אני אהיה שומר מקומו של אחי - יוסף אות הברית של אבא, סיום הגוף
ויצא · ויעבד יעקב ברחל שבע שנים · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף קנד ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִין, דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲווּ לֵיהּ (ס"א: לְבָתַר דְּיָצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִין הֲווּ לֵיהּ). וְאִי תֵימָא, ׳וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר׳ (בראשית מו, כא), כַּד עָאלוּ לְמִצְרַיִם. הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכָל זִמְנָא דְאִתְאַבַּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף לָא שִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ וְאוֹלִיד בְּנִין. וְאָמַר בִּנְיָמִן: הָא יוֹסֵף אָחִי, אָת קַיָּימָא דְּאַבָּא הֲוָה, דְּהָא בְּרִית סִיּוּמָא דְגוּפָא אִיהוּ, כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְאֲבִיד, אֲנָא אֱהֵא נָטִיר אַתְרֵיהּ דְּאָחִי.
תרגום
אָמַר לוֹ, כֵּן, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיוּ לוֹ (ס"א: לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים הָיוּ לוֹ). וְאִם תֹּאמַר, ׳וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר׳ (בראשית מו, כא) - כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם? כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִתְאַבֵּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף לֹא שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְהוֹלִיד בָּנִים. וְאָמַר בִּנְיָמִן: הִנֵּה יוֹסֵף אָחִי, אוֹת הַבְּרִית שֶׁל אַבָּא הָיָה, שֶׁהֲרֵי הַבְּרִית הִיא סִיּוּם הַגּוּף, כֵּיוָן שֶׁהוּא נֶאֱבַד, אֲנִי אֶהְיֶה שׁוֹמֵר מְקוֹמוֹ שֶׁל אָחִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, אין, דהא בההיא שעתא לא הוו ליה (ס"א: לבתר דיצא מבית האסורין הוו ליה). ואי תימא, ׳ובני בנימן בלע ובכר׳ (בראשית מו, כא), כד עאלו למצרים. הכי הוא ודאי, דכל זמנא דאתאבל יעקב על יוסף לא שמש ערסיה ואוליד בנין. ואמר בנימן: הא יוסף אחי, את קיימא דאבא הוה, דהא ברית סיומא דגופא איהו, כיון דאיהו אתאביד, אנא אהא נטיר אתריה דאחי.
התרגום: אמר לו, כן, שהרי באותה שעה לא היו לו (ס"א: לאחר שיצא מבית האסורים היו לו). ואם תאמר, ׳ובני בנימן בלע ובכר׳ (בראשית מו, כא) - כשנכנסו למצרים? כך זה ודאי, שכל זמן שהתאבל יעקב על יוסף לא שמש מטתו והוליד בנים. ואמר בנימן: הנה יוסף אחי, אות הברית של אבא היה, שהרי הברית היא סיום הגוף, כיון שהוא נאבד, אני אהיה שומר מקומו של אחי.
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא ובני בנימן וגומר וא"כ בעת שהיה יוסף קיים לא אנסיב ואח"כ דאנסיב לא שמש ערסיה וכשירד למצרים היו לו עשרה בנים מאין לו עשר בנין אלו ותירץ הכי הוא ודאי דכל זמנא דאתאבל יעקב על יוסף לא שמש ערסיה פי' דרך תאוה או עונת ביאה…
אור יקר: ונאספו שמה כל העדרים, ונאספו שמה העדרים לא כתיב.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: