׳עקרת הבית׳ שמיטה ו׳אם הבנים׳ יובל - כל שמחת העולמות תלויה ביובל, ולכן הללויה
ויצא · וירא ה' כי שנואה לאה · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קנד ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט) דָּא שְׁמִטָּה, דְּאִיהִי עִקָּרָא, דְּהַאי עַלְמָא, עֲלֵיהּ אִתְדַּבַּר. ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳, דָּא יוֹבְלָא, דְּכָל חֵידוּ וְכָל חֶדְוָה דְּכֻלְּהוּ עַלְמִין בֵּיהּ תַּלְיָין. וְהַאי קְרָא, כְּלָלָא דְכֹלָּא הוּא, בְּגִין דְּהַאי כָּלִיל כֹּלָּא, בְּרָזָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא סִיּוּמָא דִקְרָא, הַלְלוּיָה.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט) - זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא עִקַּר הָעוֹלָם הַזֶּה, עָלֶיהָ הוּא מֻנְהָג. ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ - זֶה הַיּוֹבֵל, שֶׁכָּל שִׂמְחָה וְכָל חֶדְוָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בּוֹ. וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל בְּסוֹד קָדוֹשׁ, וְעַל זֶה סִיּוּם הַפָּסוּק הַלְלוּיָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳מושיבי עקרת הבית׳ (תהלים קיג, ט) דא שמטה, דאיהי עקרא, דהאי עלמא, עליה אתדבר. ׳אם הבנים שמחה׳, דא יובלא, דכל חידו וכל חדוה דכלהו עלמין ביה תליין. והאי קרא, כללא דכלא הוא, בגין דהאי כליל כלא, ברזא קדישא, ועל דא סיומא דקרא, הללויה.
התרגום: דבר אחר, ׳מושיבי עקרת הבית׳ (תהלים קיג, ט) - זו שמטה, שהיא עקר העולם הזה, עליה הוא מנהג. ׳אם הבנים שמחה׳ - זה היובל, שכל שמחה וכל חדוה של כל העולמות תלויים בו. והפסוק הזה הוא הכלל של הכל, משום שזה כולל הכל בסוד קדוש, ועל זה סיום הפסוק הללויה.
מן המפרשים
כתם פז: והאי קרא כללא דכלא הוא כי בו ירמוז דוד ע"ה לכלל עולם האצילות מן העול"ם ועד העול"ם וע"ד סיומא דקרא הללויה. פי' כי במלת הללויה נכללו שניהם הלל וי"ה שם ושבח גם כי שני השמות י"ה אדנ"י כלולים בהללויה כי הל"ל עולה אדני וי"ה והוא…
אור יקר: אם הבנים שמחה, דהיינו היותה אם שהיא בסוד היובל כדפי׳, שמחה שהיא מגיקה שמחה לבניה, וז״ש דכל חירו מצד היובל, פי׳ מצד בחינת אם דהיינו יובל, וחדוה מצד שמחה שאמר,
הסולם: ד"א מושיבי עקרת הבית: זו היא שמטה, שהיא נוקבא דז"א, שהיא העיקר, כי עולם הזה מתנהג על ידה. אם הבנים שמחה: זהו יובל, שהוא בינה, שכל שמחה וכל חדוה שבכל העולמות בי"ע, בה תלויה, כי הנוקבא דז"א אין לה מעצמה כלום, אלא מה שז"א מקבל…