לבן עזב את אבא - אני אשלים הכל, ולהיכלל בדין לעמוד על לבן
ויצא · ולבן הלך לגזז את צאנו · מאמר 42 · פיסקה 9 · דף קסה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי לְקִיּוּמָא (ס"א: לְאוֹמָאָה) כִּדְקָא יְאוּת, אוֹמֵי יַעֲקֹב כָּךְ, וְהָכִי אִתְחֲזֵי. וְיַעֲקֹב אַשְׁגַּח בְּמִלָּה. אָמַר, הָא אִיהוּ אָמַר ׳אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳, וְשָׁבַק לְאַבָּא. אֲנָא אַשְׁלִים כֹּלָּא. מִיָּד ׳וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳ (בראשית לא, נג). דָּבָר אַחֵר, לְאִתְכְּלָלָא בְּדִינָא, לְמֵיקַם עֲלֵיהּ דְּלָבָן.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי לְקִיּוּם (ס"א: לִשְׁבוּעָה) כָּרָאוּי נִשְׁבַּע כָּךְ יַעֲקֹב, וְכָךְ רָאוּי. וְיַעֲקֹב הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר. אָמַר, הֲרֵי הוּא אָמַר ׳אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳, וְעָזַב אֶת אַבָּא. אֲנִי אַשְׁלִים אֶת הַכֹּל. מִיָּד ׳וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳ (בראשית לא, נג). דָּבָר אַחֵר, לְהִכָּלֵל בַּדִּין, לַעֲמֹד עַל לָבָן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, ודאי לקיומא (ס"א: לאומאה) כדקא יאות, אומי יעקב כך, והכי אתחזי. ויעקב אשגח במלה. אמר, הא איהו אמר ׳אלהי אברהם׳, ושבק לאבא. אנא אשלים כלא. מיד ׳וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׳ (בראשית לא, נג). דבר אחר, לאתכללא בדינא, למיקם עליה דלבן.
התרגום: אמר רבי יוסי, ודאי לקיום (ס"א: לשבועה) כראוי נשבע כך יעקב, וכך ראוי. ויעקב השגיח בדבר. אמר, הרי הוא אמר ׳אלהי אברהם׳, ועזב את אבא. אני אשלים את הכל. מיד ׳וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׳ (בראשית לא, נג). דבר אחר, להכלל בדין, לעמד על לבן.
מן המפרשים
הסולם: א"ר יוסי וכו': אר"י, ודאי שלקיום כראוי נשבע יעקב כך , כלומר, שנתכוון בודאי במ"ש, בפחד אביו יצחק, כדי ליתן יותר חיזוק לשבועתו, שכן צריך להיות. ויעקב הסתכל בדבר, אמר, הרי לבן כבר אמר אלקי אברהם, ועזב את אבי יצחק. אף אשלים את…
אור יקר: ויעקב אשגח במלה, וראה שלבן הזכיר מדת החסד, תקן ויחד השמאל בימין, ומיד וישבע בקשר ויחוד מה שהזכיר לבן רב אור לבן הימין. ד״א שלא הזכיר אלא הגבורה, שצורך השעה בגבורה ודין. אשתמע דשמשא תפארת, וסיהרא מלכות, בחבורא חד שניהם פועלים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: