׳ודבר אמת׳ זה יעקב - ואם נדבק באמת, למה עשה עם לבן בצורה הזו
ויצא · נקבה שכרך עלי ואתנה · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף קסא ע"א
לשון הזוהר
׳וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים׳ (בראשית ל, לה). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וגו'׳ (תהלים טו, א). הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, ׳הוֹלֵךְ תָּמִים׳ (תהלים טו, ב), דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי. ׳וּפוֹעֵל צֶדֶק׳, דָּא יִצְחָק. ׳וְדוֹבֵר אֱמֶת׳, דָּא יַעֲקֹב. וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדַּבַּק. אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדַּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.
תרגום
׳וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים׳ (בראשית ל, לה). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וגו'׳ (תהלים טו, א). הֲרֵי בֵּאַרְנוּ וּבֵאֲרוּ הַחֲבֵרִים, ׳הוֹלֵךְ תָּמִים׳ (תהלים טו, ב) - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמּוֹל נִקְרָא תָמִים. ׳וּפֹעֵל צֶדֶק׳ - זֶה יִצְחָק. ׳וְדֹבֵר אֱמֶת׳ - זֶה יַעֲקֹב. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נִדְבַּק בָּאֱמֶת. אִם הוּא בָּאֱמֶת נִדְבַּק, מָה הַטַּעַם עָשָׂה עִם לָבָן בַּצּוּרָה הַזּוֹ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויסר ביום ההוא את התישים׳ (בראשית ל, לה). רבי אלעזר פתח ואמר, ׳יהו"ה מי יגור באהלך וגו'׳ (תהלים טו, א). הא אוקימנא, ואוקמוה חברייא, ׳הולך תמים׳ (תהלים טו, ב), דא אברהם, דכד אתגזר תמים אקרי. ׳ופועל צדק׳, דא יצחק. ׳ודובר אמת׳, דא יעקב. ודאי יעקב באמת אתדבק. אי הוא באמת אתדבק, מאי טעמא עבד עם לבן כגוונא דא.
התרגום: ׳ויסר ביום ההוא את התישים׳ (בראשית ל, לה). רבי אלעזר פתח ואמר, ׳יהו"ה מי יגור באהלך וגו'׳ (תהלים טו, א). הרי בארנו ובארו החברים, ׳הולך תמים׳ (תהלים טו, ב) - זה אברהם, שכאשר נמול נקרא תמים. ׳ופעל צדק׳ - זה יצחק. ׳ודבר אמת׳ - זה יעקב. ודאי שיעקב נדבק באמת. אם הוא באמת נדבק, מה הטעם עשה עם לבן בצורה הזו?
מן המפרשים
כתם פז: ויסר ביום ההוא את התישים וכו' רבי אלעזר פתח ה' מי יגור באהלך וכו' הא אוקימנא ואוקמוה חברייא כלומר מוסכם בפי הכל כי זה הכתוב נדרש ע"ד זה ודוד ע"ה כוון ברוח הקדש לשלשה אבות תמים לאברהם כי לא נקרא שלם עד שמל ופועל צדק זה יצחק שכל…
אור החמה: ויסר ביום ההוא את התישים וגו': דכד אתגזר תמים איקרי היינו מה שאמר בפ' לך לך דף צ"ה שהאדם רשום בגופו שם ש"ד בלבד ואחר שימול ומתגלי היוד בפום אמה נעשה שדי. וז"ש כאן דכד אתגזר תמים איקרי: ופועל צדק דא יצחק צדק היא המלכות והגבורה…
הסולם: ויסר ביום ההוא את התישים: ר' אלעזר פתח ואמר, ה' מי יגור באהלך וגו': הוא נתבאר. ובארוהו החברים, הולך תמים זה אברהם, כי כשנמול נקרא תמים. ופועל צדק, זה יצחק. ודובר אמת, זה יעקב. ודאי יעקב נתדבק במדת האמת. ושואל, אם הוא נתדבק…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: