׳ותשב עליהם׳ - רחל השתיקה את התרפים בביזיון, ולבן לא ידע שלושה ימים שברח יעקב
ויצא · ולבן הלך לגזז את צאנו · מאמר 42 · פיסקה 4 · דף קסד ע"ב
לשון הזוהר
וְרָחֵל דְּחִילַת, בְּגִין דְּיָהַב עֵיטָא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְיַעֲקֹב, וּבְגִין בִּזְיוֹנָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, שַׁוֵּי לוֹן תְּחוֹתָהּ, עַד דְּלָא יָכִיל לְמַלָּלָא. דְּהָא כַּד אִיהוּ מִתְתַּקַּן לְמַלָּלָא, מְכַבְּדִין וּמַרְבִּיצִין קַמֵּיהּ. וְהַשְׁתָּא מַה כְּתִיב. ׳וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם׳ (בראשית לא, לד). דְּכַר וְנוּקְבָא הֲווּ, וּפוּלְחָנִין סַגִּיאִין קָא עָבְדִין עַד לָא מְמַלְּלָן. וּבְגִינִי כָּךְ אִתְעַכַּב לָבָן תְּלַת יוֹמִין, דְּלָא יָדַע דְּעָרַק יַעֲקֹב, דִּכְתִיב, ׳וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב׳ (בראשית לא, כב).
תרגום
וְרָחֵל פָּחֲדָה, מִשּׁוּם שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהָרַע לְיַעֲקֹב, וּבִשְׁבִיל בִּזְיוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שָׂמָה אוֹתָם תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְדַבֵּר. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוּא מְתֻקָּן לְדַבֵּר, מְכַבְּדִים וּמַרְבִּיצִים לְפָנָיו. וְכָעֵת מַה כָּתוּב? ׳וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם׳ (בראשית לא, לד) - זָכָר וּנְקֵבָה הָיוּ, וַעֲבוֹדוֹת רַבּוֹת עוֹשִׂים טֶרֶם מְדַבְּרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְעַכֵּב לָבָן שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב׳ (בראשית לא, כב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורחל דחילת, בגין דיהב עיטא לאבאשא ליה ליעקב, ובגין בזיונא דעבודה זרה, שוי לון תחותה, עד דלא יכיל למללא. דהא כד איהו מתתקן למללא, מכבדין ומרביצין קמיה. והשתא מה כתיב. ׳ותשב עליהם׳ (בראשית לא, לד). דכר ונוקבא הוו, ופולחנין סגיאין קא עבדין עד לא ממללן. ובגיני כך אתעכב לבן תלת יומין, דלא ידע דערק יעקב, דכתיב, ׳ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׳ (בראשית לא, כב).
התרגום: ורחל פחדה, משום שנתן עצה להרע ליעקב, ובשביל בזיון עבודה זרה שמה אותם תחתיה עד שאין יכולים לדבר. שהרי כשהוא מתקן לדבר, מכבדים ומרביצים לפניו. וכעת מה כתוב? ׳ותשב עליהם׳ (בראשית לא, לד) - זכר ונקבה היו, ועבודות רבות עושים טרם מדברים. ומשום כך התעכב לבן שלשה ימים, שלא ידע שברח יעקב, שכתוב ׳ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׳ (בראשית לא, כב).
מן המפרשים
הסולם: ורחל דחילת וכו': ורחל יראה, שלא יתנו התרפים עצה להרע ליעקב, ומשום בזיון עבודה זרה, נתנה אותם תחתיה, עד שלא יכלו לדבר, כי כשמתקנים אותם לדבר מטאטאים ומרביצים לפניו, דהיינו שצריכים לכבדם, ועתה מה כתוב, ותשב עליהם, שבזתה אותם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: