אם יהיה אלהים עמדי
׳אם יהיה אלהים עמדי׳ - חלומות יש אמת ויש שאינם, ואם יתקיים ימשיך ברכות לאלהים
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו' (בראשית כח, כ). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה הִבְטִיחַ לוֹ הקב"ה, לָמָּה לֹא הֶאֱמִין, שֶׁאָמַר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו' (בראשית כח, כ)? אֶלָּא, אָמַר יַעֲקֹב, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהַחֲלוֹמוֹת - מֵהֶם אֱמֶת וּמֵהֶם לֹא אֱמֶת, וְאִם יִתְקַיֵּם, הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁהוּא חֲלוֹם אֱמֶת. וְעַל כֵּן אָמַר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים וגו' - כְּמוֹ שֶׁחָלַמְתִּי, וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים (בראשית כח, כא) - אֲנִי אֶהְיֶה מוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מֵהַמַּעְיָן שֶׁל הַנַּחַל שֶׁל הַכֹּל לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים.
בלשון הזוהר
׳וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו'׳ (בראשית כח, כ). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּכָל הַאי אַבְטַח לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַמַּאי לָא הֶאֱמִין, דְּאָמַר ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו'׳ (בראשית כח, כ). אֶלָּא, אָמַר יַעֲקֹב, חֶלְמָא חָלַמְנָא, וְחֶלְמִין מִנַּיְיהוּ קְשׁוֹט וּמִנַּיְיהוּ לָא קְשׁוֹט, וְאִם יִתְקַיֵּים, הָא יְדַעְנָא דְּחֶלְמָא קְשׁוֹט הוּא. וְעַל דָּא אָמַר ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים וגו'׳, כְּמָה דְחָלַמְנָא, ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳ (בראשית כח, כא), אֲנָא אֱהֵא מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא דְּכֹלָּא, לַאֲתַר דָּא דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים.
׳והיה ה' לי לאלהים׳ - ישראל נוטל מן המקור וממשיך לאלהים, כשישוב בשלום
בֹּא רְאֵה, יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, הַכֹּל הוּא נוֹטֵל בָּרִאשׁוֹנָה מֵהַמָּקוֹר שֶׁל הַכֹּל, וְאַחַר שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו, מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵעַ וּמַמְשִׁיךְ לַמָּקוֹם הַזֶּה, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב וְהָיָה יהו"ה לִי בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר הַכֹּל לֵאלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים יִהְיֶה שׁוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לִי כָּל אוֹתָן הַטּוֹבוֹת, אַף אֲנִי אֶהְיֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי כָּל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, וְיִתְחַבֵּר בּוֹ הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל. מָתַי? וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי (בראשית כח, כא) - כְּשֶׁאֶהְיֶה יוֹשֵׁב בַּדַּרְגָּה שֶׁלִּי, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב בַּדַּרְגָּה שֶׁל שָׁלוֹם לְתַקֵּן אֶת בֵּית אָבִי, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם דַּוְקָא, אָז וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, כֹּלָּא נָטִיל הוּא בְּקַדְמִיתָא מִמְּקוֹרָא דְּכֹלָּא, וּלְבָתַר דְּיִמְטֵי לֵיהּ, מִנֵּיהּ, נָגִיד וְאַמְשִׁיךְ לְהַאי אֲתַר, מַשְׁמַע דִּכְתִיב, ׳וְהָיָה יהו"ה לִי׳ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר כֹּלָּא לֵאלֹהִים. כְּמָה דְּאֱלֹהִים, יְהֵא נָטִיר וְעָבִיד לִי, כָּל אִלֵּין טָבָאן, אוּף אֲנָא אֱהֵא מָשִׁיךְ לֵיהּ מֵאֲתַר דִּילִי כָּל אִינוּן בִּרְכָאן, וְיִתְחַבַּר קִשְׁרָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ. אֵימָתַי. ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא), כַּד אֱהֵא יָתִיב בְּדַרְגָּא דִילִי, וְאֱהֵא יָתִיב בְּדַרְגָּא דְּשָׁלוֹם לְתַקְּנָא ׳בֵּית אָבִי׳, ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם׳ דַּיְיקָא, כְּדֵין ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳.
׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ - בארץ הקדושה אשתלם ואעלה מדרגה לדרגה
דָּבָר אַחֵר וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי (בראשית כח, כא) - שֶׁשָּׁם הִיא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שָׁם אֶשְׁתַּלֵּם. וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים - בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֶעֱלֶה (אֶתְעַלֶּה) מִדַּרְגָּה זוֹ לְדַרְגָּה אַחֶרֶת כָּרָאוּי, וְשָׁם אֶעֱבֹד עֲבוֹדָתוֹ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא), דְּתַמָּן הוּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, תַּמָּן אִשְׁתְּלִים. ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳, בַּאֲתַר דָּא, אֲסַלֵּק (אֶסְתַּלַּק) מִדַּרְגָּא דָא לְדַרְגָּא אָחֳרָא כִּדְקָא יְאוּת, וְתַמָּן אֶפְלַח פּוּלְחָנֵיהּ.
׳דברי עונות גברו מני׳ - דוד ביקש על עצמו, ועל הרשעים שחטאיהם גברו ממנו
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם (תהלים סה, ד). הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה, שֶׁאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ וְאֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ. אֶלָּא דָּוִד בִּקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ עַל הַכֹּל. דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי (תהלים סה, ד). אָמַר דָּוִד, אֲנִי יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁחָטָאתִי, אֲבָל כַּמָּה רְשָׁעִים הֵם בָּעוֹלָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ חֲטָאֵיהֶם עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִמֶּנִּי. הוֹאִיל וְכֵן, לִי וְלָהֶם, פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.
בלשון הזוהר
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳ (תהלים סה, ד). הַא קְרָא קַשְׁיָא, דְּלָאו סוֹפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, וְלָאו רֵישֵׁיהּ סוֹפֵיהּ. אֶלָּא דָּוִד בָּעָא עַל גַּרְמֵיהּ, וּלְבָתַר בַּעְיָא עַל כֹּלָּא. ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳ (תהלים סה, ד). אָמַר דָּוִד, אֲנָא יָדַעְנָא בְּגַרְמַי דְּחַבְנָא, אֲבָל כַּמָּה חַיָּיבִין אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִתְגַּבְּרוּ חוֹבַיְיהוּ עֲלַיְיהוּ יַתִּיר מִנִּי. הוֹאִיל וְכֵן, לִי וּלְהוֹן, ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.
׳דינא יתב וספרין פתיחו׳ - כשרבים הרשעים עולים עד מקום שספריהם נפתחים
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, הֵם עוֹלִים עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁסִּפְרֵי הָרְשָׁעִים נִפְתְּחוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דִּינָא (בֵּית דִּין) יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ (דניאל ז, י), וְאוֹתוֹ סֵפֶר (הַדִּין עוֹמֵד עָלֶיהָ), (נ"א: לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל דָּוִד הוּא) מִשּׁוּם כָּךְ, דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי, וְעַל כֵּן פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּחַיָּיבִין סַגִּיאִין בְּעַלְמָא, אִינוּן סָלְקִין, עַד הַהוּא אֲתַר דְּסִפְרֵי דְּחַיָּיבַיָא אִתְפַּתְּחוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳דִּינָא יְתִיב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ׳ (דניאל ז, י), וְהַהוּא סֵפֶר (דִּינָא עֲלָהּ קַיְימָא), (נ"א: לְעֵילָא מֵרֵישֵׁיהּ דְּדָוִד אִיהוּ) בְּגִינֵי כָּךְ, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳, וְעַל דָּא ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.
יעקב לא האמין בעצמו - שמא יחטא ותסתלק השמירה, ובשובו ישים הדין כנגדו
יַעֲקֹב כְּמוֹ כֵן, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא הֶאֱמִין. אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לֹא. אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ, אוּלַי יֶחֱטָא, וְאוֹתוֹ הַחֵטְא יִמְנַע אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם וְתִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַשְּׁמִירָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים (בראשית כח, כא) - אֲפִלּוּ רַחֲמִים, כְּשֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אָשִׂים כְּנֶגְדִּי לְדִין, מִשּׁוּם (ס"א: שֶׁהֲרֵי) שֶׁאֲנִי עוֹבֵד לְפָנָיו תָּמִיד.
בלשון הזוהר
יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דָא, בְּגִין כָּךְ לָא הֵימִין. אִי תֵימָא דְּלָא הֵימִין בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לָא. אֶלָּא, דְּלָא הֵימִין בֵּיהּ בְּגַרְמֵיהּ, דִּילְמָא יֵחוּב, וְהַהוּא חוֹבָא, יִמְנַע לֵיהּ, דְּלָא יְתוּב בִּשְׁלָם וְיִסְתַּלַּק נְטִירוּ מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ, לָא הֵימִין בְּגַרְמֵיהּ. ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳ (בראשית כח, כא), אֲפִילּוּ רַחֲמֵי, כַּד אִיתוּב בִּשְׁלָם, אֲשַׁוֵּי לָקֳבְלִי לְדִינָא, בְּגִין (ס"א: דְּהָא) דַּאֲנָא פָּלַח קַמֵּיהּ תָּדִיר.
׳והאבן הזאת׳ - כשישוב בשלום יכליל רחמים בדין, והאבן מתברכת מכל הצדדים
אָמַר רַבִּי אַחָא, אָמַר יַעֲקֹב, כָּעֵת אֵינִי צָרִיךְ אֶת הַדִּין. כְּשֶׁאָשׁוּב לְבֵית אָבִי אֶתְכַּלֵּל בַּדִּין וְאֶתְקַשֵּׁר בּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא כָּךְ, אֶלָּא אָמַר, עַכְשָׁו אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי (בראשית כח, כ) - אֲנִי צָרִיךְ שֶׁהַדִּין יִשְׁמֹר אוֹתִי עַד שֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִי, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אֶתְכַּלֵּל רַחֲמִים בַּדִּין, וְאֶתְקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר נֶאֱמָן לְהַכְלִיל הַכֹּל יַחַד. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים (בראשית כח, כב) - שֶׁהֲרֵי אָז הַכֹּל יִהְיֶה קֶשֶׁר אֶחָד, וְהָאֶבֶן הַזּוֹ מִתְבָּרֶכֶת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִתְבָּרֶכֶת מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, מִשּׁוּם (זֶה) שֶׁאֶתֵּן מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַחָא, אָמַר יַעֲקֹב, הַשְׁתָּא לָא אִצְטְרִיכְנָא לְדִינָא. כַּד אִיתוּב לְבֵית אַבָּא, אִתְכְּלִילְנָא בְּדִינָא וְאֶתְקַשַּׁר בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לָאו הָכִי, אֶלָּא אָמַר, הַשְׁתָּא ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ (בראשית כח, כ), דִּינָא אִצְטְרִיכְנָא לְנַטְרָא לִי, עַד דְּאִיתוּב בִּשְׁלָם לְבֵית אַבָּא, אֲבָל כֵּיוָן דְּאִיתוּב בִּשְׁלָם, אִתְכְּלִילְנָא רַחֲמֵי בְּדִינָא, וְאֶתְקַשַּׁר בְּקִשּׁוּרָא מְהֵימְנָא, לְאַכְלָלָא כֹּלָּא כְּחַד. ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ (בראשית כח, כב). דְּהָא כְּדֵין יְהֵא כֹּלָּא קִשּׁוּרָא חָדָא, וְהַאי אֶבֶן אִתְבָּרְכָא מִימִינָא וּמִשְׂמָאלָא, אִתְבָּרְכָא מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא, בְּגִין (דָּא) דְּאֶתֵּן מַעַשְׂרָא מִכֹּלָּא.
׳אשר שמתי מצבה׳ - הרים את האבן למצבה עליונה, שתלה בה כל שבח ׳בית אלהים׳
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הִנֵּה כָּתוּב וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית כח, יא). וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָאֶבֶן הַזּוֹ עֶלְיוֹנָה (עַל) כַּמָּה אֲבָנִים לִמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם, (נ"א: זֶהוּ שֶׁכָּתוּב) וַהֲרֵי כָּתוּב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה (בראשית כח, כב), (נ"א: עֶלְיוֹנָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת). מִשּׁוּם (נ"א: כֵּיוָן) שֶׁאָמַר אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים (בראשית כח, יז) - כָּאן הֵרִים אוֹתָהּ מַצֵּבָה עֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁתָּלָה בָּהּ כָּל הַשֶּׁבַח שֶׁל זֶה, שֶׁאֵין זֶה לְקַיֵּם (לְמַטָּה) כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים. וְיָפֶה. וְעַל כֵּן אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה כָּתוּב.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הָא כְּתִיב, ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא). וְאִי תֵימָא דְאַבְנָא דָא, עִלָּאָה (עַל) כַּמָּה אַבְנִין לַאֲתַר מוֹתָבֵיהּ, לְמִשְׁרֵי עֲלַיְיהוּ, (נ"א: הַאי דִּכְתִיב) וְהָא כְּתִיב ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ (בראשית כח, כב), (נ"א: עֶלְיוֹנָה מִבָּעֵי לֵיהּ). בְּגִין (נ"א: כֵּיוָן) דְּאָמַר ׳אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים׳ (בראשית כח, יז), הָכָא אָרִים לָהּ קַמָּא עִלָּאָה, בְּגִין דְּתָלָא כָּל שְׁבָחָא דְּזֶה בָּהּ, דְּאֵין זֶה לְקַיָּימָא (לְתַתָּא) ׳כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים׳. וְשַׁפִּיר. וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ כְּתִיב.
׳בית אלהים׳ ולא בית ה' - מקום בית הדין משני צדדים, מיובל אלהים חיים ומיצחק
יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים (בראשית כח, כב) - לְעוֹלָמִים. בֵּית אֱלֹהִים? בֵּית יהו"ה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְכוֹנֵן אֶת בֵּית יהו"ה (עזרא א, ג). וְכֵן בֵּית יהו"ה נֵלֵךְ (תהלים קכב, א). אֶלָּא מְקוֹם בֵּית הַדִּין הוּא מִשְּׁנֵי צְדָדִים עֶלְיוֹנִים - מִצַּד הַיּוֹבֵל שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים, וּמֵהַצַּד שֶׁל יִצְחָק אֱלֹהִים.
בלשון הזוהר
׳יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ (בראשית כח, כב), לְעָלְמִין. ׳בֵּית אֱלֹהִים׳. בֵּית יהו"ה מִיבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, לְכוֹנֵן ׳אֶת בֵּית יהו"ה׳ (עזרא א, ג). וְכֵן ׳בֵּית יהו"ה נֵלֵךְ׳ (תהלים קכב, א). אֶלָּא, אֲתַר דְּבֵי דִינָא אִיהוּ מִתְּרֵין סִטְרִין עִלָּאִין, מִסִּטְרָא דְיוֹבְלָא, דְּאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים, וּמִסִּטְרָא דְיִצְחָק אֱלֹהִים.
׳קרית מלך רב׳ - בית אלהים צד הדין הקשה, והעולם העליון הוא מלך רב
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיּוֹבֵל, אַף עַל גַּב שֶׁהַדִּינִים (יוֹצְאִים) מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה וְכֻלָּם רַחֲמִים (וְדִינִים), כָּל הַשְּׂמָחוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה, וְהוּא שִׂמְחַת (ס"א: וְהוּא חֵרוּת) הַכֹּל. אֶלָּא בֵּית אֱלֹהִים - הַצַּד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה. אִם לְטוֹב, בְּצַד (הַיּוֹבֵל) הַשְּׂמֹאל מִתְעוֹרֶרֶת בּוֹ אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי (שיר השירים ב, ו). אִם לְרַע, בְּצַד הַשְּׂמֹאל מִתְעוֹרֵר בּוֹ דִּין קָשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ (ירמיה א, יד) - וַדַּאי בֵּית אֱלֹהִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בֵּית אֱלֹהִים, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב קִרְיַת מֶלֶךְ רָב (תהלים מח, ג) - יֵשׁ מֶלֶךְ סְתָם וְיֵשׁ מֶלֶךְ רָב. וַדַּאי שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא מֶלֶךְ רָב, וְזוֹהִי קִרְיַת מֶלֶךְ רָב (שם).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יוֹבְלָא, אַף עַל גַּב דְּדִינִין (נָפְקִין) מִתְעָרִין מִינָהּ, וְכֻלְּהוּ רַחֲמֵי (וְדִינִין), כָּל חֵידוּ מִינָהּ נָפְקִין, וְהוּא חֶדְוָותָא (ס"א: וְהוּא חִירוּתָא) דְכֹלָּא. אֶלָּא ׳בֵּית אֱלֹהִים׳, סִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא. אִי לְטַב, בְּסִטְרָא (דְּיוֹבְלָא) דִשְׂמָאלָא, אִתְעַר בֵּיהּ רְחִימוּתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). אִי לְבִישׁ, בְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְעַר בֵּיהּ דִּינָא קַשְׁיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׳ (ירמיה א, יד), וַדַּאי ׳בֵּית אֱלֹהִים׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳בֵּית אֱלֹהִים׳ הַיְינוּ דִכְתִיב, ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג). אִית מֶלֶךְ סְתָם, וְאִית ׳מֶלֶךְ רָב׳. וַדַּאי עַלְמָא עִלָּאָה, ׳מֶלֶךְ רָב׳ אִיהוּ, וְדָא הוּא ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (שם).
אם ה' לא ישמר עיר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.