ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 27: ויזכר אלהים את רחל › פיסקה 8 (קס ע"א)

׳פקד׳ מלמעלה ׳פקדתי׳ מלמטה - שרה נזכרה מקודם ונפקדה, רחל לא נזכרה ולכן זכירה

ויצא · ויזכר אלהים את רחל · מאמר 27 · פיסקה 8 · דף קס ע"א

לשון הזוהר

׳פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם׳ (שמות ג, טז). מַאן דְּלָא קָיְימָא בִּרְשׁוּתֵיהּ, מַה פַּקִּיד, וּמַה עֲבִיד. אֶלָּא ׳פָּקֹד׳ מִלְּעֵילָא, ׳פָּקַדְתִּי׳ מִלְּתַתָּא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַאי זְכִירָה הֲוַת עֲלָהּ מִקַּדְמַת דְּנָא, דִּכְתִיב ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳. כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳וָאֶזְכֹּר׳, הָא זְכִירָה אִתְמְנָא עֲלָה, וּבְגִין כָּךְ אֲמְרַת לְבָתַר ׳פָּקֹד פָּקַדְתִּי׳, דְּהָא סִימָנָא נָקְטַת מִקַּדְמַת דְּנָא. כְּגַוְונָא דָא שָׂרָה, דִּכְתִיב ׳וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה׳ (בראשית כא, א). אֲבָל הָכָא רָחֵל דְלָא אִדְכָּרַת מִקַּדְמַת דְּנָא, לָא אִתְּמָר בָּהּ פְּקִידָה אֶלָּא זְכִירָה, וְכֹלָּא בִּזְכִירָה אִיהוּ, בְּרָזָא דְּמַזָּלָא.

תרגום

׳פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם׳ (שמות ג, טז). מִי שֶׁלֹּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ, מַה פּוֹקֵד וּמָה עוֹשֶׂה? אֶלָּא ׳פָּקֹד׳ מִלְמַעְלָה, ׳פָּקַדְתִּי׳ מִלְּמַטָּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַזְּכִירָה הַזּוֹ הָיְתָה עָלֶיהָ מִקֹּדֶם לָכֵן, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶזְכֹּר׳ - הִנֵּה זְכִירָה הִתְמַנְּתָה עָלֶיהָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרָה אַחַר כָּךְ ׳פָּקֹד פָּקַדְתִּי׳, שֶׁהֲרֵי סִימָן לָקְחָה מִקֹּדֶם לָכֵן. כְּמוֹ כֵן שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה פָּקַד אֶת שָׂרָה׳ (בראשית כא, א). אֲבָל כָּאן רָחֵל, שֶׁלֹּא נִזְכְּרָה מִקֹּדֶם לָכֵן, לֹא נֶאֱמַר בָּהּ פְּקִידָה, אֶלָּא זְכִירָה, וְהַכֹּל הוּא בִּזְכִירָה, בַּסּוֹד שֶׁל הַמַּזָּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳פקד פקדתי אתכם׳ (שמות ג, טז). מאן דלא קיימא ברשותיה, מה פקיד, ומה עביד. אלא ׳פקד׳ מלעילא, ׳פקדתי׳ מלתתא. מאי טעמא. בגין דהאי זכירה הות עלה מקדמת דנא, דכתיב ׳ואזכר את בריתי׳. כיון דכתיב ׳ואזכר׳, הא זכירה אתמנא עלה, ובגין כך אמרת לבתר ׳פקד פקדתי׳, דהא סימנא נקטת מקדמת דנא. כגוונא דא שרה, דכתיב ׳וה' פקד את שרה׳ (בראשית כא, א). אבל הכא רחל דלא אדכרת מקדמת דנא, לא אתמר בה פקידה אלא זכירה, וכלא בזכירה איהו, ברזא דמזלא.

התרגום: ׳פקד פקדתי אתכם׳ (שמות ג, טז). מי שלא עומד ברשותו, מה פוקד ומה עושה? אלא ׳פקד׳ מלמעלה, ׳פקדתי׳ מלמטה. מה הטעם? משום שהזכירה הזו היתה עליה מקדם לכן, שכתוב ׳ואזכר את בריתי׳. כיון שכתוב ׳ואזכר׳ - הנה זכירה התמנתה עליה, ומשום כך אמרה אחר כך ׳פקד פקדתי׳, שהרי סימן לקחה מקדם לכן. כמו כן שרה, שכתוב ׳ויהו"ה פקד את שרה׳ (בראשית כא, א). אבל כאן רחל, שלא נזכרה מקדם לכן, לא נאמר בה פקידה, אלא זכירה, והכל הוא בזכירה, בסוד של המזל.

מן המפרשים

כתם פז: אלא פקוד מלעילא פקדתי לתתא יכריח מכח הכתוב כי אין פקידה אם לא שקדם הזכירה וזהו שנאמר ואזכור בלשון עבר וא"כ כשאמר הכתוב פקד פקדתי ולא אמר פקד אפקוד בלשון עתיד יראה שכבר קדם הזכירה ומאז נקטא סימנא לפקידה וזהו פקוד פקדתי.

מקדש מלך: אלא פקוד מלעילא פי' אחר שהיסוד פקד המ' העליונה חזרה המ' בכח הארת היסוד שבה ואמרה פקדתי אתכם כי עתה יש בה כח במה שקיבלה מן היסוד:

אור החמה: פקוד פקדתי אתכם מה דלא קיימא וגו' עם היות שתירץ ששכינה אינה בגלות עכ"ז נשאר מהקושיא קצת והיא מה דלא קיימא ברשותה שאין הגאולה במלכות כדי שתאמר היא פקד פקדתי כי הגאולה תלוי' במדרגות העליונות וא"כ עם היות שאינה גולה סוף סוף קשה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר