הבכורה ניטלה מראובן - ונמסרה למקום שנדבק בו ההרהור, ברחל וביוסף
ויצא · והתקדשתם והייתם קדשים · מאמר 22 · פיסקה 7 · דף קנה ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּהִרְהוּרָא עִקָּרָא אִיהוּ וְעָבִיד עוֹבָדָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּהֲוָה יָדַע הַהוּא הִרְהוּרָא, בַּאֲתַר דְּאִתְדַּבְּקָא, בְּהַהִיא טִפָּה קַדְמָאָה, אִסְתַּמַּר לֵיהּ בְּכִירוּתָא, דִּכְתִיב, ׳כִּי הוּא הַבְּכוֹר וגו'׳ (דברי הימים א ה, א), ׳נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ׳ לְיוֹסֵף. בְּהַהוּא אֲתַר דְּהִרְהוּרָא אָזְלָא וְאִתְדָּבַּק בְּהַהִיא טִפָּה, תַּמָּן אִתְדָּבַּק וְאִתְמָסַר הַהוּא בְּכוֹרָה. וְאִתְנְטִילַת בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן, וְאִתְמָסַר בַּאֲתַר דְּהִרְהוּרָא אִתְדָּבַּק בָּהּ. בְּרָחֵל הִרְהֵר וְאִתְדָּבַּק רְעוּתָא, בְּרָחֵל אִתְדָּבַּק בְּכִירוּתָא, וְכֹלָּא אִתְהַדַּר בָּתַר הִרְהוּרָא וּמַחֲשָׁבָה.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁהַהִרְהוּר הוּא עִקָּר וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, הקב"ה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הַהִרְהוּר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּדְבַּק, בְּאוֹתָהּ הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְרָה לוֹ הַבְּכוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הוּא הַבְּכוֹר וגו'׳ (דברי הימים א ה, א), ׳נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ׳ לְיוֹסֵף. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהַהִרְהוּר הָלַךְ וְנִדְבַּק בַּטִּפָּה הַהִיא, שָׁם נִדְבְּקָה וְנִמְסְרָה אוֹתָהּ הַבְּכוֹרָה. וְנִטְּלָה הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן, וְנִמְסְרָה לַמָּקוֹם שֶׁהַהִרְהוּר נִדְבַּק בָּהּ. בְּרָחֵל הִרְהֵר וְנִדְבַּק הָרָצוֹן - בְּרָחֵל נִדְבְּקָה הַבְּכוֹרָה, וְהַכֹּל חָזַר אַחַר הַהִרְהוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דהרהורא עקרא איהו ועביד עובדא, קודשא בריך הוא דהוה ידע ההוא הרהורא, באתר דאתדבקא, בההיא טפה קדמאה, אסתמר ליה בכירותא, דכתיב, ׳כי הוא הבכור וגו'׳ (דברי הימים א ה, א), ׳נתנה בכורתו׳ ליוסף. בההוא אתר דהרהורא אזלא ואתדבק בההיא טפה, תמן אתדבק ואתמסר ההוא בכורה. ואתנטילת בכורה מראובן, ואתמסר באתר דהרהורא אתדבק בה. ברחל הרהר ואתדבק רעותא, ברחל אתדבק בכירותא, וכלא אתהדר בתר הרהורא ומחשבה.
התרגום: ומשום שההרהור הוא עקר ועושה מעשה, הקב"ה שהיה יודע אותו ההרהור במקום שנדבק, באותה הטפה הראשונה נשמרה לו הבכורה, שכתוב ׳כי הוא הבכור וגו'׳ (דברי הימים א ה, א), ׳נתנה בכרתו׳ ליוסף. באותו מקום שההרהור הלך ונדבק בטפה ההיא, שם נדבקה ונמסרה אותה הבכורה. ונטלה הבכורה מראובן, ונמסרה למקום שההרהור נדבק בה. ברחל הרהר ונדבק הרצון - ברחל נדבקה הבכורה, והכל חזר אחר ההרהור והמחשבה.
מן המפרשים
הסולם: ובגין דהרהורא וכו': ומשום שההרהור הוא העיקר, והוא עושה מעשה, הקב"ה, שהיה יודע המקום, שאותו ההרהור היה דבוק בעת זריעת טפה הראשונה, שמר לו לאותו המקום, את הבכורה, שכתוב, כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף, כי במקום…