ולבן הלך לגזז את צאנו
׳למה גנבת את אלהי׳ - התרפים עבודה זרה, ונקראו לגנאי, ובהם ידע לבן כל שרצה
וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וגו' (בראשית לא, יט). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה זֶּה תְּרָפִים? אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ. וְלָמָּה נִקְרָאִים תְּרָפִים? לִגְנַאי הָיָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהָיוּ עֲבוֹדָה זָרָה? שֶׁכָּתוּב לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי (בראשית לא, ל). וְכָתוּב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ וגו' (בראשית לא, לב). וְלָבָן הַמְכַשֵּׁף שֶׁל כָּל הַמְכַשְּׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם הָיָה, וּבָזֶה הָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לָדַעַת.
בלשון הזוהר
׳וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וְגו'׳ (בראשית לא, יט). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַאן תְּרָפִים. אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה הֲווּ. וְאַמַּאי אִקְרֵי תְּרָפִים. לִגְנַאי הֲוָה, כְּמָה דְתָנִינָן בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף. וּמְנָלָן דַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲווּ. דִּכְתִיב, ׳לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי׳ (בראשית לא, ל). וּכְתִיב, ׳עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ וְגו'׳ (בראשית לא, לב). וְלָבָן חָרָשָׁא דְּכָל חֳרָשִׁין דְּעַלְמָא הֲוָה, וּבְהַאי הֲוָה יָדַע בְּכָל מַאן דְּבָעֵי לְמִנְדַע.
׳רב עתה הרף ידך׳ - נעשים בשעות ידועות, שמכים בשעה זו ומרפים בשעה זו
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּקֶסֶם נַעֲשָׂה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּנַחַשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא נַעֲשׂוּ אֶלָּא בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת. וְלָמָּה נִקְרָאִים תְּרָפִים? מִשּׁוּם שֶׁמַּכִּים בְּשָׁעָה זוֹ, וּבְשָׁעָה זוֹ מַרְפִּים הַיָּד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ (שמואל ב כד, טז).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּקֶסֶם אִתְעֲבִיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּנַחַשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָא אִתְעֲבִידוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתֵּי יְדִיעָן. וְאַמַּאי אִקְרֵי תְּרָפִים. בְּגִין דְּבַטְשֵׁי הַאי שַׁעְתָּא, וְהַאי שַׁעְתָּא אַרְפֵּי יְדָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ׳ (שמואל ב כד, טז).
יודע הרגעים עומד על האומן - עתה הרפה ועתה עשה, והתרף מדבר ונותן עצות רעות
כְּשֶׁהָאֻמָּן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, אוֹתוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ רְגָעִים וְשָׁעוֹת עוֹמֵד עָלָיו וְאוֹמֵר: כָּעֵת הַרְפֵּה וְכָעֵת עֲשֵׂה. וְלֹא תִמְצָא מַעֲשֶׂה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּרְפּוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא זֶה. וְהוּא מְדַבֵּר תָּמִיד וְנוֹתֵן עֵצוֹת רָעוֹת לְהָרַע לְנֶפֶשׁ הָאָדָם.
בלשון הזוהר
אוּמָנָא כַּד עָבִיד לֵיהּ, הַהוּא דְיָדַע רִגְעֵי וְשַׁעְתֵּי קָאִים עֲלֵיהּ, וְאָמַר, הַשְׁתָּא אַרְפֵּי, וְהַשְׁתָּא עָבִיד. וְלָא תִשְׁכַּח עֲבִידְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ דְּיִרְפּוּן מִינָהּ אֶלָּא הַאי. וְאִיהוּ מַלִּיל תָּדִיר, וְיָהִיב עֵיטִין בִּישִׁין לְאַבְאָשָׁא לְנַפְשֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ.
׳ותשב עליהם׳ - רחל השתיקה את התרפים בביזיון, ולבן לא ידע שלושה ימים שברח יעקב
וְרָחֵל פָּחֲדָה, מִשּׁוּם שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהָרַע לְיַעֲקֹב, וּבִשְׁבִיל בִּזְיוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שָׂמָה אוֹתָם תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְדַבֵּר. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוּא מְתֻקָּן לְדַבֵּר, מְכַבְּדִים וּמַרְבִּיצִים לְפָנָיו. וְכָעֵת מַה כָּתוּב? וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם (בראשית לא, לד) - זָכָר וּנְקֵבָה הָיוּ, וַעֲבוֹדוֹת רַבּוֹת עוֹשִׂים טֶרֶם מְדַבְּרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְעַכֵּב לָבָן שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב (בראשית לא, כב).
בלשון הזוהר
וְרָחֵל דְּחִילַת, בְּגִין דְּיָהַב עֵיטָא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְיַעֲקֹב, וּבְגִין בִּזְיוֹנָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, שַׁוֵּי לוֹן תְּחוֹתָהּ, עַד דְּלָא יָכִיל לְמַלָּלָא. דְּהָא כַּד אִיהוּ מִתְתַּקַּן לְמַלָּלָא, מְכַבְּדִין וּמַרְבִּיצִין קַמֵּיהּ. וְהַשְׁתָּא מַה כְּתִיב. ׳וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם׳ (בראשית לא, לד). דְּכַר וְנוּקְבָא הֲווּ, וּפוּלְחָנִין סַגִּיאִין קָא עָבְדִין עַד לָא מְמַלְּלָן. וּבְגִינִי כָּךְ אִתְעַכַּב לָבָן תְּלַת יוֹמִין, דְּלָא יָדַע דְּעָרַק יַעֲקֹב, דִּכְתִיב, ׳וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב׳ (בראשית לא, כב).
׳ארמי אבד אבי׳ - לבן הזדרז בכשפים ובכלי זין לאבד את יעקב, והקב"ה הזהירו
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הִזְמִין עַצְמוֹ בִּשְׁנֵי דְבָרִים: הִזְדָּרֵז בְּכָל הַכְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ לוֹ, וְהִזְדָּרֵז בִּכְלֵי זַיִן, כְּדֵי לְאַבֵּד אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי (דברים כו, ה). כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אֶת יַעֲקֹב, מַה כָּתוּב? הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע (בראשית לא, כד). וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא, כט). בַּמֶּה בָּטַח? בַּכְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ.
בלשון הזוהר
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זַמִּין גַּרְמֵיהּ בִּתְרֵין מִלִּין: אִזְדָּרַז בְּכָל חֳרָשִׁין דַּהֲוָה לֵיהּ, וְאִזְדָּרַז בְּזַיְינִין, בְּגִין לְאוֹבָדָא לֵיהּ מִן עָלְמָא, דִּכְתִיב ׳אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי׳ (דברים כו, ה). כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּבָעָא לְאוֹבָדָא לְיַעֲקֹב, מַה כְּתִיב. ׳הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע׳ (בראשית לא, כד). וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע׳ (בראשית לא, כט). בַּמֶּה אִתְרְחִיץ. בָּחֳרָשִׁין דַּהֲווּ בִּידֵיהּ.
דרך שבעה ימים ביום אחד - לעקור את יעקב, ורחל נענשה על צער אביה בתרפים
בֹּא רְאֵה, לָבָן הָלַךְ בְּיוֹם אֶחָד הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. אֶחָד עַל שֶׁהָלַךְ, וְאֶחָד עַל אוֹתָם הַתְּרָפִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁרָחֵל הִיא שֶׁעָשְׂתָה כְּדֵי לַעֲקֹר אֶת אָבִיהָ מֵאַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, נֶעֶנְשָׁה, שֶׁלֹּא גִדְּלָה אֶת בִּנְיָמִין, וְלֹא עָמְדָה עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת, בִּשְׁבִיל הַצַּעַר שֶׁל אָבִיהָ, אַף עַל גַּב שֶׁהִתְכַּוְּנָה לְטוֹב.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָבָן אֲזַל בְּיוֹמָא חַד, אֹרַח שִׁבְעָה יָמִים דַּאֲזַל יַעֲקֹב, בְּגִין לְאַעֲקָרָא לֵיהּ מִן עָלְמָא. חַד, עַל דַּאֲזַל. וְחַד, עַל אִינוּן תְּרָפִים. וְאַף עַל גַּב דְּרָחֵל אִיהִי עָבְדַת לְאַעֲקָרָא לֵיהּ לַאֲבוּהָ מִבָּתַר עֲבוֹדָה זָרָה, אִתְעֲנָשַׁת, דְּלָא רְבִיאַת לֵיהּ לְבִנְיָמִן, וְלָא קָיְימָא בַּהֲדֵיהּ שַׁעְתָּא חָדָא, בְּגִין צַעֲרָא דַּאֲבוּהָ, אַף עַל גַּב דְּאִתְכַּוְּונַת לְטַב.
׳אלהי אברהם ואלהי נחור׳ - לבן הודה בקב"ה, וחזר הרשע לתקלתו
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל אוֹתָהּ הַתּוֹכָחָה שֶׁהָיְתָה לְיַעֲקֹב עִם לָבָן, הֶחֱזִיר לוֹ לְלָבָן לְהוֹדוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ (בראשית לא, נ). בֹּא רְאֵה, כָּתוּב אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ (בראשית לא, נג) - חָזַר אוֹתוֹ הָרָשָׁע לְתַקָּלָתוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, חָזַר וְאָמַר וֵאלֹהֵי נָחוֹר.
בלשון הזוהר
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל הַהִיא תּוֹכַחְתָּא דַּהֲוָה לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּלָבָן, אַהֲדַר לֵיהּ לְלָבָן, לְאוֹדָאָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב ׳רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ׳ (בראשית לא, נ). תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ׳ (בראשית לא, נג), אַהֲדַר הַהוּא רָשָׁע לְתַקְלֵיהּ. כֵּיוָן דְּאָמַר ׳אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳, אַהֲדַר וְאָמַר ׳וֵאלֹהֵי נָחוֹר׳.
׳בפחד אביו יצחק׳ - שלא להטריח את הימין בשביל לבן, ואין נשבעים בעליון שבכל
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק (בראשית לא, נג). מָה הַטַּעַם בְּפַחַד יִצְחָק וְלֹא בֵּאלֹהֵי אַבְרָהָם? אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לְהַטְרִיחַ אֶת הַיָּמִין בִּשְׁבִיל לָבָן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָאָדָם, אַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת, לְהִשָּׁבַע בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
׳וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳ (בראשית לא, נג). מַאי טַעְמָא בְּפַחַד יִצְחָק, וְלָא בֵּאלֹהֵי אַבְרָהָם. אֶלָּא, דְּלָא בָעָא לְאַטְרָחָא לִימִינָא בְּגִינֵיהּ דְּלָבָן. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּלָא לִבָּעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ, אַף עַל גַּב דְּאוֹמֵי בְּקוּשְׁטָא, לְאוֹמָאָה בַּאֲתַר עִלָּאָה דְּכֹלָּא.
לבן עזב את אבא - אני אשלים הכל, ולהיכלל בדין לעמוד על לבן
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי לְקִיּוּם (ס"א: לִשְׁבוּעָה) כָּרָאוּי נִשְׁבַּע כָּךְ יַעֲקֹב, וְכָךְ רָאוּי. וְיַעֲקֹב הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר. אָמַר, הֲרֵי הוּא אָמַר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, וְעָזַב אֶת אַבָּא. אֲנִי אַשְׁלִים אֶת הַכֹּל. מִיָּד וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק (בראשית לא, נג). דָּבָר אַחֵר, לְהִכָּלֵל בַּדִּין, לַעֲמֹד עַל לָבָן.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי לְקִיּוּמָא (ס"א: לְאוֹמָאָה) כִּדְקָא יְאוּת, אוֹמֵי יַעֲקֹב כָּךְ, וְהָכִי אִתְחֲזֵי. וְיַעֲקֹב אַשְׁגַּח בְּמִלָּה. אָמַר, הָא אִיהוּ אָמַר ׳אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳, וְשָׁבַק לְאַבָּא. אֲנָא אַשְׁלִים כֹּלָּא. מִיָּד ׳וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳ (בראשית לא, נג). דָּבָר אַחֵר, לְאִתְכְּלָלָא בְּדִינָא, לְמֵיקַם עֲלֵיהּ דְּלָבָן.
׳וישלח יעקב מלאכים׳
ענין מלאכי השמירה, ומחנות השכינה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.