ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 21: הפעם אודה את ה' › פיסקה 9 (קנו ע"א)

׳הפעם אודה את ה'׳ - יהודה הבן הרביעי השלים את הכיסא, תומך כל התומכים

ויצא · הפעם אודה את ה' · מאמר 21 · פיסקה 9 · דף קנו ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳ (בראשית כט, לה), וְכִי בְּכֻלְּהוּ דְּאוֹלִידַת, לָא אִתְחֲזֵי לְאוֹדָאָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בְּהַאי. אֶלָּא יְהוּדָה אִיהוּ בְּרָא רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא, וְאִיהוּ אַשְׁלִים לְכֻרְסְיָיא. וּבְגִין כָּךְ, יְהוּדָה בִּלְחוֹדוֹי, תִּקּוּנָא דְכֻרְסְיָיא וּסְמָכָא דְּכֻלְּהוּ סְמָכִין. (נ"א: דַּהֲווּ תְּלַת, אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְדֵין אֲתָא דָּוִד מִיהוּדָה וְאַשְׁלִים לְכֻרְסְיָיא, וְעַל כָּךְ אִקְרֵי יְהוּדָה, דְּאִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְהַדָּלֶ"ת) (ס"א: ד' רַגְלוֹהִי) (מֵרַגְלוֹהִי דְּכוּרְסְיָיא) רִבִּי שִׁמְעוֹן דְּנָהִיר כָּל עַלְמָא בְּאוֹרַיְיתָא וְכַמָּה בּוּצִינִין נָהֲרִין בְּגִינֵיהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהו"ה׳ (בראשית כט, לה) - וְכִי בְּכָל מַה שֶּׁהוֹלִידָה, לֹא רָאוּי לְהוֹדוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בָּזֶה? אֶלָּא יְהוּדָה הוּא הַבֵּן הָרְבִיעִי לַכִּסֵּא, וְהוּא הִשְׁלִים אֶת הַכִּסֵּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, יְהוּדָה לְבַדּוֹ, תִּקּוּן הַכִּסֵּא וְתוֹמֵךְ שֶׁל כָּל הַתּוֹמְכִים. (נ"א: שֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה, אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאָז בָּא דָּוִד מִיהוּדָה וְהִשְׁלִים הַכִּסֵּא, וְעַל כָּךְ נִקְרָא יְהוּדָה, שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְהַדָּלֶ"ת) (ס"א: אַרְבַּע רַגְלָיו) (מֵרַגְלֵי הַכִּסֵּא) רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמֵּאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וְכַמָּה מְאוֹרוֹת מְאִירִים בִּשְׁבִילוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, ׳הפעם אודה את ה'׳ (בראשית כט, לה), וכי בכלהו דאולידת, לא אתחזי לאודאה ליה לקודשא בריך הוא אלא בהאי. אלא יהודה איהו ברא רביעאה לכרסייא, ואיהו אשלים לכרסייא. ובגין כך, יהודה בלחודוי, תקונא דכרסייא וסמכא דכלהו סמכין. (נ"א: דהוו תלת, אברהם ויצחק ויעקב, וכדין אתא דוד מיהודה ואשלים לכרסייא, ועל כך אקרי יהודה, דאיהו שמא קדישא, והדל"ת) (ס"א: ד' רגלוהי) (מרגלוהי דכורסייא) רבי שמעון דנהיר כל עלמא באורייתא וכמה בוצינין נהרין בגיניה, על אחת כמה וכמה.

התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, ׳הפעם אודה את יהו"ה׳ (בראשית כט, לה) - וכי בכל מה שהולידה, לא ראוי להודות לקדוש ברוך הוא אלא בזה? אלא יהודה הוא הבן הרביעי לכסא, והוא השלים את הכסא. ומשום כך, יהודה לבדו, תקון הכסא ותומך של כל התומכים. (נ"א: שהיו שלשה, אברהם ויצחק ויעקב, ואז בא דוד מיהודה והשלים הכסא, ועל כך נקרא יהודה, שהוא השם הקדוש, והדל"ת) (ס"א: ארבע רגליו) (מרגלי הכסא) רבי שמעון שמאיר את כל העולם בתורה וכמה מאורות מאירים בשבילו, על אחת כמה וכמה.

מן המפרשים

כתם פז: ר"ש דנהיר כל עלמא שהוא דמות הכסא אשר כל מאורי אור יונקים ממנה עאכ"ו ולענין זאת הפתיחה שפתח רבי יוסי שהוא מענין הנדון הביא המעשה:

הסולם: הפעם אודה את ה' וכו': ר"ש פתח ואמר. אודה את ה' בכל לבב וגו'. ושואל, כתוב, בכל לבב, בכל לב, היה צריך לומר, ומשיב, אלא דוד, בסוד העליון של השם הקדוש הויה, רצה להודות אל הקב"ה. אודה ה' בכל לבב, פירושו ביצר הטוב וביצר הרע, שהם ב'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: