ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 27: ויזכר אלהים את רחל › פיסקה 14 (קס ע"א)

׳בתחבולות תעשה לך מלחמה׳ - אשרי הנלחם בצד הרע, שולט עליו וניצל ממנו

ויצא · ויזכר אלהים את רחל · מאמר 27 · פיסקה 14 · דף קס ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, הָכִי הוּא וַדַּאי, זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּחוּלָקֵיהּ אִתְקַיַּים בְּסִטְרָא טָבָא, וְלָא יַרְכִּין גַּרְמֵיהּ לְסִטְרָא אָחֳרָא, וְיִשְׁתְּזִיב מִנְהוֹן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְזַכָּאָה מַאן דְּיָכִיל לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ מֵהַהוּא סִטְרָא, וְזַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיָכְלֵי לְאִשְׁתְּזָבָא מִנַּיְיהוּ, וְלַאֲגָחָא קְרָבָא בְּהַהוּא סִטְרָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, בְּמָה. פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי בְתַחְבּוּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וגו'׳ (משלי כד, ו). מַאן ׳מִלְחָמָה׳. דָּא מִלְחָמָה דְּהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, דְּאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לַאֲגָחָא בֵּיהּ קְרָבָא, וּלְשַׁלְטָאָה עֲלוֹי וּלְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ זֶה וַדַּאי, אַשְׁרֵי הוּא, מִי שֶׁחֶלְקוֹ מִתְקַיֵּם בַּצַּד הַטּוֹב, וְלֹא יַרְכִּין עַצְמוֹ לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְיִנָּצֵל מֵהֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, כָּךְ זֶה וַדַּאי, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ מֵהַצַּד הַהוּא, וְאַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וּלְהִלָּחֵם קְרָב עִם אוֹתוֹ הַצַּד. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, בַּמֶּה? פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וגו'׳ (משלי כד, ו). אֵיזוֹ ׳מִלְחָמָה׳? זוֹ הַמִּלְחָמָה שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד הָרָע, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִלָּחֵם בּוֹ קְרָב, וְלִשְׁלֹט עָלָיו וּלְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חזקיה, הכי הוא ודאי, זכאה איהו, מאן דחולקיה אתקיים בסטרא טבא, ולא ירכין גרמיה לסטרא אחרא, וישתזיב מנהון. אמר ליה רבי יהודה, הכי הוא ודאי, וזכאה מאן דיכיל לאשתזבא מניה מההוא סטרא, וזכאין אינון צדיקיא, דיכלי לאשתזבא מנייהו, ולאגחא קרבא בההוא סטרא. אמר רבי חזקיה, במה. פתח ואמר, ׳כי בתחבולות תעשה לך מלחמה וגו'׳ (משלי כד, ו). מאן ׳מלחמה׳. דא מלחמה דההוא סטרא בישא, דאצטריך בר נש לאגחא ביה קרבא, ולשלטאה עלוי ולאשתזבא מניה.

התרגום: אמר רבי חזקיה, כך זה ודאי, אשרי הוא, מי שחלקו מתקים בצד הטוב, ולא ירכין עצמו לסטרא אחרא, וינצל מהם. אמר לו רבי יהודה, כך זה ודאי, ואשרי מי שיכול להנצל ממנו מהצד ההוא, ואשריהם הצדיקים שיכולים להנצל מהם, ולהלחם קרב עם אותו הצד. אמר רבי חזקיה, במה? פתח ואמר, ׳כי בתחבלות תעשה לך מלחמה וגו'׳ (משלי כד, ו). איזו ׳מלחמה׳? זו המלחמה של אותו הצד הרע, שצריך אדם להלחם בו קרב, ולשלט עליו ולהנצל ממנו.

מן המפרשים

כתם פז: ולא ירכין גרמיה לסטרא אחרא להיות נזכר ונפקד משם. והנה ר' יהודה הודה לר' חזקיה כי הדבר תלוי בבחירת האדם ואמר הכי הוא ודאי זכאה הוא מאן דיכול לאשתזבא מההוא סטרא בכבשו את יצרו בהלחמו עמו תמיד כי יצר לב האדם רע מנעוריו לפתותו…

אור החמה: מהכא נפקין וגו' היינו מזכר ונקבה קדושים פנימיים שכל ההנהגה קדושה תלויה בהם. וכן אל החצונים וגו' מאן דחולקיה אתקיים וגו' הענין שהרי תחלתו מן הקדושה אלא שיתקיים ויתחזק בה ולא יצא משם. וז"ש ולא ירכין גרמי' דהיינו שע"י מעשיו ירד…

שעת רצון: אמר ר' חזקיה הכי הוא ודאי ות״ח בר נש דצלי צלותיה לא יימא עליה זכרני ופקדני בגין דאיכא זכירה ופקידה לטב כו'. פירוש, כי כתב רבינו ז״ל בשער הזווגים (ע"ח שט"ו) פרק ו', שפנים דאבא שם ע״ב ופנים דאימא קס״א שניהם בגימטריא 'זכור', ומשם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: