הטיפשים אטומי הלב - אומרים שדברי התורה פגומים, וייענשו כמורדים ברבונם
ויצא · ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים · מאמר 38 · פיסקה 2 · דף קסג ע"א
לשון הזוהר
וְכָל אִינוּן טִפְּשִׁין, אֲטִימִין דְּלִבָּא, כַּד חָמָאן מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, לָא דַי לוֹן דְּלָא יָדְעֵי, אֶלָּא דְּאִינוּן אָמְרֵי, דְּאִינְהוּ מִלִּין פְּגִימִין, מִלֵּי דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא. וַוי לוֹן, כַּד יִתְבַּע לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֶלְבּוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא, וְיִתְעַנְּשׁוּן עוֹנָשָׁא דְּמָרְדֵי בְּמָארֵיהוֹן.
תרגום
וְכָל אוֹתָם הַטִּפְּשִׁים אֲטוּמֵי הַלֵּב, כְּשֶׁרוֹאִים דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא דַי לָהֶם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים, אֶלָּא שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם דְּבָרִים פְּגוּמִים, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. אוֹי לָהֶם כְּשֶׁיִּתְבַּע אוֹתָם הקב"ה אֶת עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה, וְיֵעָנְשׁוּ עֹנֶשׁ הַמּוֹרְדִים בְּרִבּוֹנָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל אינון טפשין, אטימין דלבא, כד חמאן מלי דאורייתא, לא די לון דלא ידעי, אלא דאינון אמרי, דאינהו מלין פגימין, מלי דלית בהו תועלתא. ווי לון, כד יתבע לון קודשא בריך הוא, עלבונא דאורייתא, ויתענשון עונשא דמרדי במאריהון.
התרגום: וכל אותם הטפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שלא יודעים, אלא שהם אומרים שהם דברים פגומים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם כשיתבע אותם הקב"ה את עלבון התורה, ויענשו ענש המורדים ברבונם.
מן המפרשים
אור יקר: ווי לון כד יתבע לון וכו׳, ונוסף על הכל שיבואו מזה לומר שאין נותן התורה שלט ומורדין וכו׳ ויתענשון . עונשא וכו׳, ושלמה מלבא לא בא לדבר על זה לבד, אלא הוסיף שלא נחשוב שדברי תורה הם הקדמות שמהם יוכל האדם להתחכם ולהוציא עוד דברים…
הסולם: וכל אינון טפשין וכו': וכל הטפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שאינם יודעים, אלא עוד, שהם אומרים, שהם דברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. ווי להם כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של התורה, ויענשו בעונש הראוי למורד ברבונו.