ויעבד יעקב ברחל שבע שנים
׳צדיקים יירשו ארץ׳ - השמיטה יושבת לעולם בין צדיק למעלה לצדיק למטה
בֹּא רְאֵה, לֵאָה הוֹלִידָה שִׁשָּׁה בָנִים וּבַת אַחַת. וְכָךְ רָאוּי, שֶׁהֲרֵי שִׁשָּׁה צְדָדִים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, וְאֵלּוּ שִׁשָּׁה וּבַת אַחַת בְּסוֹד עֶלְיוֹן יָצְאָה. רָחֵל הוֹלִידָה שְׁנֵי צַדִּיקִים. וְכָךְ רָאוּי, הִנֵּה שְׁמִטָּה, שֶׁבֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים יוֹשֶׁבֶת לְעוֹלָמִים, שֶׁכָּתוּב צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ (תהלים לז, כט) - צַדִּיק לְמַעְלָה וְצַדִּיק לְמַטָּה. הַצַּדִּיק לְמַעְלָה, מִמֶּנּוּ שׁוֹפְעִים מַיִם עֶלְיוֹנִים. הַצַּדִּיק לְמַטָּה, מִמֶּנּוּ נוֹבַעַת הַנּוּקְבָּא מַיִם לַזָּכָר, בִּתְשׁוּקָה שְׁלֵמָה. צַדִּיק מִצַּד זֶה, וְצַדִּיק מִצַּד זֶה, כְּמוֹ שֶׁהַזָּכָר לְמַעְלָה יוֹשֵׁב בֵּין שְׁתֵּי נְקֵבוֹת, כָּךְ גַּם הַנּוּקְבָּא לְמַטָּה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לֵאָה אוֹלִידַת שִׁית בְּנִין וּבְרַתָּא חָדָא. וְהָכִי אִתְחֲזֵי, דְּהָא שִׁית סִטְרִין קָיְימִין עֲלָהּ, וְאִלֵּין שִׁית וּבְרַתָּא חָדָא בְּרָזָא עִלָּאָה נָפְקָא. רָחֵל אוֹלִידַת תְּרֵין צַדִּיקִים. וְהָכִי אִתְחֲזֵי, הָא שְׁמִטָּה, דְּבֵין תְּרֵי צַדִּיקֵי יָתְבָא לְעָלְמִין, דִּכְתִיב ׳צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (תהלים לז, כט), צַדִּיק לְעֵילָא וְצַדִּיק לְתַתָּא. צַדִּיק לְעֵילָא, מִנֵּיהּ נָגְדָן מַיִין עִלָּאִין. צַדִּיק לְתַתָּא, מִנֵּיהּ נָבְעָא נוּקְבָא מַיָא לְגַבֵּי דְכוּרָא, בְּתִיאוּבְתָּא שְׁלִים. צַדִּיק מִסִּטְרָא דָא, וְצַדִּיק מִסִּטְרָא דָא, כְּמָא דִּדְכוּרָא לְעֵילָא יָתִיב בֵּין תְּרֵי נוּקְבֵי, הָכִי נָמֵי נוּקְבָא לְתַתָּא יָתְבָא בֵּין תְּרֵי צַדִּיקִי.
יוסף ובנימין - יוסף צדיק למעלה ששמר הברית, ובנימין צדיק למטה
וְעַל כֵּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין הֵם שְׁנֵי צַדִּיקִים. יוֹסֵף זָכָה לִהְיוֹת צַדִּיק לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר אוֹת הַבְּרִית. וּבִנְיָמִין הוּא צַדִּיק לְמַטָּה, שֶׁתִּתְעַטֵּר הַשְּׁמִטָּה בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, יוֹסֵף הַצַּדִּיק וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין תְּרֵין צַדִּיקִין נִינְהוּ. יוֹסֵף זָכָה לְמֶהֱוֵי צַדִּיק לְעֵילָא, בְּגִין דְּנָטַר אָת קַיָּימָא. בִּנְיָמִין אִיהוּ צַדִּיק לְתַתָּא, לְאִתְעַטְּרָא שְׁמִטָּה בֵּין תְּרֵי צַדִּיקֵי, יוֹסֵף הַצַּדִּיק וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק.
וכי בנימין צדיק היה - כל ימי אבל יעקב על יוסף לא שימש מיטתו
וְכִי בִּנְיָמִין הָיָה צַדִּיק? כֵּן, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא חָטָא בְּאוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ, וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הִזְדַּמֵּן לוֹ מַעֲשֶׂה כְּמוֹ יוֹסֵף. אִם כֵּן, לָמָּה נִקְרָא צַדִּיק? אֶלָּא כָּל יְמֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁהָיָה בְּאֵבֶל שֶׁל יוֹסֵף, לֹא שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְאִם תֹּאמַר, שֶׁכְּשֶׁנִּטַּל יוֹסֵף מִיַּעֲקֹב, עֶלֶם הָיָה וְלֹא נָשׂוּי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ? אֶלָּא אַף עַל גַּב שֶׁהִתְחַתֵּן לְאַחַר מִכֵּן, לֹא רָצָה לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ.
בלשון הזוהר
וְכִי בִּנְיָמִין צַדִּיק הֲוָה. אִין, דְּכָל יוֹמוֹי לָא חָטָא בְּהַאי אָת קַיָּימָא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ עוֹבָדָא כְּיוֹסֵף. אִי הָכִי, אַמַּאי אִקְרֵי צַדִּיק. אֶלָּא כָּל יוֹמוֹי דְיַעֲקֹב הֲוָה בְּאֶבְלָא דְיוֹסֵף, לָא שִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ. וְאִי תֵימָא, דְּכַד אִתְנְטִיל יוֹסֵף מִיַּעֲקֹב, רַבְיָא הֲוָה וְלָא נְסִיב, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ דְּלָא שִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּאִזְדַּוַּוג לְבָתַר, לָא בָעָא לְשַׁמְּשָׁא עַרְסֵיהּ.
יש לך בנים - בנימין קרא בניו על שם אחיו, ואיך אמרת שלא שימש
וְאָנוּ כָּךְ שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל יוֹסֵף אֶת בִּנְיָמִין, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה? אָמַר לוֹ: כֵּן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: כֵּן. וְאֵיךְ נִקְרָאִים? אָמַר לוֹ: עַל שֵׁם אָחִי וְכוּ' גֵּרָא וְנַעֲמָן וגו', שֶׁכָּתוּב וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וגו' (בראשית מו, כא), וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ? (ס"א: אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה).
בלשון הזוהר
וַאֲנַן הָכִי תְּנַן, בְּשָׁעָה דְּשָׁאִיל יוֹסֵף לְבִנְיָמִין, אָמַר לֵיהּ: אִית לָךְ אִינְתּוּ. אָמַר לֵיהּ: אִין. אָמַר לֵיהּ: אִית לָךְ בְּנִין. אָמַר לֵיהּ: אִין. וְהֵיךְ אִקְרוּן. אָמַר לֵיהּ: עַל שׁוּם אָחִי וְכוּ' ׳גֵּרָא וְנַעֲמָן וְגו'׳, דִּכְתִיב ׳וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְגו'׳ (בראשית מו, כא), וְאַתְּ אֲמַרְתְּ דְּלָא שִׁמֵּשׁ. (ס"א: אֶלָּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא).
אני אהיה שומר מקומו של אחי - יוסף אות הברית של אבא, סיום הגוף
אָמַר לוֹ, כֵּן, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיוּ לוֹ. וְאִם תֹּאמַר, וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר (בראשית מו, כא) - כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם? כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִתְאַבֵּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף לֹא שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְהוֹלִיד בָּנִים. וְאָמַר בִּנְיָמִן: הִנֵּה יוֹסֵף אָחִי, אוֹת הַבְּרִית שֶׁל אַבָּא הָיָה, שֶׁהֲרֵי הַבְּרִית הִיא סִיּוּם הַגּוּף, כֵּיוָן שֶׁהוּא נֶאֱבַד, אֲנִי אֶהְיֶה שׁוֹמֵר מְקוֹמוֹ שֶׁל אָחִי.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִין, דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲווּ לֵיהּ. וְאִי תֵימָא, ׳וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר׳ (בראשית מו, כא), כַּד עָאלוּ לְמִצְרַיִם. הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכָל זִמְנָא דְאִתְאַבַּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף לָא שִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ וְאוֹלִיד בְּנִין. וְאָמַר בִּנְיָמִן: הָא יוֹסֵף אָחִי, אָת קַיָּימָא דְּאַבָּא הֲוָה, דְּהָא בְּרִית סִיּוּמָא דְגוּפָא אִיהוּ, כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְאֲבִיד, אֲנָא אֱהֵא נָטִיר אַתְרֵיהּ דְּאָחִי.
׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף׳ - נשלם הגוף בברית, ואז ביקש יעקב ללכת מלבן
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּאֱבַד לֹא הָיָה צַדִּיק, שֶׁצַּדִּיק לֹא הָיָה עַד שֶׁקָּרָה הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ. אֶלָּא כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים מִיַּעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה יִירַשׁ יוֹסֵף, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶאֱרִיךְ אֵצֶל לָבָן כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַגּוּף, וּמִי הוּא סִיּוּם הַגּוּף? הַבְּרִית. וְעַל כֵּן כָּתוּב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וגו' (בראשית ל, כה) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי כָּעֵת הִשְׁתַּלֵּם הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם הַגּוּף, אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ בִּנְיָמִין יָדַע וְשָׁמַר אֶת דֶּרֶךְ אָחִיו.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, הָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְאֲבִיד, לָא הֲוָה צַדִּיק, דְּצַדִּיק לָא הֲוָה עַד דְּאָעֲרַע עוֹבָדָא בֵּיהּ. אֶלָּא כֻּלְּהוּ הֲווּ יָדְעֵי מִיַּעֲקֹב, דְּיַעֲקֹב הֲוָה יְדַע דַּאֲתַר דָּא יָרִית יוֹסֵף, וּבְגִינֵי כָךְ אוֹרִיךְ בְּלָבָן כָּל כָּךְ עַד דְּיִסְתַּיֵּים גּוּפָא, וּמַאן הוּא סִיּוּמָא דְגוּפָא. בְּרִית. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגו'׳ (בראשית ל, כה), דְּהָא וַדַּאי הַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים גּוּפָא. כֵּיוָן דְּגוּפָא אִשְׁתְּלִים, בְּעִינָא לְמֵיזַל. וּבְגִינֵי כָּךְ בִּנְיָמִן יָדַע וְנָטַר אוֹרְחֵיהּ דַּאֲחוּי.
משנמצא יוסף - בנימין חזר ושימש מיטתו, ונעשה צדיק למטה ויוסף למעלה
כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיוֹסֵף וְנִמְצָא, בִּנְיָמִין חָזַר לְבֵיתוֹ וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ (וְהָלְכוּ וְנִכְנְסוּ) וְהוֹלִיד בָּנִים. וְעַל כֵּן הקב"ה עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק לְמַטָּה, וְיוֹסֵף צַדִּיק לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ רָחֵל הוֹלִידָה שְׁנֵי בָנִים, וְלֵאָה שִׁשָּׁה בָנִים וּבַת.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דַּאֲתָא לְיוֹסֵף וְאִשְׁתַּכַּח, בִּנְיָמִין הָדַר לְבֵיתֵיהּ, וְשִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ (אָזְלֵי וְעָאלוּ) וְאוֹלִיד בְּנִין. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ צַדִּיק לְתַתָּא, וְיוֹסֵף צַדִּיק לְעֵילָא. וּבְגִינֵי כָּךְ, רָחֵל תְּרֵין בְּנִין אוֹלִידַת, וְלֵאָה שִׁית בְּנִין וּבְרַתָּא.
׳ויעבד יעקב ברחל שבע שנים׳ - בשמיטה הגלויה עבד את היובל המכוסה
וְעַל זֶה אוֹתָן שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מְכֻסּוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע בָּהֶן יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ שֶׁל הַיּוֹבֵל. וְאוֹתָן שֶׁל שְׁמִטָּה הִתְגַּלּוּ, וּבַשְּׁמִטָּה הַגְּלוּיָה עָבַד אֶת הַיּוֹבֵל שֶׁהִתְכַּסָּה, שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים (בראשית כט, כ) - שֶׁבַע שָׁנִים סְתָם. בְּרָחֵל עָבַד שֶׁבַע שָׁנִים עֶלְיוֹנוֹת, וְנֶאֱחַז בָּהֶן בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. מִכָּאן לָמַדְנוּ, מִתּוֹךְ הַנִּגְלֶה, בָּא הָאָדָם לַנִּסְתָּר.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, אִינוּן שֶׁבַע שְׁנִין קַדְמָאֵי אִתְכַּסְּיָין, דְּלָא יָדַע בְּהוּ יַעֲקֹב בְּגִין דַּהֲווּ דְּיוֹבְלָא. וְאִינוּן דִּשְׁמִטָּה אִתְגַּלְּיָין, וּבִשְׁמִטָּה דְּאִתְגַּלְּיָא פָּלַח לְיוֹבְלָא דְּאִתְכַּסְּיָא, דִּכְתִיב ׳וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים׳ (בראשית כט, כ), ׳שֶׁבַע שָׁנִים׳ סְתָם. בְּרָחֵל פָּלַח שֶׁבַע שְׁנִין עִלָּאִין, וְאִתְאֲחִיד בְּהוּ בִּתְרֵי עָלְמִין. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, מִגּוֹ דְּאִתְגַּלְּיָא, אָתֵי בַּר נָשׁ לִסְתִימָאָה.
׳שבע שנים שבע פעמים׳ - שבעת ימי חתונת לאה השלימו את חשבון היובל
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁהַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הֵן מֵהַיּוֹבֵל, הֲרֵי בַּיּוֹבֵל כָּתוּב שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים (ויקרא כה, ח). שֶׁבַע שָׁנִים מְצוּיוֹת, שֶׁבַע פְּעָמִים (לֹא מְצוּיוֹת) אֵיפֹה הֵן? אֶלָּא אוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים שֶׁשָּׁמַר בַּחֲתֻנָּה שֶׁל לֵאָה הִשְׁלִימוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּל יוֹם (ס"א: פַּעַם אַחַת וְשֶׁבַע אַחַת) (שֶׁבַע) נִקְרָא פַּעַם אַחַת, שֶׁכָּתוּב שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהלים קיט, קסד). וְכָל שִׁבְעָה מִשְׁתַּלֵּם בְּשִׁבְעָה יָמִים, ז' בְּכָל יוֹם, שֶׁנִּקְרָא פַּעַם אַחַת.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, אִי הָכִי דִּשְׁנִין קַדְמָאֵי מִיּוֹבְלָא אִינוּן, הָא בְּיוֹבְלָא כְּתִיב ׳שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים׳ (ויקרא כה, ח). ׳שֶׁבַע שָׁנִים׳ שְׁכִיחֵי, ׳שֶׁבַע פְּעָמִים׳ (לָא שְׁכִיחֵי) אָן אִינוּן. אֶלָּא, אִינוּן שִׁבְעָה יוֹמִין דְּנָטַר בְּהִלּוּלָא דְלֵאָה אַשְׁלִימוּ חוּשְׁבְּנָא, דְּהָא כָּל יוֹמָא (ס"א: פַּעַם אַחַת וְשֶׁבַע אַחַת) (שֶׁבַע) אַחַת אִקְרֵי, דִּכְתִיב ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׳ (תהלים קיט, קסד). וְכָל שִׁבְעָה אִשְׁתְּלִים בְּשִׁבְעָה יוֹמִין, ז' בְּכָל יוֹמָא, דְּאִקְרֵי פַּעַם אַחַת.
ברחל לא שמר שבעה ימים - כיוון שקיבל עליו לעבוד כאילו עבד
וּבְרָחֵל לֹא הָיָה כֵן, שֶׁלֹּא שָׁמַר שִׁבְעָה יָמִים, אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁעָבַד אַחַר כָּךְ. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, שָׁנִים שֶׁל שְׁמִטָּה הָיָה לוֹ לַעֲבֹד קֹדֶם, וְאַחַר כָּךְ לְהִזְדַּוֵּג עִם הַשְּׁמִטָּה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲבֹד, כְּאִלּוּ עָבַד אוֹתָם. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁזָּכִיתִי לַפָּסוּק הַזֶּה, עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם כָּתוּב יהו"ה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר (ישעיה מב, כא).
בלשון הזוהר
וּבְרָחֵל לָא הֲוָה כֵן, דְּלָא נָטַר ז' יוֹמִין, אֶלָּא שֶׁבַע שְׁנִין דְּפָלַח לְבָתַר. וְאִי תֵימָא, אִי הָכִי, שְׁנִין דִּשְׁמִטָּה הֲוָה לֵיהּ לְמִפְלַח קוֹדֶם, וּלְבָתַר לְאִזְדַּוְּוגָא בִּשְׁמִטָּה. אֶלָּא כֵּיוָן דְּקַבִּיל עֲלֵיהּ לְמִפְלַח, כְּאִילּוּ פָּלַח לוֹן. אֲתָא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּזָכִינָא לְהַאי קְרָא, עַל הַהוּא אֲתַר כְּתִיב ׳ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׳ (ישעיה מב, כא).
וכל אחריהם ביתה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.