וירא ה' כי שנואה לאה
׳מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה׳ - עקרת הבית רחל, אם הבנים לאה
וַיַּרְא יהו"ה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וגו' (בראשית כט, לא). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ (תהלים קיג, ט). מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת - זוֹ רָחֵל, שֶׁהִיא עִקַּר הַבַּיִת. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה - זוֹ לֵאָה.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וְגו'׳ (בראשית כט, לא). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ׳ (תהלים קיג, ט). ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ דָּא רָחֵל דְּאִיהִי עִקְרָא דְבֵיתָא. ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ דָּא לֵאָה.
׳עקרת הבית׳ שמיטה ו׳אם הבנים׳ יובל - כל שמחת העולמות תלויה ביובל, ולכן הללויה
דָּבָר אַחֵר, מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת (תהלים קיג, ט) - זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא עִקַּר הָעוֹלָם הַזֶּה, עָלֶיהָ הוּא מֻנְהָג. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה - זֶה הַיּוֹבֵל, שֶׁכָּל שִׂמְחָה וְכָל חֶדְוָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בּוֹ. וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל בְּסוֹד קָדוֹשׁ, וְעַל זֶה סִיּוּם הַפָּסוּק הַלְלוּיָהּ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת׳ (תהלים קיג, ט) דָּא שְׁמִטָּה, דְּאִיהִי עִקָּרָא, דְּהַאי עַלְמָא, עֲלֵיהּ אִתְדַּבַּר. ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳, דָּא יוֹבְלָא, דְּכָל חֵידוּ וְכָל חֶדְוָה דְּכֻלְּהוּ עַלְמִין בֵּיהּ תַּלְיָין. וְהַאי קְרָא, כְּלָלָא דְכֹלָּא הוּא, בְּגִין דְּהַאי כָּלִיל כֹּלָּא, בְּרָזָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא סִיּוּמָא דִקְרָא, הַלְלוּיָה.
׳כי שנואה לאה׳ - היובל עולם נסתר, ולכן נסתרו כל מעשיו מיעקב
וַיַּרְא יהו"ה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה - וְכִי לָמָּה הִיא שְׂנוּאָה, וַהֲרֵי בְּנֵי הַשְּׂנוּאָה אֵינָם בָּנִים מְעֻלִּים, וְרָאִינוּ שֶׁכָּל אוֹתָם בָּנִים מְעֻלִּים יָצְאוּ מִלֵּאָה, וְאַתָּה אוֹמֵר כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה? אֶלָּא וַדַּאי הַיּוֹבֵל הוּא תָּמִיד עוֹלָם הַנִּסְתָּר, וְכָל דְּבָרָיו אֵינָם (בְּנֵי) בְּנִגְלֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִסְתְּרוּ מִיַּעֲקֹב כָּל מַעֲשָׂיו.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה׳, וְכִי אַמַּאי הִיא שְׂנוּאָה, וְהָא בְּנֵי שְׂנוּאָה לָאו בְּנֵי מַעַלְיָא נִינְהוּ, וַחֲזִינָן דְּכָל אִינוּן בְּנֵי מַעֲלֵי מִלֵּאָה נָפְקוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ ׳כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה׳. אֶלָּא, וַדַּאי יוֹבְלָא אִיהוּ תָּדִיר עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְכָל מִילּוֹי לָאו (בְּנֵי) בְּאִתְגַּלְּיָא נִינְהוּ, וּבְגִין כָּךְ, יַעֲקֹב אִתְכַּסְּיָין מִנֵּיהּ כָּל עוֹבָדוֹי.
העולם התחתון נקרא אתה - בנגלה, ראשית הכל לעלות בדרגותיו כחכמה העליונה
בֹּא רְאֵה, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּנִגְלֶה, וְהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל לַעֲלוֹת בְּדַרְגּוֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא רֵאשִׁית הַכֹּל, כָּךְ גַּם הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא חָכְמָה, וְהִיא רֵאשִׁית הַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ קוֹרְאִים אַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שְׁמִטָּה, וּבְגָלוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, עַלְמָא תַּתָּאָה בְּאִתְגַּלְּיָא אִיהוּ, וְהוּא שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, לְסַלְּקָא בְּדַרְגּוֹי. כְּמָה דְחָכְמָה עִלָּאָה הוּא שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, הָכִי נָמֵי עַלְמָא תַּתָּאָה, חָכְמָה אִיהוּ, וְהִיא שֵׁירוּתָא דְכֹלָּא. וּבְגִין כָּךְ, קָרֵינָן אַתָּה, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁמִטָּה, וְאִתְגַּלְּיָא.
׳וישכב עמה בלילה הוא׳ - העולם העליון נקרא הוא, ויעקב נדבק ברצונו רק בנגלה
וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּאסוד הַיּוֹבֵל, קוֹרְאִים הוּא, שֶׁכָּל דְּבָרָיו הֵם בְּנִסְתָּר.'היובל' הוא שם 'בינה' שממנו נמשך כל ענין הארת החירות לכל העולמות, והוא בהנהגה נסתרת ובלתי מושגת הנקראת 'הוא' אבל השפעותיה נגלות וְסוֹד הַדָּבָרמתגלה בהבנת עולם ההנהגה שֶׁל לֵאָה,שהיא בסוד עלמא דכסופין וזהו שֶׁכָּתוּב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא (בראשית ל, טז). וְעַל זֶהעל אותו הלילה אשר היה מהנהגת מדרגת 'הוא' כָּתוּב וְעָבַד הַלֵּוִי הוּאבהנהגה הגבוהה והנסתרת הזו (במדבר יח, כג) - כְּדֵי לִמְשֹׁךְ מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת לַכֹּל. היינו לשבט יששכר שאחוז דרך לוי בהנהגת 'הוא' [לוי מצד הגבורה, ויששכר מצד החכמה וכפשנ"ת לעיל] הוּא - הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּסְתָּר תָּמִיד, וְיַעֲקֹבבסוד ז"א בְּמַה שֶּׁנִּסְתָּר לֹא נִדְבַּק בִּרְצוֹנוֹ, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁנִּגְלֶה. שעיקר מדרגתו בהארה הנגלית היינו ברחל הנקראת 'אשתו' עקרת הבית, והז"א יכול לידבק רק ב'מה שנגלה' היינו בהנהגת רחל ולכן 'ודבק באשתו', אבל ענין 'ודבק' לא שייך בהנהגה הנסתרת ובלתי מושגת שמשתלשלת מ'הוא' בסוד לאה. ומשום כך דווקא 'בלילה הוא' היתה השפעה מיוחדת למשוך הארה לענין של 'ועבד הלוי הוא'. וְזֶה סוֹד הַכָּתוּב וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ (בראשית ב, כד).
בלשון הזוהר
וְעַלְמָא עִלָּאָה דְּאִיהוּ יוֹבְלָא, קָרֵינָא הוּא, דְּכָל מִלּוֹי בְּאִתְכַּסְּיָא אִינוּן. וְרָזָא דְמִלָּה דְלֵאָה, דִּכְתִיב, ׳וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא׳ (בראשית ל, טז). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא׳ (במדבר יח, כג). בְּגִין לְאַמְשָׁכָא מִנֵּיהּ בִּרְכָאן לְכֹלָּא. ׳הוּא׳, עַלְמָא עִלָּאָה דְּאִתְכַּסְּיָא תָּדִיר, וְיַעֲקֹב בְּמָּה דְּאִתְכַּסְּיָא לָא אִתְדָּבַּק בִּרְעוּתֵיהּ, אֶלָּא בְּמָּה דְּאִתְגַּלְּיָא. וְרָזָא דָא דִּכְתִיב, ׳וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד).
׳כי שנואה לאה׳ - שונא אדם ערות אמו, ומתייחד עמה בכל מקום ואינו חושש
וַיַּרְא יהו"ה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה (בראשית כט, לא). מִכָּאן שֶׁשּׂוֹנֵא אָדָם עֶרְוַת אִמּוֹ (וַאֲחוֹתוֹ), וְיִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ בְּכָל מָקוֹם וְלֹא יַחְשֹׁשׁ. וַהֲרֵי הֵעִירוּ, בֵּן מִתְיַחֵד עִם אִמּוֹ. וְהַכֹּל הִתְכַּסָּה מִיַּעֲקֹב, שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא הִתְגַּלָּה כְּלָל.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה׳ (בראשית כט, לא). מֵהָכָא, דְּסָאנֵי בַּר נָשׁ עֶרְיָין דְּאִמֵּיהּ (וַאֲחוֹתֵיהּ), וְיִתְיַחֵד בַּר נָשׁ עִם אִמֵּיהּ בְּכָל אֲתַר וְלָא יִתְחֲשָׁשׁ. וְהָא אִתְעָרוּ, בֵּן מִתְיַחֵד עִם אִמּוֹ. וְכֹלָּא אִתְכַּסֵּי מִיַּעֲקֹב, דְּעַלְמָא עִלָּאָה לָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל.
בוראך יעקב ויוצרך ישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.