והתקדשתם והייתם קדשים
מי מכם שפניו מאירות - שנכנס ויצא ואחז בעץ החיים ואכל מפריו
מִשְׁנָה. בְּנֵי עֶלְיוֹן, קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, בְּרוּכֵי (ס"א: נִבְחֲרֵי) הָעוֹלָם, מֹחַ הָאֱגוֹז, הִתְכַּנְּסוּ לָדַעַת: הִנֵּה צִפּוֹר יוֹרֶדֶת בְּכָל יוֹם, מִתְעוֹרֶרֶת בַּגַּן. שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בִּכְנָפֶיהָ, בְּיָדָהּ שָׁלֹשׁ מַגְרֵפוֹת שְׁנוּנוֹת כַּחֶרֶב, מַפְתְּחוֹת שֶׁל גְּנָזִים בְּיַד יָמִין. קוֹרֵא בְחַיִל וְאוֹמֵר: מִי מִכֶּם שֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת, שֶׁנִּכְנַס וְיָצָא וְהֶחֱזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים, הִגִּיעַ לַעֲנָפָיו, אָחַז בְּשָׁרָשָׁיו, אָכַל מִפִּרְיוֹ הַמָּתוֹק מִדְּבַשׁ, נוֹתֵן חַיִּים לַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאָה לְעַצְמוֹ? הִשָּׁמֵר מֵהִרְהוּר רַע, מֵהִרְהוּר שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּעֵץ הַחַיִּים, מְטַמֵּא הַנָּהָר וְהַנַּחַל הַמָּקוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתֵן מָוֶת לַנֶּפֶשׁ וְשֶׁבֶר לְעַצְמוֹ, אֵין לוֹ כְּלָל קִיּוּם. הַהִרְהוּר שֶׁמְּטַמֵּא אוֹתוֹ הַמָּקוֹר שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה עֵץ שֶׁל שֶׁקֶר, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַהִרְהוּר עוֹלֶה וּמַחֲלִיף נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ. עֵץ הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק, וְעֵץ הַמָּוֶת מַחֲזִיק בּוֹ, מוֹשֵׁךְ מִשָּׁם הַנֶּפֶשׁ.
בלשון הזוהר
מַתְנִיתִין. בְּנֵי עֶלְיוֹן, קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, בְּרִיכָן (ס"א: בְּרִירָן) דְּעָלְמָא, מוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא, כְּנָשׁוּ לְמִנְדַע: הָא צִפֳּרָא נָחִית בְּכָל יוֹמָא, אִתְעַר בְּגִנְתָּא. שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא בְּגַדְפָּהָא, בִּידָהָא תְּלָתָא מַגְרוֹפְיָין שְׁנִינָן כְּחַרְבָּא, מַפְתְּחָן גְּנִיזִין בִּידָא יְמִינָא. קָרֵי בְחָיִל וְאָמַר: מַאן מִנְּכוֹן דִּי נְהִירוּ אַנְפּוֹי, דִּי עָאל וְנָפַק וְאִתְתַּקִּיף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, מָטָא בְּעַנְפּוֹי, אָחִיד בְּשָׁרְשׁוֹי, אָכִיל מֵאִיבֵּיהּ מָתִיק מִדּוּבְשָׁא, יָהִיב חַיִּין לְנַפְשָׁא, אַסְוָותָא לְגַרְמֵיהּ. אִסְתַּמַּר מֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא, מֵהִרְהוּרָא דִּמְשַׁקֵּר בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, מַסְאִיב נַהֲרָא וְנַחֲלָא מְקוֹרָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּיָהִיב מוֹתָא לְנַפְשָׁא, וּתְבִירוּ לְגַרְמֵיהּ לֵית לֵיהּ קִיּוּמָא כְּלָל. הִרְהוּרָא דְּמַסְאִיב הַהוּא מְקוֹרָא דִילֵיהּ, עָבִיד אִילָנָא דְשִׁקְרָא, בְּגִין דְּהַהוּא הִרְהוּרָא סָלְקָא, וְאַחְלַף נַפְשָׁא תְּחוֹת נַפְשָׁא. אִילָנָא דְחַיֵּי אִסְתַּלַּק, וְאִילָנָא דְמוֹתָא אִתְתַּקִּיף בֵּיהּ, נַפְשָׁא מִתַּמָּן מָשִׁיךְ.
׳והיה כערער בערבה׳ - הנעקר בהרהורו מעץ החיים ונדבק בעץ המוות, יבש ופריו מר
אוֹי לוֹ שֶׁנֶּעֱקַר בַּהִרְהוּר הַהוּא מִתּוֹךְ עֵץ הַחַיִּים וְנִדְבַּק בְּעֵץ הַמָּוֶת, אֵין בּוֹ עֲנָפִים, לֹא רוֹאֶה טוֹב לְעוֹלָמִים, הוּא יָבֵשׁ בְּלִי לַחוּת כְּלָל, פִּרְיוֹ מַר כַּלַּעֲנָה, עָלָיו נֶאֱמַר וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וגו' (ירמיה יז, ו).
בלשון הזוהר
וַוי לֵיהּ, דְּאִתְעַקַּר בְּהַהוּא הִרְהוּרָא, מִגּוֹ אִילָנָא דְחַיֵּי, וְאִתְדָּבַּק בְּאִילָנָא דְמוֹתָא, עַנְפִּין לֵית בֵּיהּ, לָא חָמָא טָבָא לְעָלְמִין, יְבֵשָׁא אִיהוּ בְּלָא לַחוּתָא כְּלָל, אִנְבֵּיהּ מָרִיר כְּלַעֲנָה, עֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב וגו'׳ (ירמיה יז, ו).
׳כעץ שתול על מים׳ - הרהור טוב עולה ואוחז בעץ החיים, וכל הברכות יוצאות ממנו
מִשּׁוּם שֶׁהִרְהוּר טוֹב עוֹלֶה לְמַעְלָה, אוֹחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים, מַחֲזִיק בַּעֲנָפָיו, אוֹכֵל מִפִּרְיוֹ, כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ. מוֹרִישׁ חַיִּים לְנַפְשׁוֹ וּרְפוּאָה לְעַצְמוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וגו' (ירמיה יז, ח). כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים אַחַר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר, וְעַל כֵּן וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים (ויקרא יא, מד), מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מוֹצִיא וּמוֹשֵׁךְ בְּהִרְהוּר טוֹב.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּהִרְהוּרָא טָבָא סָלִיק לְעֵילָא, אָחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, אַתְקִיף בְּעַנְפּוֹי, אָכִיל מֵאִנְבֵּיהּ, כָּל קִדּוּשִׁין וְכָל בִּרְכָאן נָפְקִין מִנֵּיהּ. אַחְסִין חַיִּין לְנַפְשֵׁיהּ וְאַסְוָותָא לְגַרְמֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חוֹם וגו'׳ (ירמיה יז, ח). כָּל מִלִּין דְּעַלְמָא, אָזְלִין בָּתַר מַחְשָׁבָה וְהִרְהוּרָא, וְעַל דָּא ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ (ויקרא יא, מד), בְּגִין דְּכָל קִדּוּשִׁין דְּעַלְמָא אַפִּיק וּמָשִׁיךְ בְּהִרְהוּרָא טָבָא.
המהרהר באשה אחרת בזיווגו - מחליף דרגות קודש וטומאה למעלה
מִי שֶׁנִּטְמָא בְּהִרְהוּר רַע, כְּשֶׁבָּא לְהִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ וְשָׂם רְצוֹנוֹ וְהִרְהוּרוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְזוֹרֵעַ זֶרַע בְּהִרְהוּר אַחֵר, זֶהוּ שֶׁמַּחֲלִיף אֶת הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, הַדַּרְגָּה שֶׁל קֹדֶשׁ בַּעֲבוּר הַדַּרְגָּה שֶׁל הַטֻּמְאָה. כְּמוֹ שֶׁהַהִרְהוּר שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה חִלּוּפִים לְמַטָּה, אַף כָּךְ עוֹשֶׂה חִלּוּפִים לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בֵּן שֶׁיּוֹלִיד נִקְרָא בֶּן תְּמוּרָה, כָּךְ גַּם בַּנֶּפֶשׁ נִקְרָא בֶּן תְּמוּרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה קְדוֹשָׁה בַּהִרְהוּר הַהוּא, וְנַפְשׁוֹ מִתְחַלֶּפֶת בְּדַרְגָּה אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
מַאן דְּאִסְתָּאַב בְּהִרְהוּרָא בִּישָׁא, כַּד אָתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בְּאִתְּתֵיהּ וְשַׁוֵּי רְעוּתֵיהּ וְהִרְהוּרֵיהּ בְּאִתְּתָא אָחֳרָא, וְזָרַע זַרְעָא בְּהִרְהוּרָא אָחֳרָא, דָּא הוּא דְּאַחְלַף דַּרְגִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָא, דַּרְגָּא דְקוּדְשָׁא בְּגִין דַּרְגָּא דִּמְסָאֲבָא. כְּמָה דְּהִרְהוּרָא דִילֵיהּ עָבִיד חִלּוּפִין לְתַתָּא, אוּף הָכִי עֲבַד חִלּוּפִין לְעֵילָא. כְּמָה דְגוּפָא דְּהַהוּא בְּרָא דְּיוֹלִיד, אִקְרֵי בֶּן תְּמוּרָה, אוּף הָכִי בְּנַפְשָׁא בֶּן תְּמוּרָה אִקְרֵי, דְּהָא לָא מָשִׁיךְ מְשִׁיכוּ קַדִּישָׁא בְּהַהוּא הִרְהוּרָא, וְנַפְשָׁא דִילֵיהּ אִתְחַלַּף בְּדַרְגָּא אָחֳרָא.
יעקב משמש עם לאה וחושב על רחל - הרהור של אמת, ומקורו הלך אחר הרהורו
יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם שֶׁל הַכֹּל, גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה שֶׁכָּל דְּרָכָיו הָיוּ בֶּאֱמֶת, וְהִרְהוּר שֶׁל אֱמֶת הִרְהֵר תָּמִיד בַּכֹּל. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ לֵאָה, הַהִרְהוּר שֶׁלּוֹ הָיָה בְּרָחֵל. מְשַׁמֵּשׁ עִם לֵאָה וְחוֹשֵׁב עַל רָחֵל, וְהַמָּקוֹר שֶׁלּוֹ הָלַךְ בַּהִרְהוּר הַהוּא שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
יַעֲקֹב שְׁלֵימָא דְכֹלָּא, גַּלֵּי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל אָרְחוֹי בִּקְשׁוֹט הֲווּ, וְהִרְהוּרָא דִקְשׁוֹט הִרְהֵר תָּדִיר בְּכֹלָּא. בְּהַהוּא לֵילְיָא דִּמְשַׁמֵּשׁ בְּאִתְּתֵיהּ בְּלֵאָה, הִרְהוּרָא דִילֵיהּ בְּרָחֵל הֲוַת. מְשַׁמֵּשׁ בְּלֵאָה וְחָשִׁיב בְּרָחֵל, וּמְקוֹרָא דִילֵיהּ בְּהַהוּא הִרְהוּרָא דִילֵיהּ אָזְלָא.
׳ראו בן׳ - לא עלה ראובן בשם, ולא נפסל מן השבטים שהרהור יעקב היה באמת
וְלֹא לְדַעַת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא עָלָה רְאוּבֵן בַּשֵּׁם. הקב"ה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ, הֶרְאָה אוֹתוֹ וְאָמַר, רְאוּ בֵן שֶׁנּוֹלָד בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן כָּתוּב אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ (ירמיה כג, כד) - אַל תִּקְרֵי אֶרְאֶנּוּ אֶלָּא אַרְאֶנּוּ, שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִתְגַּלָּה לִפְנֵי הקב"ה שֶׁהֲרֵי זֶה הָיָה לֹא לְדַעְתּוֹ וּבְדֶרֶךְ אֱמֶת הִרְהֵר בִּרְצוֹנוֹ יַעֲקֹב, לֹא נִפְסַל מִתּוֹךְ הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִם לֹא כָּךְ - הָיָה נִפְסָל.
בלשון הזוהר
וְלָאו לְדַעְתָּא, דְּהָא לָא הֲוָה יָדַע. בְּגִין כָּךְ, לָא סָלִיק רְאוּבֵן בִּשְׁמָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּהֲוָה יָדַע, אַחְמֵי לֵיהּ וְאָמַר, רְאוּ בֵן דְּאִתְיְלִיד בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ׳ (ירמיה כג, כד), אַל תִּקְרֵי אֶרְאֶנּוּ אֶלָּא אַרְאֶנּוּ, דְּיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ. וּבְגִין דְּאִתְגְּלֵי קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא לָאו לְדַעְתָּא הֲוָה וּבְאֹרַח קְשׁוֹט הִרְהֵר בִּרְעוּתֵיהּ יַעֲקֹב, לָא אִיפְּסַל מִגּוֹ שִׁבְטִין קַדִּישִׁין, דְּאִי לָאו הָכִי הֲוָה אִיפְּסַל.
הבכורה ניטלה מראובן - ונמסרה למקום שנדבק בו ההרהור, ברחל וביוסף
וּמִשּׁוּם שֶׁהַהִרְהוּר הוּא עִקָּר וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, הקב"ה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הַהִרְהוּר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּדְבַּק, בְּאוֹתָהּ הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְרָה לוֹ הַבְּכוֹרָה, שֶׁכָּתוּב כִּי הוּא הַבְּכוֹר וגו' (דברי הימים א ה, א), נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לְיוֹסֵף. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהַהִרְהוּר הָלַךְ וְנִדְבַּק בַּטִּפָּה הַהִיא, שָׁם נִדְבְּקָה וְנִמְסְרָה אוֹתָהּ הַבְּכוֹרָה. וְנִטְּלָה הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן, וְנִמְסְרָה לַמָּקוֹם שֶׁהַהִרְהוּר נִדְבַּק בָּהּ. בְּרָחֵל הִרְהֵר וְנִדְבַּק הָרָצוֹן - בְּרָחֵל נִדְבְּקָה הַבְּכוֹרָה, וְהַכֹּל חָזַר אַחַר הַהִרְהוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּהִרְהוּרָא עִקָּרָא אִיהוּ וְעָבִיד עוֹבָדָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּהֲוָה יָדַע הַהוּא הִרְהוּרָא, בַּאֲתַר דְּאִתְדַּבְּקָא, בְּהַהִיא טִפָּה קַדְמָאָה, אִסְתַּמַּר לֵיהּ בְּכִירוּתָא, דִּכְתִיב, ׳כִּי הוּא הַבְּכוֹר וגו'׳ (דברי הימים א ה, א), ׳נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ׳ לְיוֹסֵף. בְּהַהוּא אֲתַר דְּהִרְהוּרָא אָזְלָא וְאִתְדָּבַּק בְּהַהִיא טִפָּה, תַּמָּן אִתְדָּבַּק וְאִתְמָסַר הַהוּא בְּכוֹרָה. וְאִתְנְטִילַת בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן, וְאִתְמָסַר בַּאֲתַר דְּהִרְהוּרָא אִתְדָּבַּק בָּהּ. בְּרָחֵל הִרְהֵר וְאִתְדָּבַּק רְעוּתָא, בְּרָחֵל אִתְדָּבַּק בְּכִירוּתָא, וְכֹלָּא אִתְהַדַּר בָּתַר הִרְהוּרָא וּמַחֲשָׁבָה.
׳יבמה יבא עליה׳ - צריך הרהור ורצון להידבק, ולא יכלה שם המת מן העולם
כְּמוֹ כֵן הַהִרְהוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה, וְנִמְשֶׁכֶת מְשִׁיכָה בְּכָל מַה שֶּׁנִּדְבַּק אָדָם בַּסֵּתֶר, שֶׁכָּתוּב לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כה, ה) - וְכָאן צָרִיךְ הִרְהוּר וְרָצוֹן לְהִתְדַּבֵּק. וּבְאוֹתוֹ הָרָצוֹן וּמַחֲשָׁבָה מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה וְעוֹשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁצָּרִיךְ, וְלֹא יִכְלֶה שֵׁם הַמֵּת מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא, הִרְהוּרָא וּמַחֲשָׁבָה, עָבִיד עוֹבָדָא וְאִתְמְשַׁךְ מְשִׁיכוּ, בְּכָל מַה דְּאִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ בְּסִתְרָא, דִּכְתִיב, ׳לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ׳ (דברים כה, ה), וְהָכָא אִצְטְרִיךְ הִרְהוּרָא וּרְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא. וּבְהַהוּא רְעוּתָא וּמַחֲשָׁבָה, מָשִׁיךְ מְשִׁיכוּ וְעָבִיד עוֹבָדָא דְאִצְטְרִיךְ, וְלָא יִשְׁתְּצֵי שְׁמָא דְמִיתָא מֵעָלְמָא.
׳אם ישים אליו לבו׳ - בתפילה ובכל עבודת ה' צריך רצון והרהור לכוון
וְסֵתֶר זֶה, אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף (איוב לד, יד) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי הָרָצוֹן וְהַמַּחֲשָׁבָה מוֹשְׁכִים מְשִׁיכָה וְעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְעַל כֵּן בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ רָצוֹן וְהִרְהוּר לְכַוֵּן, וְכֵן בְּכָל אוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הקב"ה - הַהִרְהוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה, וּמוֹשְׁכִים מְשִׁיכָה בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ.
בלשון הזוהר
וְסִתְרָא דָא ׳אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף׳ (איוב לד, יד), דְּהָא וַדַּאי רְעוּתָא וּמַחֲשָׁבָה, מָשִׁיךְ מְשִׁיכוּ, וְעָבִיד עוֹבָדָא בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְעַל דָּא, בִּצְלוֹתָא אִצְטְרִיךְ רְעוּתָא וְהִרְהוּרָא לְכַוְּונָא, וְכֵן בְּכָל אִינוּן פּוּלְחָנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הִרְהוּרָא וּמַחֲשָׁבָה עָבִיד עוֹבָדָא, וּמָשִׁיךְ מְשִׁיכוּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.