ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 12: אם יהיה אלהים עמדי › פיסקה 7 (קנא ע"א)

׳והאבן הזאת׳ - כשישוב בשלום יכליל רחמים בדין, והאבן מתברכת מכל הצדדים

ויצא · אם יהיה אלהים עמדי · מאמר 12 · פיסקה 7 · דף קנא ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַחָא, אָמַר יַעֲקֹב, הַשְׁתָּא לָא אִצְטְרִיכְנָא לְדִינָא. כַּד אִיתוּב לְבֵית אַבָּא, אִתְכְּלִילְנָא בְּדִינָא וְאֶתְקַשַּׁר בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָאו הָכִי, אֶלָּא אָמַר, הַשְׁתָּא ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ (בראשית כח, כ), דִּינָא אִצְטְרִיכְנָא לְנַטְרָא לִי, עַד דְּאִיתוּב בִּשְׁלָם לְבֵית אַבָּא, אֲבָל כֵּיוָן דְּאִיתוּב בִּשְׁלָם, אִתְכְּלִילְנָא רַחֲמֵי בְּדִינָא, וְאֶתְקַשַּׁר בְּקִשּׁוּרָא מְהֵימְנָא, לְאַכְלָלָא כֹּלָּא כְּחַד. ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ (בראשית כח, כב). דְּהָא כְּדֵין יְהֵא כֹּלָּא קִשּׁוּרָא חָדָא, וְהַאי אֶבֶן אִתְבָּרְכָא מִימִינָא וּמִשְׂמָאלָא, אִתְבָּרְכָא מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא, בְּגִין (דָּא) דְּאֶתֵּן מַעַשְׂרָא מִכֹּלָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַחָא, אָמַר יַעֲקֹב, כָּעֵת אֵינִי צָרִיךְ אֶת הַדִּין. כְּשֶׁאָשׁוּב לְבֵית אָבִי אֶתְכַּלֵּל בַּדִּין וְאֶתְקַשֵּׁר בּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא כָּךְ, אֶלָּא אָמַר, עַכְשָׁו ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ (בראשית כח, כ) - אֲנִי צָרִיךְ שֶׁהַדִּין יִשְׁמֹר אוֹתִי עַד שֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִי, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אֶתְכַּלֵּל רַחֲמִים בַּדִּין, וְאֶתְקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר נֶאֱמָן לְהַכְלִיל הַכֹּל יַחַד. ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ (בראשית כח, כב) - שֶׁהֲרֵי אָז הַכֹּל יִהְיֶה קֶשֶׁר אֶחָד, וְהָאֶבֶן הַזּוֹ מִתְבָּרֶכֶת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִתְבָּרֶכֶת מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, מִשּׁוּם (זֶה) שֶׁאֶתֵּן מַעֲשֵׂר מִכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אחא, אמר יעקב, השתא לא אצטריכנא לדינא. כד איתוב לבית אבא, אתכלילנא בדינא ואתקשר ביה. אמר רבי יוסי, לאו הכי, אלא אמר, השתא ׳אם יהיה אלהים עמדי׳ (בראשית כח, כ), דינא אצטריכנא לנטרא לי, עד דאיתוב בשלם לבית אבא, אבל כיון דאיתוב בשלם, אתכלילנא רחמי בדינא, ואתקשר בקשורא מהימנא, לאכללא כלא כחד. ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים׳ (בראשית כח, כב). דהא כדין יהא כלא קשורא חדא, והאי אבן אתברכא מימינא ומשמאלא, אתברכא מעילא ומתתא, בגין (דא) דאתן מעשרא מכלא.

התרגום: אמר רבי אחא, אמר יעקב, כעת איני צריך את הדין. כשאשוב לבית אבי אתכלל בדין ואתקשר בו. אמר רבי יוסי, לא כך, אלא אמר, עכשו ׳אם יהיה אלהים עמדי׳ (בראשית כח, כ) - אני צריך שהדין ישמר אותי עד שאשוב בשלום לבית אבי, אבל כיון שאשוב בשלום, אתכלל רחמים בדין, ואתקשר בקשר נאמן להכליל הכל יחד. ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים׳ (בראשית כח, כב) - שהרי אז הכל יהיה קשר אחד, והאבן הזו מתברכת מימין ומשמאל, מתברכת ממעלה וממטה, משום (זה) שאתן מעשר מכל.

מן המפרשים

כתם פז: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה דהא כדין יהא כלא קשורא חד. בהיות ה' לו לאלהי"ם הנה יתקשר הכל והיה לאחד והאבן רועה ישראל מתברכת מימין ומשמאל כי הם סוד הברכה בהמזג' שניהם וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו בגין דאיהי מעשרא מכלא אתן מעשרא מכלא…

מקדש מלך: השתא לא אצטריכנא לדינא פי' רבי אחא ס"ל שיעקב קודם שובו אל בית אביו לא רצה אלא בשם הרחמים כדי להנצל מלבן ומעשו ואחר שישוב אל בית אביו אזי יכלול אלהים בהויה ויהיה כלול משניהם. ורבי יוסי ס"ל להפך שקודם שובו אל בית אביו לא רצה אלא…

אור החמה: א"ר יוסי לאו הכי וגו' קשי' ליה לפי דבריהם דמפרשי והיה ה' לי לאלדי"ם שם זה לדין א"כ אם יהיה אלדי"ם עמדי למה לא יהיה דין דמה נשתנה שם זה מזה להכי אמר לאו הכי בהיותו שולל דבריהם מטעם קושי' זו ועוד שנית דבריש' קאמר אם יהיה אלדי"ם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: