ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 42: ולבן הלך לגזז את צאנו › פיסקה 3 (קסד ע"ב)

יודע הרגעים עומד על האומן - עתה הרפה ועתה עשה, והתרף מדבר ונותן עצות רעות

ויצא · ולבן הלך לגזז את צאנו · מאמר 42 · פיסקה 3 · דף קסד ע"ב

לשון הזוהר

אוּמָנָא כַּד עָבִיד לֵיהּ, הַהוּא דְיָדַע רִגְעֵי וְשַׁעְתֵּי קָאִים עֲלֵיהּ, וְאָמַר, הַשְׁתָּא אַרְפֵּי, וְהַשְׁתָּא עָבִיד. וְלָא תִשְׁכַּח עֲבִידְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ דְּיִרְפּוּן מִינָהּ אֶלָּא הַאי. וְאִיהוּ מַלִּיל תָּדִיר, וְיָהִיב עֵיטִין בִּישִׁין לְאַבְאָשָׁא לְנַפְשֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ.

תרגום

כְּשֶׁהָאֻמָּן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, אוֹתוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ רְגָעִים וְשָׁעוֹת עוֹמֵד עָלָיו וְאוֹמֵר: כָּעֵת הַרְפֵּה וְכָעֵת עֲשֵׂה. וְלֹא תִמְצָא מַעֲשֶׂה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּרְפּוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא זֶה. וְהוּא מְדַבֵּר תָּמִיד וְנוֹתֵן עֵצוֹת רָעוֹת לְהָרַע לְנֶפֶשׁ הָאָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אומנא כד עביד ליה, ההוא דידע רגעי ושעתי קאים עליה, ואמר, השתא ארפי, והשתא עביד. ולא תשכח עבידתא דאצטריך דירפון מינה אלא האי. ואיהו מליל תדיר, ויהיב עיטין בישין לאבאשא לנפשיה דבר נש.

התרגום: כשהאמן עושה אותו, אותו שיודע רגעים ושעות עומד עליו ואומר: כעת הרפה וכעת עשה. ולא תמצא מעשה שצריך שירפו ממנו אלא זה. והוא מדבר תמיד ונותן עצות רעות להרע לנפש האדם.

מן המפרשים

הסולם: אומנא כד עביד וכו': האומן כשעושה אותו, מי שיודע הרגעים והשעות, מתי לפעול ומתי להרפות הידים עומד עליו, ואומר, עתה הרפה. ועתה עשה. ולא תמצא עוד פעולה שצריכים בשעה ידועה להרפות ידים ממנה, חוץ מזו של התרפים. והוא מדבר תמיד ונותן…

נפש דוד: ואיהו מליל תדיר: כדכתיב (זכריה, י) והתרפים דברו און, ומשמע שהיו מדברים מעצמם תמיד בלא הפסק. ולהכי קאמר ובגין בזיונא כו' עד דלא יכיל למללא, משמע הא לאו הכי היו מדברין. והיינו דכתיב יש לאל ידי כו' בחרשין דהוו בידי': ואולי פי' יש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר