׳בלבת אש מתוך הסנה׳ - כמלך שמת בנו ושכב על קוצים, כך הקב"ה בגלות ישראל
ויצא · ויזכר אלהים את רחל · מאמר 27 · פיסקה 7 · דף קנט ע"ב
לשון הזוהר
בְּמָה אִתְתַּקָּנַת. לְמַלְכָּא דְּמִית בְּרֵיהּ, מָה עֲבַד. כָּפָא לֵיהּ לְעַרְסֵיהּ עַל אֶבְלָא דִבְרֵיהּ, וְלָא אַתְקִין לֵיהּ לְעַרְסֵיהּ, אֶלָּא נָטַל כּוּבִין וְדַרְדַּרִין, וְאַטִּיל תְּחוֹת עַרְסֵיהּ, וְשָׁכִיב עֲלֵיהּ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֵּיוָן דְּאִתְגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְחָרֵב מַקְדְּשָׁא, נָטַל כּוּבִין וְדַרְדַּרִין וְשַׁוֵּי תְּחוֹתֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ (שמות ג, ב). בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ בְּגָלוּתָא.
תרגום
בַּמֶּה נִתְקֶנֶת? לְמֶלֶךְ שֶׁמֵּת בְּנוֹ, מֶה עָשָׂה? כָּפָה אֶת מִטָּתוֹ עַל אֵבֶל בְּנוֹ, וְלֹא הִתְקִין לוֹ אֶת מִטָּתוֹ, אֶלָּא נָטַל קוֹצִים וְדַרְדָּרִים וְהִטִּיל תַּחַת מִטָּתוֹ וְשָׁכַב עָלֶיהָ. כָּךְ הקב"ה, כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ, לָקַח קוֹצִים וְדַרְדָּרִים וְשָׂם תַּחְתָּיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו"ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ (שמות ג, ב). מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בַּגָּלוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: במה אתתקנת. למלכא דמית בריה, מה עבד. כפא ליה לערסיה על אבלא דבריה, ולא אתקין ליה לערסיה, אלא נטל כובין ודרדרין, ואטיל תחות ערסיה, ושכיב עליה. כך קודשא בריך הוא, כיון דאתגלו ישראל, ואתחרב מקדשא, נטל כובין ודרדרין ושוי תחותיה. הדא הוא דכתיב, ׳וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה׳ (שמות ג, ב). בגין דישראל הוו בגלותא.
התרגום: במה נתקנת? למלך שמת בנו, מה עשה? כפה את מטתו על אבל בנו, ולא התקין לו את מטתו, אלא נטל קוצים ודרדרים והטיל תחת מטתו ושכב עליה. כך הקב"ה, כיון שגלו ישראל ונחרב המקדש, לקח קוצים ודרדרים ושם תחתיו. זהו שכתוב ׳וירא מלאך יהו"ה אליו בלבת אש מתוך הסנה׳ (שמות ג, ב). משום שישראל היו בגלות.
מן המפרשים
אור החמה: אלא נטל כובין ודרדרין וגו' וכן הקב"ה משכן מטתו דהיינו שכינתו לצער בניו הוא בתוך הקליפות שהם קוצי הכרם והיינו התלבש השכינה בשר החיצוני ולא שיהיה הפרוד ח"ו. וז"ש נטל כובין ודרדרין שהם השרים בסוד שמוני נוטרה את הכרמים וזהו ואטיל…
הסולם: במה אתתקנת וכו': שואל, במה מתתקנת הנוקבא בזמן הגלות, שתוכל להתגלות למטה. ואומר בדומה למלך, שמת בנו, מה עשה, כפה מטתו, בשביל האבל על בנו, ולא התקין אותה, אלא שלקח קוצים ודרדרים והטילם תחת מטתו, ושכב עליהם. כך הקב"ה כיון שגלו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: