יש לך בנים - בנימין קרא בניו על שם אחיו, ואיך אמרת שלא שימש
ויצא · ויעבד יעקב ברחל שבע שנים · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף קנג ע"ב
לשון הזוהר
וַאֲנַן הָכִי תְּנַן, בְּשָׁעָה דְּשָׁאִיל יוֹסֵף לְבִנְיָמִין, אָמַר לֵיהּ: אִית לָךְ אִינְתּוּ. אָמַר לֵיהּ: אִין. אָמַר לֵיהּ: אִית לָךְ בְּנִין. אָמַר לֵיהּ: אִין. וְהֵיךְ אִקְרוּן. אָמַר לֵיהּ: עַל שׁוּם אָחִי וְכוּ' (נ"א: אָמַר לֵיהּ, אִית לָךְ בְּנִין. אָמַר לֵיהּ, זְמִינִין לִי, וְאֵיךְ יִתְקְרוּן לָךְ. אָמַר לֵיהּ, עַל שׁוּם אָחִי וְגו') ׳גֵּרָא וְנַעֲמָן וְגו'׳, דִּכְתִיב ׳וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְגו'׳ (בראשית מו, כא), וְאַתְּ אֲמַרְתְּ דְּלָא שִׁמֵּשׁ. (ס"א: אֶלָּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא).
תרגום
וְאָנוּ כָּךְ שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל יוֹסֵף אֶת בִּנְיָמִין, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה? אָמַר לוֹ: כֵּן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: כֵּן. וְאֵיךְ נִקְרָאִים? אָמַר לוֹ: עַל שֵׁם אָחִי וְכוּ' (נ"א: אָמַר לוֹ, יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ, עֲתִידִים לִי, וְהֵיאַךְ תִּקְרָאֵם? אָמַר לוֹ, עַל שֵׁם אָחִי וגו') ׳גֵּרָא וְנַעֲמָן וגו'׳, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וגו'׳ (בראשית מו, כא), וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ? (ס"א: אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואנן הכי תנן, בשעה דשאיל יוסף לבנימין, אמר ליה: אית לך אינתו. אמר ליה: אין. אמר ליה: אית לך בנין. אמר ליה: אין. והיך אקרון. אמר ליה: על שום אחי וכו' (נ"א: אמר ליה, אית לך בנין. אמר ליה, זמינין לי, ואיך יתקרון לך. אמר ליה, על שום אחי וגו') ׳גרא ונעמן וגו'׳, דכתיב ׳ובני בנימין בלע ובכר וגו'׳ (בראשית מו, כא), ואת אמרת דלא שמש. (ס"א: אלא בההיא שעתא).
התרגום: ואנו כך שנינו, בשעה ששאל יוסף את בנימין, אמר לו: יש לך אשה? אמר לו: כן. אמר לו: יש לך בנים? אמר לו: כן. ואיך נקראים? אמר לו: על שם אחי וכו' (נ"א: אמר לו, יש לך בנים? אמר לו, עתידים לי, והיאך תקראם? אמר לו, על שם אחי וגו') ׳גרא ונעמן וגו'׳, שכתוב ׳ובני בנימן בלע ובכר וגו'׳ (בראשית מו, כא), ואתה אמרת שלא שמש? (ס"א: אלא באותה שעה).
מן המפרשים
מקדש מלך: ואנן הכי תנינן וכו' א"ל אית לך אנתו א"ל אין א"ל אית לך בנין א"ל אין ואיך איקרון א"ל על שום אחי גרסינן ויובן במ"ש הרב וז"ל דע כי בנימין הוא רוחא דשבק בה בעלה בביאה א' והו' נפש של המ' ולכן כאשר מתה רחל אז יצאה נפשה הוא אותו הרוח…
אור החמה: ואנן הכי תנינן שלא היה לבנימן אשה בשעה שנפרד יוסף ממנו. וז"ש דהא בההיא שעתא עד לא הוו ליה פי' בעת שנמכר יוסף ולכך שאל ליה אית לך אנתו אית לך בנין והוצרך שלא נאמר שהוליד בן ח' וז' כמו שהולידו הרן ופרץ וכיוצא בהם רבים כדפי' בפ'…
אור יקר: אית לך בנין, והוצרך שלא נאמר שהוליד בן ח׳ וז׳ כמו שהולידו הרן ופרץ וכיוצא בהם רבים כדפי׳ בפ׳ סורר ומורה, וכדפי׳ בסדר עולם, לזה אמר שאי אפשר כיון ששאל יוסף.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: