׳רב עתה הרף ידך׳ - נעשים בשעות ידועות, שמכים בשעה זו ומרפים בשעה זו
ויצא · ולבן הלך לגזז את צאנו · מאמר 42 · פיסקה 2 · דף קסד ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, בְּקֶסֶם אִתְעֲבִיד. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּנַחַשׁ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָא אִתְעֲבִידוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתֵּי יְדִיעָן. וְאַמַּאי אִקְרֵי תְּרָפִים. בְּגִין דְּבַטְשֵׁי הַאי שַׁעְתָּא, וְהַאי שַׁעְתָּא אַרְפֵּי יְדָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ׳ (שמואל ב כד, טז).
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּקֶסֶם נַעֲשָׂה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּנַחַשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא נַעֲשׂוּ אֶלָּא בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת. וְלָמָּה נִקְרָאִים תְּרָפִים? מִשּׁוּם שֶׁמַּכִּים בְּשָׁעָה זוֹ, וּבְשָׁעָה זוֹ מַרְפִּים הַיָּד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ׳ (שמואל ב כד, טז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, בקסם אתעביד. רבי יוסי אומר, בנחש. אמר רבי יהודה, לא אתעבידו אלא בשעתי ידיען. ואמאי אקרי תרפים. בגין דבטשי האי שעתא, והאי שעתא ארפי ידא, כמה דאת אמר, ׳רב עתה הרף ידך׳ (שמואל ב כד, טז).
התרגום: אמר רבי חייא, בקסם נעשה. רבי יוסי אומר, בנחש. אמר רבי יהודה, לא נעשו אלא בשעות ידועות. ולמה נקראים תרפים? משום שמכים בשעה זו, ובשעה זו מרפים היד, כמו שנאמר ׳רב עתה הרף ידך׳ (שמואל ב כד, טז).
מן המפרשים
אור החמה: בקסם אתעביד בנחש אתעביד נחש וקסם שני כחות זכר ונקבה טמאים. והשתא פליגי באיזה כח מהם נעשה מתלבש בו שמגיד העתידות חד אמר בקסם נקבה דהיינו לישנא דתרפים לשון בית התרפה וחד אמר בנחש לשון זכר תרפים ולא תרפות.
הסולם: אמר ר' חייא וכו': אר"ח בקסמים נעשו התרפים. ר' יוסי אומר בנחש נעשו. אמר ר' יהודה, לא נעשו אלא בשעות ידועות, ולמה נקראים תרפים, משום שדופקים עליהם בשעה זו ומרפים ידם מהם בשעה זו כמו שאתה אומר, רב עתה הרף ידך. ועל שם החיוב להרפות…