנִין אִתְעַנֵּי עַל יְרוּשְׁלֵם, דְּלָא יִתְחֲרַב בְּיוֹמוֹי, וַהֲוָה פָּרִישׁ עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְאוֹרַיְיתָא, רָזִין עִלָּאִין, וְיָהִיב בְּהוּ אָרְחָא לִבְנֵי עָלְמָא, לְאִתְנַהֲגָא בְּהוּ.
צדוק הקטן - שלושה טעמים שלא הזמין את רבי יצחק, ושלושה עשר סודות שלמד ממנו
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיוּ (אֶלָּא) יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּבְנוֹ הַקָּטָן עִמּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ, אֵיפֹה בִּנְךְ הָאַחֵר? אָמַר לִי, עָשִׂיתִי לוֹ חֲתֻנָּה, וְנִשְׁאַר עִם אִשְׁתּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר אוֹתִי, אָמַר לִי, חַיֶּיךְ שֶׁלֹּא הִזְמַנְתִּי אוֹתְךְ לַחֲתֻנַּת בְּנִי מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. אֶחָד - שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בְךְ וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתְךְ, שֶׁכָּךְ מַזְמִינִים אֶת הָאָדָם - כְּפִי כְבוֹדוֹ, וְאוּלַי אַתָּה אִישׁ גָּדוֹל וְאֶפְגֹּם כְּבוֹדְךְ. וְאֶחָד - אוּלַי אַתָּה הוֹלֵךְ לְדַרְכְּךְ בְּחִפָּזוֹן וְלֹא אַטְרִיחַ עָלֶיךְ. וְאֶחָד - שֶׁלֹּא תִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה, שֶׁדַּרְכֵּנוּ - שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁאוֹכְלִים עַל שֻׁלְחַן חָתָן וְכַלָּה, כֻּלָּם נוֹתְנִים לָהֶם תְּשׁוּרוֹת וּמַתָּנוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, הקב"ה יָדוּן אוֹתְךְ לְטוֹב. אָמַרְתִּי לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לִי, צָדוֹק הַקָּטָן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר (נ"א: שְׁנֵים עָשָׂר) סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בַּתּוֹרָה, וּמִבְּנוֹ שְׁלֹשָׁה, אֶחָד בִּנְבוּאָה, וְאֶחָד (נ"א: וּשְׁנַיִם) בַּחֲלוֹם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָא הֲווּ (אֶלָּא) יוֹמִין זְעִירִין, עַד דְּאָעַרְעָנָא בְּהַהוּא בַּר נָשׁ וּבְרֵיהּ זְעֵירָא עִמֵּיהּ. אֲמִינָא לֵיהּ, אָן הוּא בְּרָךְ אָחֳרָא. אָמַר לִי, עֲבִידְנָא לֵיהּ הִלּוּלָא וְאִשְׁתָּאַר בִּדְבִיתְהוּ. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בִּי, אָמַר לֵיהּ חַיֶּיךָ, דְּלָא זְמִינְנָא לָךְ לְהִלּוּלָא דִבְרִי, בְּגִין תְּלַת מִלִּין. חַד, דְּלָא יְדַעְנָא בָּךְ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעְנָא לָךְ, דְּהָכִי מְזַמְּנִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ כְּפוּם יְקָרֵיהּ, וְדִילְמָא אַנְתְּ גַּבְרָא רַבָּא, וְאַפְגִּים יְקָרָךְ. וְחַד, דִּילְמָא אַנְתְּ אָזִיל בְּאָרְחָךְ בִּבְהִילוּ, וְלָא אַטְרַח עֲלָךְ. וְחַד, דְּלָא תַכְסִיף קַמֵּי אֱנָשֵׁי דַּחֲבוּרָא, דְּאוֹרְחָא דִילָן, דְּכָל אִינוּן דְּאָכְלֵי לִפְתוֹרָא דְחָתָן וְכַלָּה, כֻּלְּהוּ יַהֲבֵי נְבַזְבְּזָן וּמַתְּנָן לוֹן. אֲמִינָא לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָדִין לָךְ לְטַב. אֲמִינָא לֵיהּ, מַה שְּׁמָךְ. אָמַר לֵיהּ צָדוֹק זוּטָא. בְּהַהוּא שַׁעְתָּא, אוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ, תְּלֵיסַר (נ"א: תְּרֵיסַר) רָזִין עִלָּאִין בְּאוֹרַיְיתָא, וּמִן בְּרֵיהּ תְּלַת, חַד בִּנְבוּאָה, וְחַד (נ"א: וּתְרֵין) בְּחֶלְמָא.
ויחלם והנה סלם מצב ארצה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.