׳ראו בן׳ - לא עלה ראובן בשם, ולא נפסל מן השבטים שהרהור יעקב היה באמת
ויצא · והתקדשתם והייתם קדשים · מאמר 22 · פיסקה 6 · דף קנה ע"א
לשון הזוהר
וְלָאו לְדַעְתָּא, דְּהָא לָא הֲוָה יָדַע. בְּגִין כָּךְ, לָא סָלִיק רְאוּבֵן בִּשְׁמָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּהֲוָה יָדַע, אַחְמֵי לֵיהּ וְאָמַר, רְאוּ בֵן דְּאִתְיְלִיד בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ׳ (ירמיה כג, כד), אַל תִּקְרֵי אֶרְאֶנּוּ אֶלָּא אַרְאֶנּוּ, דְּיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ. וּבְגִין דְּאִתְגְּלֵי קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא לָאו לְדַעְתָּא הֲוָה וּבְאֹרַח קְשׁוֹט הִרְהֵר בִּרְעוּתֵיהּ יַעֲקֹב, לָא אִיפְּסַל מִגּוֹ שִׁבְטִין קַדִּישִׁין, דְּאִי לָאו הָכִי הֲוָה אִיפְּסַל.
תרגום
וְלֹא לְדַעַת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא עָלָה רְאוּבֵן בַּשֵּׁם. הקב"ה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ, הֶרְאָה אוֹתוֹ וְאָמַר, רְאוּ בֵן שֶׁנּוֹלָד בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ׳ (ירמיה כג, כד) - אַל תִּקְרֵי אֶרְאֶנּוּ אֶלָּא אַרְאֶנּוּ, שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִתְגַּלָּה לִפְנֵי הקב"ה שֶׁהֲרֵי זֶה הָיָה לֹא לְדַעְתּוֹ וּבְדֶרֶךְ אֱמֶת הִרְהֵר בִּרְצוֹנוֹ יַעֲקֹב, לֹא נִפְסַל מִתּוֹךְ הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִם לֹא כָּךְ - הָיָה נִפְסָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולאו לדעתא, דהא לא הוה ידע. בגין כך, לא סליק ראובן בשמא. קודשא בריך הוא דהוה ידע, אחמי ליה ואמר, ראו בן דאתיליד בעלמא. ועל דא כתיב, ׳אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו׳ (ירמיה כג, כד), אל תקרי אראנו אלא אראנו, דיסתכלון ביה. ובגין דאתגלי קמיה דקודשא בריך הוא, דהא לאו לדעתא הוה ובארח קשוט הרהר ברעותיה יעקב, לא איפסל מגו שבטין קדישין, דאי לאו הכי הוה איפסל.
התרגום: ולא לדעת, שהרי לא היה יודע. משום כך לא עלה ראובן בשם. הקב"ה שהיה יודע, הראה אותו ואמר, ראו בן שנולד בעולם. ועל כן כתוב ׳אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו׳ (ירמיה כג, כד) - אל תקרי אראנו אלא אראנו, שיסתכלו בו. ומשום שהתגלה לפני הקב"ה שהרי זה היה לא לדעתו ובדרך אמת הרהר ברצונו יעקב, לא נפסל מתוך השבטים הקדושים, שאם לא כך - היה נפסל.
מן המפרשים
הסולם: ולאו לדעתא, וכו': ושלא לדעת עשה זה, כי לא היה יודע שהיא לאה. משום זה לא עלה ראובן בשם, כלומר שלא היה לו אלא ו"ק חסר ראש, (כנ"ל בדבור הסמוך עש"ה.) כי שם פירושו השגה. אלא הקב"ה שהיה יודע שהיא לאה, דהיינו בינה ואינה צריכה להפגם…
אור יקר: לא סליק ראובן בשמא, כלומר בן שיצא שלא מדעת וכדמפרש ואזיל. אסתמר ליה בכרותא וכו/ יש לדקדק בענין זה כי מה ענין הבכורה בסוד הנשמה בההוא ההוא בכורה, ואתנטיל בכורה מראובן, ואסתמר באתר דהרהורא אתדבק בה, ברחל הרהר ואתדבק רעותא, ברחל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: