׳צר כחכה׳ - צר כח כה, כשסוטה מן התורה הרע דוחה את כה החוצה
ויצא · אשרי שמרי משפט עשה צדקה · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף קנב ע"ב
לשון הזוהר
׳בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה׳ (משלי כד, י) - מַאי ׳צַר כֹּחֶכָה׳. צַר כֹּחַ כֹּה, דְּהָא אִיהִי תָּדִיר לִימִינָא. וּנְטִירוּ דִילָהּ תָּדִיר עַל בַּר נָשׁ כַּד אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא, וּכְדֵין דָּחֵי לֵיהּ לָרַע לְבַר דְּלָא יִקְרַב לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, וְלָא יָכִיל לְקַטְרְגָא לֵיהּ. וְכַד בַּר נָשׁ אַסְטֵי מֵאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא וְאִתְרַפֵּי מִנָּהּ, כְּדֵין צַר כֹּחַ כֹּה, בְּגִין דְּהַהוּא רַע, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וְדָחֵי לֵיהּ לְהַאי כֹּה לְבַר, עַד דְּדָחִיק לֵיהּ אֲתַר בְּעָקוּ.
תרגום
׳בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה׳ (משלי כד, י) - מַה זֶּה ׳צַר כֹּחֶכָה׳? צַר כֹּחַ כֹּה, שֶׁהֲרֵי הִיא תָּמִיד לְיָמִין, וּשְׁמִירָתָהּ תָּמִיד עַל בֶּן אָדָם כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, וְאָז דּוֹחֶה אֶת הָרַע הַחוּצָה שֶׁלֹּא יִקְרַב לְבֶן הָאָדָם וְלֹא יוּכַל לְקַטְרֵג לוֹ. וּכְשֶׁאָדָם סוֹטֶה מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה וּמִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה, אֲזַי צַר כֹּחַ כֹּה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הָרָע, שֶׁהוּא הַשְּׂמֹאל, שׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, וְדוֹחֶה אֶת הַ"כֹּה" הַזּוֹ הַחוּצָה, עַד שֶׁדּוֹחֵק אוֹתוֹ מָקוֹם בְּצָרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ביום צרה צר כחכה׳ (משלי כד, י) - מאי ׳צר כחכה׳. צר כח כה, דהא איהי תדיר לימינא. ונטירו דילה תדיר על בר נש כד אזיל באורחוי דאורייתא, וכדין דחי ליה לרע לבר דלא יקרב לגביה דבר נש, ולא יכיל לקטרגא ליה. וכד בר נש אסטי מארחוי דאורייתא ואתרפי מנה, כדין צר כח כה, בגין דההוא רע, דאיהו שמאלא שליט עליה דבר נש, ודחי ליה להאי כה לבר, עד דדחיק ליה אתר בעקו.
התרגום: ׳ביום צרה צר כחכה׳ (משלי כד, י) - מה זה ׳צר כחכה׳? צר כח כה, שהרי היא תמיד לימין, ושמירתה תמיד על בן אדם כאשר הולך בדרכי התורה, ואז דוחה את הרע החוצה שלא יקרב לבן האדם ולא יוכל לקטרג לו. וכשאדם סוטה מדרכי התורה ומתרפה ממנה, אזי צר כח כה, משום שאותו הרע, שהוא השמאל, שולט על האדם, ודוחה את ה"כה" הזו החוצה, עד שדוחק אותו מקום בצרה.
מן המפרשים
הסולם: ביום צרה צר כחכה: שואל מהו צר כחכה. ומשיב, צר כח כה. דהיינו נוטריקון של כחכה. ושיעור הכתוב, הוא כי המתרפה מתורה אז צר כח השכינה הנקראת כה. ואינה מגינה עליו. כי השכינה היא תמיד בימין, ומשמרת את האדם תמיד, כשהולך בדרכי התורה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: