צפור יורדת לגן בכל יום - אש ומפתחות גנזים בידה
ויצא · והתקדשתם והייתם קדשים · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף קנד ע"ב
לשון הזוהר
מַתְנִיתִין. בְּנֵי עֶלְיוֹן, קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, בְּרִיכָן (ס"א: בְּרִירָן) דְּעָלְמָא, מוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא, כְּנָשׁוּ לְמִנְדַע: הָא צִפֳּרָא נָחִית בְּכָל יוֹמָא, אִתְעַר בְּגִנְתָּא. שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא בְּגַדְפָּהָא, בִּידָהָא תְּלָתָא מַגְרוֹפְיָין שְׁנִינָן כְּחַרְבָּא, מַפְתְּחָן גְּנִיזִין בִּידָא יְמִינָא. קָרֵי בְחָיִל וְאָמַר: מַאן מִנְּכוֹן דִּי נְהִירוּ אַנְפּוֹי, דִּי עָאל וְנָפַק וְאִתְתַּקִּיף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, מָטָא בְּעַנְפּוֹי, אָחִיד בְּשָׁרְשׁוֹי, אָכִיל מֵאִיבֵּיהּ מָתִיק מִדּוּבְשָׁא, יָהִיב חַיִּין לְנַפְשָׁא, אַסְוָותָא לְגַרְמֵיהּ. אִסְתַּמַּר מֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא, מֵהִרְהוּרָא דִּמְשַׁקֵּר בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, מַסְאִיב נַהֲרָא וְנַחֲלָא מְקוֹרָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּיָהִיב מוֹתָא לְנַפְשָׁא, וּתְבִירוּ לְגַרְמֵיהּ לֵית לֵיהּ קִיּוּמָא כְּלָל. הִרְהוּרָא דְּמַסְאִיב הַהוּא מְקוֹרָא דִילֵיהּ, עָבִיד אִילָנָא דְשִׁקְרָא, בְּגִין דְּהַהוּא הִרְהוּרָא סָלְקָא, וְאַחְלַף נַפְשָׁא תְּחוֹת נַפְשָׁא. אִילָנָא דְחַיֵּי אִסְתַּלַּק, וְאִילָנָא דְמוֹתָא אִתְתַּקִּיף בֵּיהּ, נַפְשָׁא מִתַּמָּן מָשִׁיךְ.
תרגום
מִשְׁנָה. בְּנֵי עֶלְיוֹן, קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, בְּרוּכֵי (ס"א: נִבְחֲרֵי) הָעוֹלָם, מֹחַ הָאֱגוֹז, הִתְכַּנְּסוּ לָדַעַת: הִנֵּה צִפּוֹר יוֹרֶדֶת בְּכָל יוֹם, מִתְעוֹרֶרֶת בַּגַּן. שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בִּכְנָפֶיהָ, בְּיָדָהּ שָׁלֹשׁ מַגְרֵפוֹת שְׁנוּנוֹת כַּחֶרֶב, מַפְתְּחוֹת שֶׁל גְּנָזִים בְּיַד יָמִין. קוֹרֵא בְחַיִל וְאוֹמֵר: מִי מִכֶּם שֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת, שֶׁנִּכְנַס וְיָצָא וְהֶחֱזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים, הִגִּיעַ לַעֲנָפָיו, אָחַז בְּשָׁרָשָׁיו, אָכַל מִפִּרְיוֹ הַמָּתוֹק מִדְּבַשׁ, נוֹתֵן חַיִּים לַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאָה לְעַצְמוֹ? הִשָּׁמֵר מֵהִרְהוּר רַע, מֵהִרְהוּר שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּעֵץ הַחַיִּים, מְטַמֵּא הַנָּהָר וְהַנַּחַל הַמָּקוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתֵן מָוֶת לַנֶּפֶשׁ וְשֶׁבֶר לְעַצְמוֹ, אֵין לוֹ כְּלָל קִיּוּם. הַהִרְהוּר שֶׁמְּטַמֵּא אוֹתוֹ הַמָּקוֹר שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה עֵץ שֶׁל שֶׁקֶר, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַהִרְהוּר עוֹלֶה וּמַחֲלִיף נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ. עֵץ הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק, וְעֵץ הַמָּוֶת מַחֲזִיק בּוֹ, מוֹשֵׁךְ מִשָּׁם הַנֶּפֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מתניתין. בני עליון, קדישי עליונין, בריכן (ס"א: ברירן) דעלמא, מוחא דאגוזא, כנשו למנדע: הא צפרא נחית בכל יומא, אתער בגנתא. שלהובא דנורא בגדפהא, בידהא תלתא מגרופיין שנינן כחרבא, מפתחן גניזין בידא ימינא. קרי בחיל ואמר: מאן מנכון די נהירו אנפוי, די עאל ונפק ואתתקיף באילנא דחיי, מטא בענפוי, אחיד בשרשוי, אכיל מאיביה מתיק מדובשא, יהיב חיין לנפשא, אסוותא לגרמיה. אסתמר מהרהורא בישא, מהרהורא דמשקר באילנא דחיי, מסאיב נהרא ונחלא מקורא דישראל, דיהיב מותא לנפשא, ותבירו לגרמיה לית ליה קיומא כלל. הרהורא דמסאיב ההוא מקורא דיליה, עביד אילנא דשקרא, בגין דההוא הרהורא סלקא, ואחלף נפשא תחות נפשא. אילנא דחיי אסתלק, ואילנא דמותא אתתקיף ביה, נפשא מתמן משיך.
התרגום: משנה. בני עליון, קדושים עליונים, ברוכי (ס"א: נבחרי) העולם, מח האגוז, התכנסו לדעת: הנה צפור יורדת בכל יום, מתעוררת בגן. שלהבת אש בכנפיה, בידה שלש מגרפות שנונות כחרב, מפתחות של גנזים ביד ימין. קורא בחיל ואומר: מי מכם שפניו מאירות, שנכנס ויצא והחזיק בעץ החיים, הגיע לענפיו, אחז בשרשיו, אכל מפריו המתוק מדבש, נותן חיים לנפש ורפואה לעצמו? השמר מהרהור רע, מהרהור שמשקר בעץ החיים, מטמא הנהר והנחל המקור של ישראל, שנותן מות לנפש ושבר לעצמו, אין לו כלל קיום. ההרהור שמטמא אותו המקור שלו, עושה עץ של שקר, משום שאותו ההרהור עולה ומחליף נפש תחת נפש. עץ החיים מסתלק, ועץ המות מחזיק בו, מושך משם הנפש.
מן המפרשים
הסולם: מתניתין בני עליון וכו': בני עליון, קדושים עליונים, ברוכי העולם בעלי מוח האגוז, האספו לדעת: כי צפור יורדת בכל יום, מתעוררת בגן, שלהבת אש בכנפיה. בידה ג' מגרפות, דהיינו יעים, חדות כחרב, מפתחות האוצרות ביד ימינה.