ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 15: אשרי שמרי משפט עשה צדקה › פיסקה 1 (קנב ע"ב)

׳התרפית ביום צרה׳ - העוסק בתורה נאחז בעץ החיים, והמרפה ידיו בעץ המוות

ויצא · אשרי שמרי משפט עשה צדקה · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף קנב ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י), רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת׳ (תהלים קו, ג). ׳אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט׳ - זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא דִקְשׁוֹט לְאִשְׁתַּדָּלָא בָהּ יְמָמָא וְלֵילֵי. דְּהָא כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִית לֵיהּ חֵירוּ מִכֹּלָּא, חֵירוּ מִן מוֹתָא דְּלָא יָכְלָא לְשַׁלְּטָאָה עֲלֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וְאִתְאֲחִיד בָּהּ, אִתְאֲחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי. וְאִי אַרְפֵּי גַרְמֵיהּ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, הָא אִילָנָא דְמוֹתָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְאִתְאֲחִיד בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה׳ (משלי כד, י). ׳הִתְרַפִּיתָ׳, אִי אַרְפֵּי יְדוֹי מֵאוֹרַיְיתָא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י), רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת׳ (תהלים קו, ג). ׳אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט׳ - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהקב"ה נָתַן לָהֶם תּוֹרַת אֱמֶת לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ חֵרוּת מֵהַכֹּל, חֵרוּת מִן הַמָּוֶת, שֶׁלֹּא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְנֶאֱחָז בָּהּ, נֶאֱחָז בְּעֵץ הַחַיִּים. וְאִם מַרְפֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים, הִנֵּה עֵץ הַמָּוֶת שׁוֹרֶה עָלָיו וְנֶאֱחָז בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה׳ (משלי כד, י). ׳הִתְרַפִּיתָ׳ - אִם מַרְפֶּה יָדָיו מִן הַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳ (בראשית כח, י), רבי אבא פתח ואמר, ׳אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׳ (תהלים קו, ג). ׳אשרי שומרי משפט׳ - זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא דקשוט לאשתדלא בה יממא ולילי. דהא כל מאן דאשתדל באורייתא, אית ליה חירו מכלא, חירו מן מותא דלא יכלא לשלטאה עליה, והא אוקמוה. בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא ואתאחיד בה, אתאחיד באילנא דחיי. ואי ארפי גרמיה מאילנא דחיי, הא אילנא דמותא שריא עלוי, ואתאחיד ביה. הדא הוא דכתיב, ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ (משלי כד, י). ׳התרפית׳, אי ארפי ידוי מאורייתא.

התרגום: דבר אחר ׳ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׳ (בראשית כח, י), רבי אבא פתח ואמר, ׳אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׳ (תהלים קו, ג). ׳אשרי שמרי משפט׳ - אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם תורת אמת להשתדל בה ימים ולילות, שהרי כל מי שמשתדל בתורה, יש לו חרות מהכל, חרות מן המות, שלא יכול לשלט עליו, והרי פרשוה. משום שכל מי שמשתדל בתורה ונאחז בה, נאחז בעץ החיים. ואם מרפה את עצמו מעץ החיים, הנה עץ המות שורה עליו ונאחז בו. זהו שכתוב ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ (משלי כד, י). ׳התרפית׳ - אם מרפה ידיו מן התורה.

מן המפרשים

הסולם: דבר אחר ויצא יעקב וגו': רבי אבא פתח ואמר , אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. אשרי שומרי משפט, אשרי הם ישראל, שהקב"ה נתן להם תורת אמת לעסוק בה יום ולילה, כי כל מי שעוסק בתורה יש לו חירות מכל דבר, חירות מן המות, שאינו יכול לשלוט…

נפש דוד: אשרי שומרי כו' דהא כל מאן דאשתדל כו': והיינו דכתיב בתריה "זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך" ( תהלים קו , ד) . ואולי ר"ל נמי רישיה דקרא "מי ימלל גבורות ה'" וכמ"ש בזוהר לשון מלילות שימלל וימתיק הגבורות שמהן נמשכין דרגין דקץ…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: