למה כתוב פקידה - הזכירה הייתה מקודם, ונמסר המפתח למטה בסוד הנוקבא
ויצא · ויזכר אלהים את רחל · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף קנט ע"ב
לשון הזוהר
אִי הָכִי אַמַּאי כְּתִיב פְּקִידָה. אֶלָּא וַדַּאי זְכִירָה (דָּא) הֲוַת מִקַּדְמַת דְּנָא, וְאִתְמָסַר מַפְתְּחָא דָּא לְתַתָּא, כְּמָה דִכְתִיב, ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה וגו'׳ (בראשית יז, כא). וּלְבָתַר כְּגַוְונָא דָא, וְכֵיוָן דְּאִדְכַּר בְּרָזָא דִּלְעֵילָא, לְבָתַר אִתְּמָר בְּרָזָא דְנוּקְבָא פְּקִידָה, לְמֶהֱוֵי כְּלָלָא דְּכֹלָּא כְּחֲדָא.
תרגום
אִם כָּךְ, לָמָּה כָּתוּב פְּקִידָה? אֶלָּא וַדַּאי הַזְּכִירָה (הַזּוֹ) הָיְתָה מִקֹּדֶם לָכֵן, וְהַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה נִמְסַר לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה וגו'׳ (בראשית יז, כא). וְאַחֲרֵי כֵן כְּמוֹ זֶה, וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכַּר בַּסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, אַחַר כָּךְ נֶאֱמַר בַּסּוֹד שֶׁל הַנּוּקְבָּא פְּקִידָה, שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל יַחַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי הכי אמאי כתיב פקידה. אלא ודאי זכירה (דא) הות מקדמת דנא, ואתמסר מפתחא דא לתתא, כמה דכתיב, ׳ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה וגו'׳ (בראשית יז, כא). ולבתר כגוונא דא, וכיון דאדכר ברזא דלעילא, לבתר אתמר ברזא דנוקבא פקידה, למהוי כללא דכלא כחדא.
התרגום: אם כך, למה כתוב פקידה? אלא ודאי הזכירה (הזו) היתה מקדם לכן, והמפתח הזה נמסר למטה, כמו שכתוב ׳ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה וגו'׳ (בראשית יז, כא). ואחרי כן כמו זה, וכיון שנזכר בסוד שלמעלה, אחר כך נאמר בסוד של הנוקבא פקידה, שיהיה הכלל של הכל יחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: הכא בשרה לאו במזלא פי' בתמיה כמה דכתיב ואת בריתי פירוש הוא היסוד שמע מינה שהזכירה הוה מקדמת דנא ולבתר כגוונא דא פירוש שהזכיר פקודת המלכות כמו שהזכיר על היסוד בפ' ואת בריתי אקים את יצחק:
אור החמה: ולבתר כגוונא דא וגו' כלו' בכל מקום שתמצא זכירה לא יושפע למטה בלי פקידה אחר הזכירה אלא דממילא אשתמע ולכך לא נזכרה פקידה ברחל כלל דממילא הוי אמנם בשרה שנתעכב זמן הרבה בין פקידה לזכירה כדפי' הוצרך להזכיר אח"כ פקידה מיוחדת בזכר…
אור יקר: וז״ש זכירה הוה מקדמת דנא, באותם ההבטחות שהבטיחו הב״ה לאברהם מקודם, וסמוך לענין זה לא היה אלא פקידה מטעם שנמסר הדבר מקודם. מהזכר אל הנקבה, והיתד, מתנה זו כבר נמשכת ממזל בזכירה, ומזכירה למלכות, והיה שם גנוז עד שפקד עתה, וראיה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: