נקבה שכרך עלי ואתנה
׳נקבה שכרך עלי ואתנה׳ - אמר הרשע, יעקב מסתכל רק בנקבות, ובשבילה יעבוד אותי
וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה (בראשית ל, כח) - מַה זֶּה נָקְבָה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹתוֹ רָשָׁע אָמַר, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁיַּעֲקֹב לֹא מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בִּנְקֵבוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה יַעֲבֹד אוֹתִי. אָמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ - הִנֵּה נְקֵבָה, שֶׁהִיא שְׂכָרְךְ, כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְאֶתֵּנָה - אֱמֹר בְּאֵיזוֹ נְקֵבָה הִסְתַּכַּלְתָּ, וְאֶתֵּנָה, וַעֲבֹד אוֹתִי בִּשְׁבִילָהּ.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה׳ (בראשית ל, כח), מַאי ׳נָקְבָה׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַהוּא רָשָׁע אָמַר, אֲנָא חָמֵי, דְּיַעֲקֹב לָא אִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְּנוּקְבֵי, וּבְגִין כָּךְ יִפְלַח לִי. אָמַר ׳נָקְבָה שְׂכָרְךָ׳, הָא נְקֵבָה דְּאִיהוּ שְׂכָרְךָ כַּד בְּקַדְמִיתָא. ׳וְאֶתֵּנָה׳, אֵימָא מַאן נְקֵבָה אִסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ, וְאֶתֵּנָה, וּפְלַח לִי בְּגִינָהּ.
׳לא תתן לי מאומה׳ - כל מה שעשיתי לכבוד המלך הקדוש עשיתי, ולא לשכר
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה (בראשית ל, לא). אָמַר יַעֲקֹב, חָלִילָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, לְשֵׁם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עָשִׂיתִי, (ס"א: וְלֹא לְתַאֲוַת עַצְמִי) וְעַל כֵּן לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה - שֶׁהֲרֵי אֵין דַּעְתִּי בָּזֶה, אֶלָּא אִם תַּעֲשֶׂה לִּי (אֶת) הַדָּבָר הַזֶּה וגו'.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה׳ (בראשית ל, לא). אָמַר יַעֲקֹב, חָלִילָה, דְּהָא אֲנָא כָּל מַה דַּעֲבִידְנָא, לְשֵׁם יְקָרָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עֲבִידְנָא, (ס"א: וְלָאו לִכְסוּפָא דְגַרְמַאי) וְעַל דָּא ׳לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה׳, דְּהָא לַאו דַּעְתָּאי בְּהַאי, אֶלָּא ׳אִם תַּעֲשֶׂה לִּי (אֶת) הַדָּבָר הַזֶּה וגו'׳.
׳ודבר אמת׳ זה יעקב - ואם נדבק באמת, למה עשה עם לבן בצורה הזו
וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים (בראשית ל, לה). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וגו' (תהלים טו, א). הֲרֵי בֵּאַרְנוּ וּבֵאֲרוּ הַחֲבֵרִים, הוֹלֵךְ תָּמִים (תהלים טו, ב) - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמּוֹל נִקְרָא תָמִים. וּפֹעֵל צֶדֶק - זֶה יִצְחָק. וְדֹבֵר אֱמֶת - זֶה יַעֲקֹב. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נִדְבַּק בָּאֱמֶת. אִם הוּא בָּאֱמֶת נִדְבַּק, מָה הַטַּעַם עָשָׂה עִם לָבָן בַּצּוּרָה הַזּוֹ?
בלשון הזוהר
׳וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים׳ (בראשית ל, לה). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וגו'׳ (תהלים טו, א). הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, ׳הוֹלֵךְ תָּמִים׳ (תהלים טו, ב), דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי. ׳וּפוֹעֵל צֶדֶק׳, דָּא יִצְחָק. ׳וְדוֹבֵר אֱמֶת׳, דָּא יַעֲקֹב. וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדַּבַּק. אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדַּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.
יעקב בחן את שעת מזלו - מותר לאדם לבחון שעתו טרם ישוב לארצו
אֶלָּא יַעֲקֹב הָיָה בּוֹחֵן אֶת שְׁעַת הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִבְחֹן אֶת שְׁעָתוֹ טֶרֶם יָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וְאִם מַזָּלוֹ עוֹמֵד בְּמַה שֶּׁעוֹשֶׂה - יָפֶה, וְאִם לֹא - אַל יוֹשִׁיט רַגְלוֹ עַד שֶׁיַּעֲלֶה (ס"א: שֶׁיַּעֲמֹד בְּמַה שֶּׁעָשָׂה) אֵלָיו.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, יַעֲקֹב בָּחִין שַׁעְתָּא דְמַזְּלֵיהּ הֲוָה, דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ לְמִבְחַן שַׁעְתֵּיהּ עַד לָא יָתוּב לְאַרְעֵיהּ, וְאִי מַזָּלֵיהּ קָאִים בְּמָה דַּעֲבִיד שַׁפִּיר, וְאִי לָאו לָא יוֹשִׁיט רַגְלוֹי עַד דְּיִסְלַק (ס"א: דְּקָאִים בְּמָה דְּעָבִיד) לְגַבֵּיהּ.
׳נחשתי ויברכני ה' בגללך׳ - הכל באמת וברשות, ולבן מצא בזכות יעקב מאה מכל מין
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וגו' (בראשית ל, לג). שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִשֶּׁלּוֹ לְחִנָּם, אֶלָּא הַכֹּל בֶּאֱמֶת וּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן, וְעַל כֵּן כָּתוּב נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יהו"ה בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז). כַּמָּה כְּשָׁפִים וּמִינִים עָשָׂה לָבָן וּבָחַן אֶת מַזָּלוֹ מִשּׁוּם יַעֲקֹב, וְהָיָה מוֹצֵא בִּגְלַל יַעֲקֹב מֵאָה צֹאן כָּל חֹדֶשׁ, וּמֵאָה כְבָשִׂים וּמֵאָה עִזִּים יוֹתֵר עַל צֹאנוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וגו'׳ (בראשית ל, לג). דְּהָא אִיהוּ לָא עֲבַד בְּגִין דְּיִטּוֹל מִדִּילֵיהּ לְמַגָּנָא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּקוּשְׁטָא וּשְׁלִימוּ דִּרְעוּתָא, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִיהוּ נָטִיל רְשׁוּ מִלָּבָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יהו"ה בִּגְלָלֶךָ׳ (בראשית ל, כז). כַּמָּה חֳרָשִׁין וְזִינִין עֲבַד לָבָן, וּבָחִין מַזָּלֵיהּ בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וַהֲוָה אַשְׁכַּח בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, מְאָה עָאנָא כָּל יַרְחָא, וּמְאָה אִמְרִין וּמְאָה עִזִּין יַתִּיר עַל עָאנֵיהּ.
׳ויפרץ לרב׳ - ברכה שלמעלה אינה פחות מאלף מכל מין, ובזכות יעקב התעשר לבן
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף צֹאן וְאֶלֶף כְּבָשִׂים וְאֶלֶף עִזִּים הָיָה מֵבִיא לוֹ יַעֲקֹב יוֹתֵר בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֹתְךָ לְרַגְלִי (בראשית ל, ל) - וְהַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה אֵינָהּ פָּחוֹת מֵאֶלֶף מִכָּל מִין וּמִין, נִמְצָא אֶלֶף מֵהַצֹּאן, מֵהַכְּבָשִׂים נִמְצְאוּ אֶלֶף, מֵהָעִזִּים נִמְצְאוּ אֶלֶף. עַל כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹרָה הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא פָחוֹת מֵאֶלֶף. עַד שֶׁבִּשְׁבִיל יַעֲקֹב הִתְעַלָּה לָבָן לְעֹשֶׁר רַב.
בלשון הזוהר
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף עָאנִין, וְאֶלֶף אִמְרִין, וְאֶלֶף עִזִּין, הֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ יַעֲקֹב יַתִּיר בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יהו"ה אוֹתְךָ לְרַגְלִי׳ (בראשית ל, ל), וּבִרְכְתָא דִלְעֵילָא לָאו אִיהוּ פָּחוֹת מֵאֶלֶף מִכָּל זִינָא וְזִינָא, מֵעָאנִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵאִמְרִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵעִזִּין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח. עַל כָּל מַה דְּשַׁרְיָא בִּרְכְתָא דִלְעֵילָא, לָא פָּחוֹת מֵאֶלֶף. עַד דִּבְגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב אִסְתַּלַּק לָבָן לְכַמָּה עוּתְרָא.
לא מצא אלא עשרה מכל מין - ויעקב חשבו לעושר רב, וכל עלייתו בכוח המקלות
וּכְשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לִטֹּל שְׂכָרוֹ, לֹא מָצָא אֶלָּא עֲשָׂרָה מִכָּל מִין וּמִין, וְיַעֲקֹב חָשַׁב אוֹתוֹ לְעֹשֶׁר רַב. רְאֵה כַּמָּה נָטַל מִשֶּׁלּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן הוּא בִּזְכוּתוֹ לְלָבָן. וְכָל זֶה שֶׁעָלָה בּוֹ יַעֲקֹב, לֹא הָיָה אֶלָּא בַּזְּרוֹעַ שֶׁל אוֹתָם מַקְלוֹת שֶׁשָּׂם אֵצֶל הַצֹּאן.
בלשון הזוהר
וְכַד בָעָא יַעֲקֹב לְנַטְלֵיהּ אַגְרֵיהּ, לָא אַשְׁכַּח אֶלָּא עֲשָׂרָה מִכָּל זִינָא וְזִינָא, וְיַעֲקֹב חָשִׁיב לֵיהּ לְעוּתְרָא סַגִּי. חָמֵי כַּמָּה נָטִיל מִדִּילֵיהּ, מִמַּה דַּהֲוָה יָהִיב אִיהוּ בִּזְכוּתֵיהּ לְלָבָן. וְכָל דָּא דְּסָלִיק בֵּיהּ יַעֲקֹב, לָא הֲוָה אֶלָּא בִּזְרוֹעַ דְּאִינוּן מַקְלוֹת, דְּשַׁוֵּי לְגַבֵּי עָנָא.
׳והחלף את משכרתי׳ - לבן חזר בו ונטל הכל, עד שחס הקב"ה ונטל משלו בזרוע
בֹּא רְאֵה, כַּמָּה טָרַח אוֹתוֹ יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם אַחֲרֵי לָבָן. כָּתוּב וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וגו' (בראשית ל, לו) - וְהֵבִיא לוֹ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה. וְעִם כָּל זֶה, לֹא רָצָה לָבָן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ שְׂכָרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֶלָּא נָטַל עֲשָׂרָה מִזֶּה וַעֲשָׂרָה מִזֶּה, וְנָתַן (בִּידֵי בָּנָיו) לוֹ. וְאָמַר לוֹ: טֹל אֶת אֵלֶּה. וְאִם יוֹלִידוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ - בַּצּוּרָה הַזּוֹ יִהְיֶה שְׂכָרְךָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים (בראשית לא, מא). (וּבְאֵלּוּ) עֲשָׂרָה מִזֶּה וַעֲשָׂרָה מִזֶּה, וְכָתוּב וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים (בראשית לא, ז). (וּבְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה) הִשְׁתַּדֵּל אַחַר הקב"ה, וּבֵרְכוֹ. וּמִכָּל מַה שֶּׁהִתְנָה לָבָן עִם יַעֲקֹב - חָזַר בְּדִבּוּרוֹ וְנָטַל מִיַּעֲקֹב הַכֹּל, עַד שהקב"ה חָס עָלָיו וְנָטַל מִשֶּׁלּוֹ בִּזְרוֹעַ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה טָרַח הַהוּא שְׁלֵימָא דְיַעֲקֹב, אֲבַתְרֵיהּ דְּלָבָן. כְּתִיב, ׳וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגו'׳ (בראשית ל, לו), וַהֲוָה אַיְיתֵי לֵיהּ כָּל הַאי עוּתְרָא. וְעִם כָּל דָּא, לָא בָעָא לָבָן דִּיהֵא אַגְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב הָכִי, אֶלָּא נְטַל עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא וְיָהַב (בִּידָא דִּבְנֵי) לֵיהּ. וְאָמַר לֵיהּ טוֹל הַנֵּי. וְאִי יוֹלִידוּ כְּמָה דַאֲמַרְתְּ, בְּהַאי גַוְונָא יְהֵא אַגְרָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים׳ (בראשית לא, מא). (וּבְהַנֵּי) עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא, וּכְתִיב, ׳וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים׳ (בראשית לא, ז). (וּבְהַנֵּי עֲשָׂרָה) אִשְׁתַּדַּל בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרְכֵיהּ. וּמִכָּל מַה דְּשַׁוֵּי לָבָן עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, אַהֲדַר בְּמִלּוּלֵיהּ, וְנָטִיל מִיַּעֲקֹב כֹּלָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ, וְנָטַל מִדִּילֵיהּ בִּזְרוֹעַ.
אשר פצל ברהטים בשקתות המים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.